מוטקה > בלוגים > הבלוג של דליה וייס > לילדי אורי - 17 שנים למותו

לילדי אורי - 17 שנים למותו

לילדי אורי - 17 שנים למותו

שעון החול של חיי נסדק, גרגרי זהב רודפים זה את זה זורמים עד דק. אצבעותי השלובות ביאוש שלוחות לעצור את החול הניגר, אך לבי מייבב "הרפי כי דבר לא נותר". **** הקול הקטן, העיקש קורע לאטו את מסך האשליה הכבד הסוגר על נפשי המעונה: "הוא איננו, לא יחזור". ומיד אני מוסיפה מסך על מסך: "הוא פה, הוא יחזור". ****** אורי שלי, ילדי, אהובי, הנמצא אתה שם מעבר לענן? השומע אתה את הלמות הדם הגועש בלבי השבור הממאן להינחם. * חש את געגועי האין קץ שלי? בוא אלי, בוא אלי ילדי, אני כבר לא יכולה לחכות? **** במגירות הלב הנסתרות הסגורות כמגירות שבחדרך, טמנתי דמותך. במפתח הלב השבור, נעלתי זכרך. "את תיבת פנדורה אל תפתחי" לוחש הקול בקרבי "פן בתוכה תיבלעי".

תגובות  0  אהבו 

408
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

שנה טובה
לכל מכירי וידידי באתר מוטקה אני מאחלת שנה טובה ומאושרת. שנה של שקט, שלווה ויצירה. שיהיה תמיד חיוך נסוך על פנינו, שנאהב ונשמח. שהגוף יהיה בריא ככל האפשר והנפש תהיה מלאת חמלה ואהבה לסובבים...
לקריאת הפוסט
ולאנשי הימין הקיצוני האלימים
אתם אנשי הימין הקיצוני האלים והמתלהם.אתם מזיקיםםםםםםםםם . איבדתם את הצפון.מה עוזרת האלימות שלכם? וכל ההתנפלויותעל כל מי שרק מעז לומר משהו שאינו מוצא חןבעיניכם היא נקודת החולשה שלכם. האמינו לי.יש...
לקריאת הפוסט
הפגנת האנרכיסטים השמאלניים אמש
אנשים הזויים שכמוכם. הייתי רוצהלשמוע מכם מה צריך לעשות.להשאיר את המנהרות כדי שנחילימחבלים יעלו מתוכם כמו ארבהויהרגו אנשים נשים וטף? האם אז תרגעו?להרכין את ראשנו ולומר זרקו עלינוטילים ככל שאתם...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה