נפתלי יקיר לי
בטקס צנוע נטול כיבוד, ניתן האות להסרת הלוט נפתלי - כינוי אשר העניק לו הצדיק ברוב טובו וחסדו . עקב נפילות חוזרות ואבדן נתונים, נעקר ממני אהובי לאישפוז כפוי במעבדה סגורה . שבעה ימים ושישה לילות נעדר חשתי בודדה בלעדיו, כמו אין לי איש בעולם . היום, אמור נפתלי לשוב הביתה הגלמים בבטני , הפכו פרפרים, משיקי כנפיים, עליזים ושמחים מיהו נפתלי, בוודאי תתמהו נפתלי המחשב האישי שלי - אליו אני מדברת, איתו צוחקת, לעיתים אף דומעת . מהמסך הממורק ניבטת בבואתי, מסגירה תחושתי. שמח לקראתו לא פחות, עכבר מנומר, בנחת על עלי דפנה מונח על פניו נראה, כי טרם קלט מדוע עזבו נפתלי לאנחות . חששי כי יסרב פקודה, או שמא יפתח אין אונות השכלתי לדעת כי כל דקה מכילה 60 שניות , נתון אשר צמצם את סבלי. בחזית הבנין תליתי כרזה, באותיות קידוש לבנה "ושבו בנים לגבולם" עם פומפונים וחצאיות קצרצרות , תצאנה הבנות בתופים במחולות. תמונה אחת שווה אלף מילים - הצדיק נאות להשתתף במערכה ולתעד במצלמה .
הומור ישנו גלוי ונסתר אבל לא מיותר.
בהצלחה שתפתיעי אותנו תמיד.
תשמעי יקירה את לא לבד במערכה ,
הפכנו לעבדים של המחשב ,
אך היה לנו לפני הקידמה המבורכת ,,
את צודקת בלי מחשב כאלו איבדנו יד או רגל ,,,
אז נתפלל שהוא יחיה עד 120 שנה ,,,,,חחחחחחח
שיהיה לך חג אורים שמח ואורה וגילה ,,,