הילולת העגל

הרגליים טופפו במין ריקוד מונוטוני התופים רעמו מוסיפים נופך להילולה הם עמדו שם חבורת עבדים משוחררים רוקעים ברגליהם וקוראים בגרונות ניחרים סוגדים לעגל הזהב שיצרו מעדייהם ונזמיהם ומצפים שיציל אותם מחום המדבר הלוהט דורשים ממנו את ליטרת הבשר שהשאירו במצרים דורשים שיספק להם את הבצלים והשומים את המאפים שאכלו שם גם אם היה זה לחם צר האקסטזה אחזה בהם והדיבוק העביר אותם על דעתם קצב התופים גבר ועימו גברה ההיסטריה עוד מעט יקום העגל ממקום מושבו יקרא אל אילי השאול למלא את דרישתו דרישה של עגל זהב שהוא רק פסל לספק לעם העבדים סיר עם בשר עגל את סיר הבשר שהשאירו במצרים. ואז הוא הופיע משה המזוקן במלא הדרו אוחז בידו את שתי לוחות הברית פאר יצירתו החרון והכעס העבירו אותו על דעתו ובפרץ כעס זורק ומרסק את היצירה האלוקית קולו הרועם מעיר את העם הלום היין מעיר אותו מהאקסטזה שהיכתה בו בטרוף. . העגל כבר לא עגל הוא גוש זהב מותך העם הוא כבר לא עם הוא עדר אנשים מבויישים עדר אנשים שעדיין אינו מתאים להיקרא עם.האלוקים 40 שנה קצב משה על העם לחיות במדבר זו התקופה שיקום דור חדש, דור שיהיה ראוי ראוי ומוכן להיקרא עם האלוקים . האם אנחנו הפכנו כבר לבני חורין? האם הפסקנו לסגוד לעגל הזהב ? העגל שלנו הוא כבר לא זהב הוא עגל ורטואלי ששוכן בחשבונות הבנק. חה..היכן אתה משה. (לא זה שיושב מאחורי הבריח) אלא המנהיג האמיתי גם אם יקרא לעצמו אליהו העם מחכה לזה שיוביל אותו למקום מבטחים לא לארץ אחרת אלא כאן לארץ הנהדרת.. טוב לחלום בהקיץ