חזרה לניו אייג'

לחשוב מחוץ לקופסא - בעזרת טריק קטן

המוח שלנו מתוכנת למצוא פתרונות ישנים לבעיות חדשות. המפתח לשנות את זה הוא להמציא מחדש דווקא את הבעיה. איך עושים את זה? התשובה בפנים
מאת אתר מהות החיים 29/05/16
לחשוב מחוץ לקופסא - בעזרת טריק קטן
את האופן שבו מתוכנת המוח לא נוכל לשנות. את דרך המבט שלנו דווקא כן. צילום: Shutterstock

 

 

אתגרים ממתינים לנו בכל פינה. חלק משמעותי בחיים שלנו מוקדש למציאת פתרונות, והפתרונות האלה לא תמיד מגיעים בקלות. אם זה בעבודה, במערכות היחסים או בתחביבים שלנו, לעיתים קרובות אנחנו נתקלים בחומות גבוהות, שעלולות לעכב אותנו ואפילו לגרום לנו לזנוח דרך מסוימת, שהיתה יכולה לספק לנו אושר לו רק היינו מוצאים דרך לדלג מעל החומה. לא פלא שאנחנו עסוקים כמעט באובססיביות בחשיבה יצירתית ובדרכים לשפר אותה.

 

באופן הגיוני ומשעשע, מציאת אחת הדרכים היעילות ליישום פתרונות יצירתיים כמעט בכל סיטואציה, דרשה חשיבה מחוץ לקופסה. מי שאחראי לכך הוא תיאודור סקאלטסס, פרופסור לפילוסופיה מאוניברסיטת אדינבורו, שמאמין כי פתרון יצירתי לבעיות כלל לא כרוך במציאת פתרון חדש, ומסביר כי הסוד טמון בכלל במקום אחר. אבל לפני זה, קצת רקע על אופן הפעולה של המוח ועל הדרך שבה אנחנו מייצרים פתרונות.

 

המפתח להפקת פתרונות יצירתיים טמון באתגרים הכי פשוטים שלנו, אלה שאת הפתרונות עבורם אנחנו שולפים מהמותן, מה שמכונה "האוטומטים" שלנו. כשאנחנו רעבים, למשל, אנחנו מתמודדים עם אתגר קיומי בבסיסו, אבל לאורך שנות התפתחותו מצא האדם פתרונות לעניין, שהפכו קבועים. היום אם תוקף אותנו רעב אנחנו ניגשים למקרר או למזווה, ובכלל לא תופסים את העניין כהתגברות על אתגר. אבל בפועל מדובר בבעיה מהותית, רק שהפתרון לה כבר קיים ומאוחסן אי שם בין מיליוני הנוירונים שלנו. ככל שהסיטואציה נפוצה יותר בחיינו, כך הפתרון עבורה יישלף במהירות ובקלות יותר, ואפשר לראות את זה בצרכים קיומיים נוספים כמו עייפות, ביטחון ועוד.

 

לקריאה נוספת באתר מהות החיים לחצו כאן

 

המוח לא מנתח כל בעיה מאפס, אלא נשען על ניסיון העבר 

המוח שלנו, אם כך, בנה לעצמו מאגרים מסודרים של פתרונות לבעיות, הנשענים על ניסיון העבר: לכל בעיה יש פתרון. אבל אולי אפילו בניגוד להיגיון, המאגרים הללו משמשים אותנו לא רק לפתרון בעיות מוכרות, אלא גם לפתרון בעיות חדשות. מדעני מוח מכנים את אופן הפעולה הזה "קיצורי דרך קוגניטיביים": כדי לחסוך באנרגיה ובזמן המוח לא מנתח כל בעיה מאפס, אלא מחפש קווים מקבילים לניסיון העבר ומתאים את הפתרון הכי קרוב.

 

וזה, טוען סקאלטסס, נחשב למחסום לחשיבה יצירתית. אחרי הכל, איך אפשר להגיע לפתרון חדש אם החשיבה שלנו מעוגנת בניסיון העבר? מצד שני, האם הדרך הנכונה לחשיבה יצירתית אכן כרוכה ביציאה נגד המבנה הטבעי של המוח?

 

אם לתמצת את הטיעונים נגד שימוש בפתרונות מוכנים, מדובר במחסומי חשיבה שמעגנים אותנו לניסיון העבר, ומונעים מאיתנו חידושים ושיפורים. בנוסף, שימוש בניסיון העבר עלול להוביל להחלטות אי-רציונליות. נחזור רגע אל המקרר או המזווה, שבזמן המצאתם נחשבו גם הם פתרונות יצירתיים וחדשים, אבל היום נחשבים לקיצורי דרך בשעת רעב. ואם זה לא מספיק, סביר מאוד להניח שגם הם נשענו על ניסיון העבר.

 

סקאלטסס מסביר כי אופן הפעולה של המוח לא משאיר לנו הרבה ברירות. "המוח שלנו מייצר סדרת פתרונות חלופיים לבעיה נתונה, בהתבסס על ניסיון העבר". במילים אחרות: כמעט כל הפתרונות שלנו הם "ישנים". אם תרצו  להתחכם, אפילו את הפתרונות הבסיסיים שתינוקות מיישמים מיומם הראשון הם מקבלים כמצב נתון מתוך המידע הגנטי שלהם.

