עוגת שוקולד

מעשה בקטפת * ובעוגת יום הולדת (שנים רבות חלפו, גיבור הסיפור, היום ? אבא לילדים, מי יודע מה עם הצילום ? מצהיב לו, מן הסתם, בתוך אלבום ישן...) הילדים קיבלו לימי ההולדת עוגות. כבקשתך. זה - עוגת "אריה", זאת ? עוגת "צב", עוגת "פטריה" עוגת "בובה", עוגת "רכבת" ("מטוס", "אניה"... ) משאלות ביום אישי, בחג, שרק שלו, נענה לדמיונות, בתוך צבעי הבלונים, הממתקים, הכיסא הנישא אל על, כיכבה לה - עוגה מהחלומות. הכל הלך "למישרין", עד ש - טל ביקש "עוגת קטפת". קטפת? אתה בטוח? אולי עוגת קצפת? רקיעת רגל: "קטפת" ! והעין, כבר... מוצפת. חיבוק והבטחה: נלך לראות את הקטפת, ניקח תמונות ? ותהיה לך בדיוק העוגה שאתה רוצה ליום ההולדת. (למען השם, מה אני עושה ?). הלכנו לראות את הקטפת הענקית... קיבלנו גם תמונות... בתבנית מלבנית אפיתי עוגת שוקולד. ועכשיו ? בסבלנות, על פי התמונות, הגבהתי, עיצבתי משהו דומה, ככל יכלתי. שתי סלסלות ירוקות, מתותי-שדה לשעבר, היו ל"כלוב". אותו מילאתי "כותנה" ? קצף ביצים לבן, מתוק. חתכתי פה, הוספתי שם, ציפיתי בקרם ירוק... יש ! טל ? הטובה הקטפת ? בעיניים אורה, חיוך ביישני, מרית הגומי מלקקת את הקערה. יום ההולדת מגיע. אמא אבא סבתא סבא... אני, בלב חרד, מצפה. מה יגיד אבא, המכונאי המומחה ? אבא ניגש ישר אל העוגה. מצביע חמורות (ליבי נופל): "הטמבון לא צריך להיות פה" ומזיז את הבייגל בסנטימטר. "עכשיו - זה בסדר". (חזרה לי הנשימה") הבזק ו'קליק' המצלמה. *קטפת כותנה
נחמד לקרוא אותו שנית.
תודה
לי היו צריכים לעשות עוגת אריה.
פחדנו שהאריה ישאג ויצא מהעוגה
אז ויתרתי.
ראית תמונה בדמיונך...
לוקחת זאת "כמחמאה".
(התמונה, ככתוב,
קיימת מן הסתם
באלבום נושן.
הלוואיי ויכולתי לראותה בפועל...
ולהביא אותה לאתר.)
תודה
(חבל שאין לי צילום)
יכולה לנסות לתת "מפרט"
עבור הנכדים...
יום קסום