טיול השבוע: דרך הנוף מעיליא-הילה-מנות

על אחת משלוחותיו היפות ביותר של הגליל המערבי נמתחת דרך הנוף מעיליא-הילה-מנות. דרך זו הוכשרה לראשונה על ידי הקרן הקימת לישראל בשנת 1993, ומאז עוסקת קק"ל בטיפוחה ובפיתוחה לרווחת המטיילים. כיום, רובה סלולה באספלט ועבירה לכל רכב. לאורך כ-10 ק"מ בין הכפר הציורי מעיליא בשיפוליו הדרומיים של הר זיו וצומת מנות במערב, נפרשים אתרי נוף, היסטוריה, ארכיאולוגיה וטבע מרתקים. מומלץ לנסוע בה ממזרח למערב כשהפנים אל הים והנוף הולך ונגלה. שבעתיים יופייה בשעת בין הערביים, בעת שקיעת השמש אל מצולות הים. זו רק שאלה של החלטה אם להמיר את ה"דהירה" על כביש 89 בין מעלות לנהריה בנסיעה איטית מלאת הדר ונוף קדומים. מסלולנו דורש סטייה קצרה מ"דרך המלך" אך מציע תמורה ראויה: מבצר המלך במעיליא, ביקור שליו בחורבת נחת, תצפיות על נופי נחל כזיב וסיום מתוק עם תעשיית הסוכר הצלבנית, סמוך לצומת מנות.
כיצד מגיעים
נוסעים על כביש 89 בין מעלות לנהריה. תחילתה של דרך הנוף ביישוב מעיליא, אשר נמצא בשוליו הדרומיים של הר זיו, מערבית למעלות תרשיחא. הדרך מסתיימת בצומת מנות. ניתן להתחיל את הטיול הפוך, מצומת מנות (כביש 70) צפונית לצומת כברי.



המסלול
תחילתה של דרך הנוף היא במעיליא. היישוב הנוצרי, בן כ-3,000 נפש, נמצא בשוליו הדרומיים של הר זיו מערבית למעלות תרשיחא. כל תושביו הינם יוונים קתוליים. מעיליא הינו כפר ידידותי ומאיר פנים ואין חשש מללכת בו לאיבוד. עד לעשור הראשון לקום המדינה רוב תושביו היו חקלאים ורועי צאן. כיום תושבים רבים אקדמאיים ובעלי מקצועות חופשיים, והחקלאות, כמו גם מרעה העיזים, נדחקו לשוליים.
הדרך אל מבצר המלך
- נכנסים בצומת הראשי (כביש 89) למעיליא. נוסעים כ-400 מ' במעלה הרחוב ובצומת המשולש פונים ימינה. נסיעה של כ-500-400 מ' בכביש מתפתל עד למציאת חניה. בהמשך הרחוב סמוך למבצר, החניה קשה והרחובות צרים. מכאן עולים ברגל במעלה הרחוב ומזהים בין הבתים את שרידיו של המבצר. אנו בחלקו המזרחי והגבוה של היישוב הוותיק. כאן מצויים שרידיה של מצודה צלבנית. עד שלא מגיעים ממש אל מתחת למבנה האבן, קשה להתרשם מגודלו ועוצמתו, אך כאשר עומדים למרגלותיו או בסמיכות קשה להתעלם ממנו! המבצר נבנה כריבוע גדול (Castrum) בן 4 מגדלים בכל פינה. עם השנים נעלם המגדל הדרום-מזרחי ואילו המגדל הצפון-מערבי עומד כמעט למלוא גובהו. בלב המבצר הייתה חצר גדולה ובה בורות מים. לאורך השנים נבנו בתי הכפר בתוכו או כנסמכים עליו, ונוצר פסיפס אנושי ומבני מיוחד של ישן בתוך חדש. מבצר המלך (ש?אטו? ד?ה רו?א?) מעט היסטוריה: המבצר נבנה לראשונה במאה ה-12 בתקופת ממלכת ירושלים הראשונה. בתחילה המקום היה בבעלות המלך הצלבני-מלך ירושלים בלדווין השלישי (ומכאן שמו). באמצע המאה ה-12 הפך המקום לנחלה פיאודלית של משפחת דה-מיי (De Milly) שבבעלותה היו 36 כפרים וחוות וביניהן גם המונפור. בהמשך עבר המבצר אל ז'וס?ל?ין דה קו?ר?ט?נ?י שנשא לאישה את א?ג?נ?ס - אחת מבנות דה-מיי. בשנת 1187 כבש צ?ל?אח א-דין את המבצר אך כבר בשנת 1192 הוחזר לידיים צלבניות בעקבות הסכם. בשנת 1220 נמכר המבצר למסדר הטבטוני (הגרמני). חשיבותו ומרכזיותו של המבצר ירדו בשל בניית המונפור כמרכז הטבטונים. בשנת 1265 נכבש המבצר ע"י ב?י?ב?ר?ס הממלוכי. בצמוד לקיר הדרומי של הכנסייה המודרנית, הסמוכה, מונחות שתי כותרות אבן עתיקות. על אחת מהן ניתן לראות צלב ועל השנייה עיטור הנראה במבט ראשון כמנורת שבעת קנים, שאכן הטעתה מספר חוקרים בעבר. מבט חד יותר יראה כי המדובר בכלי קטורת התלוי בשלוש שרשראות, כלי אופייני לכנסיות נוצריות. כותרות אלו הן שרידים לכנסייה מהתקופה הביזנטית שהייתה בכפר.