 

פתרון חדש ויצירתי יגיע מנקודת מבט חדשה על הבעיה

 

אפשר לפתח סט חדש של פתרונות, שלא נשען על קיצור דרך הקיים במוח. צילום: Shutterstock

 

 

האם אנחנו נמצאים במבוי סתום? מצד אחד נראה שחידוש חשיבה מוחלט מנוגד לאופן הפעולה הטבעי של המוח, ומצד שני נראה לא סביר שאנשים שחושבים יצירתית עוברים תהליך של שקילה רציונלית, כדי לספק את כל אותם הרעיונות הרעננים שלהם. רוב האנשים מדווחים כי רעיונות יצירתיים מגיעים בהפתעה, ולא מתוך חשיבה מודעת.

 

וכאן מגיע הפאנץ': היכולת שלנו לחדש נטועה במציאת נקודת מבט חדשה על הבעיה עצמה, ולאו דווקא בהתמקדות בפתרון שלה. המוח שלנו משתמש במידע קיים ובקיצורי דרך קוגניטיביים – זהו מצב נתון שאין לנו הרבה מה לעשות איתו. אבל אנחנו בהחלט יכולים להמציא מחדש את הבעיה עצמה. 

 

במילים אחרות: סקאלטסס מאמין שאם אנחנו לא יכולים לחדש את הפתרונות, למה שלא נחדש את האתגרים שעמם אנחנו מתמודדים? עדכונים קלים לבעיה מסוימת עשויים להציג אתגר מרכזי שונה, ובכך לסייע לנו לפתוח מאגר שלם של פתרונות, שקיצור הדרך שלהם טרם התקבע אצלנו במוח. אלמנט החידוש מתבטא למעשה בקישור החדש והמרענן שיצרנו בין בעיה - לפתרון.

 

אחת הדרכים הפשוטות להמציא מחדש בעיות, מסביר סקאלטסס, היא לדמיין שהנסיבות שחוסמות את ההתקדמות שלנו נעלמות אחת אחרי השנייה. הדבר מייצר גרסה שונה של האתגר הקיים. נקודת המוצא היא הרי שכל הפתרונות הקיימים המבוססים על ההטיות הקוגניטיביות לא מובילים אותנו לפתרונות יצירתיים. לכן המטרה היא לפשפש בסט חדש של פתרונות פוטנציאליים, כך שאולי אחד מהם יתאים לפתרון הבעיה - או לפחות יאפשר לבצע פריצת דרך כלשהי. מכיוון שהמטרה לא משתנה - רק העמדה שממנה אנחנו מביטים - סט הפתרונות החדש עדיין יהיה קשור בהידוק ליעד המקורי.

 

ככל שנתמודד עם יותר בעיות, החשיבה היצירתית תשתפר

 

 יצירתיות היא תכונה טבעית לאדם, ואפשר לשפר אותה על ידי תרגול. צילום: Shutterstock

 

 

כדי להבין איך פועל המנגנון, סקאלטסס מציג בעיה פשוטה יחסית: נניח שאתם נמצאים בחדר והאתגר המקורי שלכם הוא לצאת ממנו. קיצור הדרך הקוגניטיבי ישלח אותנו לשני מקומות – לדלת ולחלון. גרסה מחודשת של האתגר תתבונן עליו במבט חדש כדי להפעיל פתרון יצירתי: במבט החדש אנו נניח שהחדר נמצא בקומה עשירית, ושמחוץ לדלת משתוללת אש. כדי לשרוד בנסיבות הללו עלינו להניח שאנו יכולים לקפוץ בשלום מהחלון. האתגר נותר לצאת מהחדר, אבל לב הבעיה עכשיו סובב סביב השאלה איך לשרוד קפיצה מקומה עשירית.

 

המבט החדש יכול לעורר את המחשבה על מצנח, מה שיגרום לנו להביט על הווילון באור חדש. גם אם הפתרון נראה כלקוח מפרק בתכנית מק'גייוור, הרעיון עומד בעינו: עצם שינוי השאלה פותח מגוון חדש ורחב של תשובות, שייתכן מאוד שכבר היו בשימוש בשאלות אחרות.

 

אחת הדוגמאות ההיסטוריות הכי בולטות לשימוש במתודולוגיה הזו מופיעה במיתולוגיה היוונית, באודיסאה של הומורס - סיפור הסוס הטרויאני. אנחנו יודעים מהומרוס שהיוונים ניסו בכל אמצעי אפשרי לכבוש את העיר, כולל כמה שיטות לא סבירות בעליל, אבל האתגר הוכח כעיקש במיוחד. כל זמן שהיוונים התבוננו על כיבוש העיר כשאלה של טקטיקה צבאית, הם לא הצליחו להיכנס בשעריה, למרות שניסו במשך עשור שלם.

