גיל המעבר הגברי - יש דבר כזה

גיל המעבר הוא מושג שגור לגבי נשים בסביבות העשור החמישי והשישי לחייהן, אך לא רבים יודעים כי גם גברים עלולים לסבול מתופעות פיזיולוגיות מטרידות המאפיינות גיל מסוים, ובדרך כלל גיל צעיר יותר מזה שבו מופיעות תופעות גיל המעבר הנשי. גיל המעבר הגברי מופיע לרוב אחרי גיל 40, ונגרם מירידה ברמות הורמון המין הגברי, הטסטוסטרון. אך בעוד שאצל הנשים הפסקת המחזור החודשי היא סימן ברור ונראה לעין לשינוי הפנימי, הרי שאצל הגברים הירידה ברמות ההורמון ובתפקוד היא הדרגתית, ביטוייה רבים, ולכן קשים יותר לזיהוי. עד 50 אחוז מהגברים יסבלו ממחסור בטסטוסטרון, שישפיע עמוקות על אורח חייהם ועל בריאותם. ההערכות מלמדות כי כמאה אלף גברים בישראל סובלים כעת מתופעות גיל המעבר הגברי. כ-95 אחוז מהם אינם מאובחנים (האבחון נעשה באמצעות בדיקת דם פשוטה) ואינם מטופלים. נהוג לחשוב כי הטסטוסטרון אצל גברים קשור בעיקר לתפקוד בחדר המיטות וכי החוסר בו ישפיע במקום זה, אך זה לא מדויק, שכן התופעות המתלוות לחוסר בהורמון זה כוללות גם עייפות, דיכאון, עצבנות, קשיים בשינה, אדישות, חולשת שרירים, השמנה ונטייה לסוכרת. הסיבה לרמת האבחון והטיפול הנמוכה נעוצה בעובדה שגברים רבים, וגם חלק מהרופאים, רואים בכל אלה חלק מתהליך הזדקנות "'טבעית", או "התחלת הסוף". לדברי ד"ר רן כץ, רופא בכיר במחלקה לאורולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם, "ההשפעה של הטסטוסטרון על גוף האדם רחבה יותר מאשר רק על התחום המיני. כיום אנו יודעים כי חוסר טסטוסטרון משפיע גם על נפח השרירים, על היענות הגוף לאינסולין, על ייצור כדוריות דם אדומות, וכן על תהליכי חשיבה וריכוז. עם זאת, המודעות לצורך בטיפול בחוסר בטסטוסטרון עדיין נמוכה ורבים מהגברים אינם פונים לטיפול ואינם מאובחנים".
הסיכון: תוחלת חיים נמוכה יותר
מחקר חדש שהוצג בארצות הברית והתבסס על ניתוח נתונים רחבי היקף מצא כי גברים בעלי רמת טסטוסטרון נמוכה נמצאים בסיכון גבוה יותר למות בגיל צעיר יותר. המחקר הוצג בכנס השנתי של האיגוד האמריקני לאנדוקרינולוגיה שנערך בסן פרנסיסקו. המחקר עקב אחר 1,954 גברים בני 20-89 במשך 7.2 שנים, עד חודש אוגוסט 2007. החולים חולקו על בסיס רמות הטסטוסטרון בדמם - אלו שלהם רמת טסטוסטרון מתחת 8.7 ממו"ל, ואלה שרמת הטסטוסטרון שלהם גבוהה מכך. לאחר מכן הישוו החוקרים את שיעור התמותה מכל הסיבות בין שתי הקבוצות. במהלך המעקב מתו 226 גברים שהשתתפו במחקר. לאחר תקנון הנתונים נמצא כי גברים שלהם רמת טסטוסטרון נמוכה היו בסיכון גבוה משמעותית למות מאלה שרמת הטסטוסטרון שלהם היתה נורמלית. בניתוח מפורט של מקרי המוות מצאו החוקרים כי גברים עם רמת טסטוסטרון נמוכה יותר נמצאו בסיכון גבוה יותר למות עקב סרטן או מחלות לב ולא ממחלות במערכת הנשימה. יצויין כי הגברים בקבוצה עם רמות הטסטוסטרון הנמוכות נטו להיות מבוגרים יותר ועם שיעור גבוה יותר של מחלת הסוכרת, יתר לחץ דם וסינדרום מטבולי. החוקרים הכירו בבעיה שקשה לקבוע האם החוסר בטסטוסטרון הוא סיבה או תוצאה של המחלות שבהם הנחקרים חולים. עורך המחקר, רובין הרינג, דוקטורנט במכון לרפואה קהילתית והמחלקה לרפואה פנימית באוניברסיטת מוריץ ארנדט בגרמניה מסביר: "כאשר השווינו הישרדות של גברים עם רמת טסטוסטרון נמוכות לעומת כאלה עם רמות גבוהות יותר, מצאנו כי רמות נמוכות הורידו את רמת ההישרדות. על פי הניתוח, גברים עם פחות מ-8.7 ממו"ל היו בסיכון כפול למוות מאשר גברים שהרמה בדמם הייתה גבוהה". לדברי ד"ר כץ, "המחקר מדגיש את החשיבות של הטיפול בחולים בעלי רמות טסטוסטרון נמוכות גם כאשר אין לאדם סימפטומים. רבים מהאנשים הצעירים יותר הלוקים בהשמנת יתר וברמות טסטוסטרון נמוכות אינם מראים סימפטומים, וצריך לטפל גם בהם ולא רק במקרים קלאסיים של היפוגונדיזם (חסר בטסטוסטרון). הטיפול המוצע כיום הוא באמצעות תחליפים נוחים לשימוש, כגון ג'ל טסטוסטרון המקל על ההתמודדות של הגברים".