אל מצפה הילה
- נשוב אל הציר הראשי בכפר. נפנה ימינה - צפונה, בהמשך הכביש מתפתל מערבה. ניסע כ-1800 מ' עד לצומת הפניה למצפה הילה. היישוב הוקם בשנת 1980 על ידי גרעין קטן של משפחות חלוצות בשיפוליו המערביים של הר זיו. במשך שנים המשפחות הבודדות נאחזו בקרקע, בתנאים קשים ואל מול תסיסה של כפרי המיעוטים. היום היישוב פורח ומשגשג ומונה כ-150 משפחות. קשרי ידידות נרקמו בין תושביו לתושבי מעיליא ויותר מתמיד נראה היישוב כשתיל טבעי בין מטעי הזיתים והחורש הים-תיכוני והמשובץ היטב בנוף האנושי הגלילי. מצומת הילה נמשיך ישר מערבה. כעבור 150 מ' רחבת מידע ובה שלט הכניסה לדרך הנוף הכולל מפה והסבר. מכאן גם נמשכת דרך עפר מערבה אל חורבת בלטון ועין שעל, שעליה לא נפרט הפעם. לאחר התבוננות והתארגנות נמשיך בציר אספלט הראשי. לאחר עוד כ-400 מ' נוספים נפגוש בצומת ובדרך עפר הפונה צפונה אל מבצר המונפור. נפנה ימינה כ-200 מ' ונחנה ברחבת החנייה המאולתרת שמצפון למתחם המגודר.
טיול קליל אל חורבת נחת
- שימו לב! בקצה המזרחי של החנייה מפנה שילוט אל השביל המסומן שחור לנחל כזיב ועין טמיר, אך אנו שפנינו אל חורבת נחת, נמשיך רגלית עוד כ-200 מ' צפונה ובצומת דרכי העפר נפנה מערבה בדרך שיורדת במדרון. לאחר כ-100 מ' בדרך העפר נסטה ממנה שמאלה (מערבה) בדרך עפר נוספת להליכה קצרה על טרסות יפות של חורש. כעבור כ-150 מ' אנו בחורבת נחת. דרכים אלו אינן משולטות. למען האמת, כאן רב הנסתר על הגלוי או ליתר דיוק "רב הנחצב על המילוי". חורבת נחת כפי שאנו מכירים אותה היום הינה בעצם מחצבה עתיקה של אבן. זוהי המחצבה שסיפקה את אבני הבנייה למפעל האדיר - מבצר המונפור (מהפינה הדרום-מערבית של המחצבה ניתן לזהות את המבצר). קודם למחצבה היה במקום כפר שנקרא "טריפילה" שאדמותיו נרכשו ע"י הטבטונים. שביל קדום, מוסתר ברובו, חלקו חצוב בסלע, מוביל אל המבצר כק"מ במורד השלוחה. לאורכו פילסו דרכן עגלות עמוסות אבנים במשקל של טונות רבות. במרכז המחצבה בולט גוש סלע שעליו נבנה מגדל שמירה "הטו?ר?יס" ובליבו בור מים. אל המגדל מטפסות מדרגות חצובות. (יש להיזהר מבור המים הפתוח והמסוכן!!! יש להיזהר גם מקירבה יתרה אל קירות המחצבה).
טיול רגלי אל מבצר המונפור
- ממגרש החנייה בו החנינו את רכבנו ניתן גם ללכת בשביל העפר המסומן אדום על גב השלוחה ולהגיע (רגלית בלבד) אל מבצר המונפור. המסלול אינו ארוך ודורש כשעתיים לטיול הלוך-חזור.
חזרה אל דרך הנוף ותצפית החרובים
- נחזור לצומת המונפור. כאן נאפס את הספידומטר ונפנה ימינה - מערבה. מכאן דרך הנוף מסומנת בסימון שבילים כחול. כעבור כ-1000 מ' קבוצת חרובים גדולה מימין לדרך. כאן המקום לעצור ולו למבט קצר אל הנוף. גם ללא שולחנות סדורים המקום (שטח פרטי של תושב מעיליא) מתאים ומזמין לפיקניק ולשיטוט קצר. בנקודה זו משתפלת בחוזקה השלוחה מערבה ועל כן המבט כאן חד ורחוק יותר. הים נפרש במערב מלוא האופק ובצפון רכס סולם צור מתווה חומה ירוקה. מצפון בולט אפיקו התלול של נחל כזיב ונפרשים נופי פארק גורן, המטופח אף הוא על ידי קק"ל. מדרום לשלוחה חותר לו בנחת נחל נחת המתחבר בהמשך אל אפיקו של נחל שעל. הצומח סביב הינו חורש ים-תיכוני שבו האלון המצוי שולט כמין העיקרי בלוויית אלה א"י. סיור קצר בשבילי עיזים המפלסות דרכן בחורש צפונית לחרובים, יחשוף בפני המשוטט תצפיות מרשימות אל מבצר המונפור. זוויות מבט אלו מותירות את הפה פעור מול הוד הקדומים והדר הנוף הבלתי מוכר. מתצפית החרובים נמשיך לאיטנו במורד הדרך (הדרך צרה ומפותלת סעו בזהירות!).
חורבת בית אוריה ונחל שעל
- כעבור עוד כ-1800 מ' אנו פוגשים בפנייה דרומה של דרך עפר (מסומנת ירוק). זו דרך ג'יפים ומסלול רגלי אל נחל שעל. צפונה לנקודה זו חבויה חורבת בית אוריה. השרידים במקום דלים מאד; שרידי בתים, מתקני בתי בד וגיתות. כאן היה יישוב כפרי קטן שהוקם בתקופה הרומית ולא נושב עד לתקופה הממלוכית (מאה 14 לספירה) וגם אז לתקופה קצרה ביותר.
אל מצפה מנות
- לאחר כ-2,200 מ' אנו בכניסה האחורית של מצפה מנות. דרך העפר ודרך הנוף המסומנת כחול ממשיכה מערבה ועוקפת את מצפה מנות מדרום. בתקופה זו (כנראה עד סוף 2008) מומלץ להמשיך תוך חציית המצפה ולא בדרך העפר מדרום, בשל עבודות פיתוח לשכונה חדשה הפוגעות בתוואי ומקשות על העבירות (נא כבדו את פרטיות התושבים והנופשים!). היישוב מנות הוקם בשנת 1984 על ידי בני מושבים ויישובי הסביבה. היישוב הוגדר לאחרונה כיישוב תיירותי ובו יחידות אירוח רבות. נצא מהשער המערבי של היישוב ונמשיך כ-2600 מ' בכביש המתפתל מערבה.
אל השביל הרגלי לחורבת מנות ומפעל הסוכר הצלבני
- שלט הכוונה מציין את השביל הרגלי לחורבת מנות. כאן נחנה את הרכב ונתחיל בהליכה. מסלול קצר זה בן ה-1.5 ק"מ, המסומן במפות ובשטח בירוק, נפרץ ע"י קק"ל בשיתוף מתנדבים וסומן ע"י הוועדה לסימון שבילים של החברה להגנת הטבע. המסלול מסתיים בצומת מנות - עבדון, כ-500 מ' מערבה מנקודת ההתחלה, רכב איסוף יכול לחכות בצומת זה. המסלול מתאים לכל המשפחה אך אינו מותאם למוגבלים בתנועה ולעגלות ילדים. השביל היפה מפלס דרכו על שלוחה מתונה המשובצת בחורש טבעי של שיזף מצוי, חרובים, אשחר א"י ואלת המסטיק. מהשביל תצפיות אל מישור החוף של הגליל המערבי ואל רכס סולם צור. בדרך חולף השביל בשרידי היישוב הצלבני מנות. במקום גם שרידים של יישוב קדום יותר מהתקופות הרומית והביזנטית אך שרידיו דלים. היישוב הצלבני במקום מוזכר בתעודות צלבניות כמרכזה של סניורה צלבנית ותעשיית סוכר (זהירות! לאורך השביל מספר בורות מים פתוחים! אין לסטות מהשביל המסומן!).