 

החידוש של הומרוס היה בשינוי נקודת המבט: הוא ידע שהטרויאנים מצטיינים בקבלת החלטות, והבין שעליו להכשיל אותם כך שיקבלו החלטה לא נכונה. וכך, משאלה של טקטיקה, הפך כיבוש העיר לשאלה של הונאה – ונולד רעיון הסוס הטרויאני. האתגר החדש התאים מאוד למומחיות של אודיסאוס, כך שהאידיאל הוא אכן לנסות ולשנות את הבעיה בהתאם ליתרונות שלנו, כל עוד זה אפשרי.

 

היום סוס טרויאני הוא כבר בגדר קיצור דרך ושאלה ברורה של טקטיקה, אבל אז התאפשר הקונספט החדשני בזכות התחבולה היוונית, ובזכות מקרים אחרים של שימוש בהונאה שכנראה זכו לתיעוד היסטורי מצומצם. כמו שהשימוש במקרר הפך לקיצור דרך עבור תחושת רעב, הפך הסוס הטרויאני לקיצור דרך עבור אתגרים טקטיים. אם מתייחסים כך לנושא, המסקנה היא שיצירתיות היא תכונה טבעית לאדם, הנובעת מאופן הפעולה המובנה של המוח.

 

ואם בהגדרות מחדש עסקינן, סקאלטסס מאמין כי ההגדרה מחדש של אתגר היצירתיות איננה כיצד לחשוב, אלא מי מבצע את החשיבה: ככל שהאדם מביא איתו יותר ניסיון, סט הפתרונות שיוכל ליישם יקיף יותר בעיות חדשות. הגדרה מחדש של בעיות היא טכניקה שאפשר ללטש ולשפר די בקלות, על ידי עצם ההתמודדות עם אתגרים. ככל שנעמוד בפני יותר סיטואציות מורכבות, כך יגדל המאגר שממנו נוכל לשאוב, והחשיבה היצירתית שלנו תשתפר. מוזמנים לתרגל באתגר הבא שלכם.

 

לכתבה באתר מהות החיים לחצו כאן

 

מחקרים מאשרים: החוש השישי אכן קיים

טעם של עוד: איך להפוך זיכרונות לחיוביים

רוצים לחיות כמו בעבר? חשבו שנית

4 אפליקציות שיעזרו לכם להירגע

מחקר חדש: מראות יפים תורמים למערכת החיסונית 

ליהנות מחשיבה חיובית

 

עוד במדור הניו אייג' של מוטק'ה

4  תגובות  אהבו

התמונה של תגונה gita 29/05/16
כתבה מענינת.

האדם חושש מלשנות הרגלים. לכן האינסטינקט שבנו דולה פתרון ממאגר הניסיונות שחווינו מהעבר.

אכן, ככל
התמונה של תגונה תהילוש 30/05/16
לא רק חושש מלשנות הרגלים אלא רוצה תשובה מהירה . כי הורגל לשלוף במיידי ללא חשיבה נוספת.

הכתבה פותחת פתח להסתכלות שונה על מעשינו ולהיות מודעים .
התמונה של תגונה אריאל 248 31/05/16
בתאוריה זה עובד נהדר...לא בכל סיטואציה זה מתאים: תארו לכם שרופא חושב מחוץ לקופסה ועושה עליכם נסיונות... ישנם שלשה סוגי מוחות: מבריק ויצירתי, רגיל קונבנציונאלי  כמו של רובנו  ומוחו של זה ששוב...
בתאוריה זה עובד נהדר...לא בכל סיטואציה זה מתאים: תארו לכם שרופא חושב מחוץ לקופסה ועושה עליכם נסיונות... ישנם שלשה סוגי מוחות: מבריק ויצירתי, רגיל קונבנציונאלי  כמו של רובנו  ומוחו של זה ששובר את הדלת במקום להזמין מנעולן...

   הייתי ממליץ לאמץ את הפתגם ''חכם לא נכנס לבעיה שפיקח יודע לצאת ממנה''...
התמונה של תגונה טובה פריש 24/06/16
נהנתי מהמאמר ומצורת החשיבה שלו,אבל חבל שלא היו יותר דוגמאות.הסוס הטרויאני הוא באמת דוגמה נהדרתאבל זה לא מספיקתודה,בכל אופןעל המאמר.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בניו אייג'

רוצים לחיות חיים מלאים יותר? שחררו שליטה

לצבאות בכל העולם יש דרך פשוטה לבחון את החסינות המנטלית של אנשי הכוחות המיוחדים שלהם – הם מעמידים אותם...

לקריאת הכתבה
"הקורונה נתנה לנו לגיטימציה להיות בחוסר מעש"

יש לא מעט אנשים שעוסקים במקצועות הטיפול ההוליסטי ועובדים בחדר טיפולי בביתם. שמחה ניניו (66) מתל מונד לקחה...

לקריאת הכתבה
ימי קורונה: טיפים של מומחים להתמודדות עם המשבר

טיפים להתמודדות עם פחד וניצול נכון של הזמן:

הטיפים של איילת שחר עזר, מאמנת ומרצה בגישת NLP:

1. עודף...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה