הגר שהיה גאה ביהדותו

לא ידוע כיצד ומהיכן הוא הגיע. בחור ערבי שרצה להיות יהודי. אף פעם לא נישאל ולכן לא ברור מה הניע אותו לעזוב את משפחתו ואת חבריו ולהצטרף אל העם הזה שראה בו את העם הנבחר. התושבים הערבים בשכונת מגוריו טיפחו את הקשרים עם יהודי הסביבה שהיו באים לרכוש ירקות וחלב עיזים ויצרו קשר עם עמיתיהם הערבים. הוא זכר את הקונים היהודים . הם היו חביבים והתייחסו אליו בכבוד. הודות להם יכלו הוריו לפרנס את המשפחה. מידי פעם היה מסתובב בין בתי היהודים מציץ דרך החלונות , סקרן לדעת כיצד הם חיים. היה ברור לו שהיהודים חיו טוב יותר מאשר שכניו שגרו בפחונים או בחושות. הוא ראה אותם מתפללים בניחוחות כשהם ישובים על כיסאות או עומדים בכיוון מזרח. .הוא ראה את הגברים מניחים תפילין ולא הבין פשר הרצועות שהניחו על ראשם ועל ידייהם. הסקרנות הציקה לו והוא החליט לגשת אל השמש בבית הכנסת של היהודים ולשאול אותו כמה שאלות שהציקו לו. השמש שמע את השאלות וסיפק את כל התשובות שסיקרנו את הילד הערבי. ואז הפליט הנער. "אני רוצה להיות יהודי". ההצהרה הזו גרמה הלם לשמש. הוא לא ידע אם וכיצד אפשר להפוך נער ערבי ליהודי.. השמש הבטיח להתיעץ עם הרב והזמין את הילד לבא למוחרת בתקווה שתהיה לו עד אז תשובה ברורה. האם אפשר וכיצד ניתן להפוך ערבי ליהודי. הבה נזכור שמדובר בתחילת המאה ועשרים . . היו בעיות הלכתיות שקשה היה לפותרן והרב היה צריך להחליט כיצד לנהוג. למוחרת הגיע הנער הערבי , סקרן לדעת מה החליט הרב. הוא קפץ משימחה כאשר הודיע לו השמש שהרב הסכים לגייר אותו לאחר שילמד את מהות היהדות וילמד את השפה העברית על בוריה.. עוד באותו יום ישב הנער עם השמש ולמד לקרוא בתורה. למד מה זה כשרות , כיצד לשמור על ההפרדה בין בשר וחלב . במשך חודשים התייצב הנער מידי יום אצל השמש ולמד כיצד להיות יהודי. היום היה יום מיוחד עבורו. הוא היה צריך להתייצב בפני הרב שאמור היה לבחון את התורה שלמד. הרב חקר ושאל ומידי פעם שאל קושיה. ההפתעה נראתה בברורו על פני הרב . הוא התפלא על הכישרון של הנער שהצליח ללמוד בתקופה כה קצרה את הלכות היהדות. הנער עבר את הגיור בהצלחה. עכשיו היה צריך להתאים שם לנער שהפך להיות יהודי... "אברהם בו אברהם" זה השם שלך מהיום. הנער המשיך לבקר בבית הכנסת והפך לבן חסותו של השמש. הוא הפסיק לבקר בבית הוריו . מחשש שימנעו בעדו ללכת לבית הכנסת לתפילה. הנער לא הרגיש כיצד חלפו הימים והוא כבר בחור בן עשרים. באחד הערבים הודיע השמש לבחור כי הרב מעונין לשוחח איתו על נושא חשוב. הסקרנות הציקה לו אולם הוא לא העז לשאול מה רוצה הרב ממנו. למוחרת בשעה היעודה ניגש הבחור אל הרב כשהשמש מתלווה אליו. הרב ואישתו היו ישובים ליד השולחן ולידם ישבו זוג הורים ובתם . הרב הזמין את הבחור להצטרף אליהם אל השולחן ולאחר מכן פתח ואמר כי הוא רוצה לשדך לבחור את הנערה שישבה שם. הבחור שעכשיו הוא אברהם הופתע. הוא היה בהלם. רוצים לשדך לו , לבחור הגר, את הנערה היפה שישבה מולו. הוא רצה לצרוח "כן, אני מסכים". אלא שהמילים לא יצאו מפיו. הוא היה נירגש וקולו הישתנק. הרב חזר על השאלה אם הוא מסכים לשידוך. הפעם הצליח אברהם לענות בברור"כן".. הוא רצה לצרוח בחוזקה " כן, אני רוצה את הנערה הזו". . אולם הצליח להתגבר על התרגשותו לאחר חודש נערכה החתונה ברוב פאר. כולם התפעלו מהבחור הגר שהפך להיות יהודי גאה שלא הפסיד אפילו תפילה אחת בבית הכנסת. כך חינך את ילדיו שנולדו לו להיות יהודים גאים ולשמור על המסורת של עם ישראל שעכשיו הוא אחד מבניה.