המסכרה של מנות
- משרידי היישוב אנו צועדים עוד כברת דרך קצרה בשביל המתפתל ומגיעים אל אזור התעשייה הצלבני. עם בואם של הצלבנים למזרח התיכון בסוף המאה ה-11 לספירה הם גילו את ה"זהב הלבן" והבינו את ערכו הכלכלי. בשל כך הקימו הצלבנים בימי שלטונם למעלה מ-70 מפעלי סוכר באתרי מים; בנהר הירדן, בבניאס, בבית שאן, בעמק חרוד, בים המלח ובגליל. בראשית שנות התשעים של המאה שעברה סקרה ד"ר עדנה שטרן את השרידים במנות וחשפה את צפונותיו של אחד ממפעלי הסוכר הצלבניים הגדולים ביותר בא"י - המסכרה של מנות. השדות ממערב, שהיום משובצים באבוקדו ובננות, נטועים היו בתקופת הצלבנים בקני סוכר שהושקו מהנחלים בצת, כזיב וגעתון. בשדות הקנים האינסופיים עבדו הפועלים הפשוטים - "קוטלי הקנים". תפקידם היה לחתוך את הקנים ולהובילם אל המסכרה. רגע של לשון: בפעם הבאה שמישהו זורק לעומתך שאתה "קוטל קנים" אל תתרברב בגאווה. הוא בסה"כ רצה להגיד לך שאתה פועל פשוט, בשפה פחות מעליבה. השביל מתפתל בין שיחי קידה שעירה ואשחר א"י ומגיע אל משטח סלע חצוב ובו בור ותעלות לאיסוף נוזלים. במשטח הסלע המזכיר במעט גת או בית בד היה מתקן ייחודי לסחיטת המוהל מהקנים המרוסקים. צפונית למשטח ונושק לו, קיר אבן - שרידי אמת מים שהוליכה את מי נחל כזיב אל מפעל הסוכר. מערבית מכאן בקצה האמה ניכרים שרידי מבנה גדול. המים הרבים שימשו להנעת גלגל כפות (במרתף המבנה) שהניע באמצעות ציר אנכי את אבני הריסוק (בקומה מעל). בדומה למתקן ריסוק של בית הבד. לאחר הריסוק הקנים הועברו אל משטח הסלע ושם עברו תהליך של סחיטה באמצעות מתקן בורג. את המוהל הנסחט בישלו בכלים גדולים במשך שעות רבות. עם קבלת התמיסה הרצויה יצקו את הנוזל לקנקני חרס חרוטיים וייבשו אותם בשמש. שברי הקנקנים האופייניים כל כך לתעשייה זו נמצאו פזורים כאן בשפע ומעידים על כך שהפרדת גביש הסוכר מקנקן החרס לא תמיד צלחה. חזרה אל הרכב - לאחר הסיור הקצר והמתוק במפעל הסוכר נבחר בשביל הרגלי הפונה מזרחה מעברה השני של אמת המים. נא לשים לב ולא לשוב על עקבותינו אלא לבחור בשביל המקביל אך הצפוני יותר. כעבור כ-400 מ' השביל יוצא אל צומת עבדון- מנות במפרץ תחנת האוטובוס. נקודה זו מומלצת לאיסוף בסוף המסלול. לאלו שהחנו את רכבם במעלה נותר טיפוס מתון של כ-500 מ' בצמוד לכביש הגישה למצפה מנות.



פרטים נוספים

אזור גיאוגרפי
: גליל מערבי - דרומית לנחל כזיב.
מתאים ל
: כל המשפחה ולכל סוגי הרכב.
עונה מומלצת
: כל השנה. הדרך נעימה ויפה לאורך כל ימות השנה. בקיץ מומלץ לעבור בה בשעת בין ערביים ולעת שקיעת השמש. רצוי ממזרח למערב עם הפנים אל הים ואל הנוף. בעונת החורף - בימים בהירים בתנאי ראות טובים.
אורך התוואי
: 10 ק"מ.
משך הסיור
: 3-2 שעות. תלוי במידת העניין והפנאי.
חניוני נופש
: אין.
התאמה למוגבלים בתנועה
: אין.
הצטיידות במים ומזון
: אין נקודות של מים על דרך הנוף. ניתן להצטייד ביישובים מעיליא, הילה ומנות.
מפת עזר
: מפת טיולים וסימון שבילים מס' 2 - גליל עליון.
אתרים נוספים בסביבה
: פארק גורן, פארק אדמית, חוף בצת ונחל כזיב, נחל געתון, טיול מים אל ים, יער חניתה.
למפת המסלול -
לחצו

-------------------------------------- כתיבה וצילומים: כליל אדר - קק"ל