קליעה: הרבה יותר מסלי קש

חג השבועות עורר געגוע לסלסילת ביכורים מקושטת, בגדים לבנים וזר על הראש. כיוון שלגן הילדים כבר לא נחזור וחג השבועות של רובנו ימשיך להיחגג בעיקר בזלילת בלינצ'ס ועוגות גבינה, כדאי לשקול לפחות קליעת סלסלה מתוצרת עצמית. אגב כך, אפשר להתוודע לתחביב יצירתי ומרגיע, המשפר את יכולת הריכוז ומשמש גם כתרפיה. קליעה, אחת האמנויות העתיקות בעולם, מתבססת על שזירת מיני ענפים, קנים או עשבים קשיחים. שרידי מקלעות נמצאו בחפירות ממצרים העתיקה ומפומפיי. בימי קדם שימשה הקליעה לייצור סלים לאחסון ולהובלה, לרשתות ולמלכודות דיג ועוד. וכיום היא קיימת כאמנות שימושית בעיקר בחברות מסורתיות. חומרי הגלם המסורתיים לקליעה באים מהטבע. נצרים, סנסני תמרים, ענפי ערבה, שיבולים ואפילו מחטי אורן, אך כיום קולעים גם בחומרים ממוחזרים כמו בד, נייר, שקיות ניילון ולמעשה כל חומר גמיש וקשיח שיכול להגיע ברצועות. יונית קריסטל, העוסקת בשימור מלאכות מסורתיות, מעבירה סדנאות קליעה במרכז המלאכות לנשים "בחפץ כפיה" בירושלים. "לפני העידן התעשייתי", היא מספרת, "סלים ומוצרים קלועים שימשו כמעט לכל דבר, כי היו קלים וחזקים. צידי מרכבות המלחמה היו קלועים, סלים של כדורים פורחים, ריהוט. המוצרים הקלועים ליוו את האדם מעריסת הקש ועד למחצלת שכיסתה אותו בקבר. מאז שהמציאו חומרים קלים יותר ליצור חומרים שימושיים, הקליעה כפי שהייתה נעלמת, והיום היא פופולרית בעיקר כתחביב וכביטוי אמנותי". קריסטל הייתה מדריכת טיולים, כשנתקלה בשנות ה-80 בטיוליה בארץ במלאכות המסורתיות, שרק בני הדור המבוגר שולטים בהן עדיין והחליטה להירתם לשימורן. "האהבה למלאכות יד והסקרנות לגבי העבר, ביחד עם הרצון לחיות אורח חיים טבעי ומתחשב בסביבה, הביאו אותי לחפש אנשים ששולטים באמנויות האלה, שיוכלו ללמד אותי". חומרי הגלם לקליעה, היא אומרת, מתחלקים לרכים ולקשים. "קש חיטה (שמשמש בתרבות הפלסטינית להכנת מגשים לפיתות) וסוף הם רכים, ענפים למיניהם הם החומרים הקשים. אחד החומרים המסיביים הוא ענפי ערבה, שמוזכרים במסכת ביכורים ושימשו לסלים להבאת הביכורים לבית המקדש. החומר עד כדי כך עמיד, שבמלחמת העולם השנייה קלעו ארגזים מענפי ערבה כדי להצניח ממטוסים אספקה לכוחות בשטח.


"חומרי גלם נוספים הם סנסני תמר, כלומר הענפים של אשכול התמרים, חומר שדווקא לא עבדו בו בזמנים קדומים ונעשה פופולרי בארץ בעשרים השנה האחרונות. משתמשים בעלעלי תמר, בקש חיטה ועוד. אני עצמי קולעת רק בחומרים מקומיים שניתן ללקט לבד ושאיסופם לא גורם נזק לסביבה. הסדנה האחרונה, למשל, שהעברתי ביחד עם חברה פלסטינית, ח'אולה אבו אל-היגה, עסקה בליפוף בקש חיטה בצורה המסורתית". הקליעה נעשית בכמה טכניקות. "חלקן מבוססות על שתי וערב ומזכירות אריגה וחלקן שונות. הטכניקה שנחשבת עתיקה ביותר היא ליפוף בחומר רך, כמו עשבים מסוגים שונים. יש טכניקה של מקלעות קש, קליעת צמות וחיבורן ליחידה אחת ועוד. גם מגוון המוצרים שאפשר ליצור הוא מאוד גדול. כובעים מסוף, אהילים, קשקשנים לתינוקות, מחצלות. זו עבודה מאוד מרגיעה ויצירה של יש מאין. אנחנו מתחילים עם ערמת עשבים ובסופו של יום יוצאים עם מוצר מוגמר". את כניסתו של תחביב הקליעה לישראל יש לזקוף לא מעט לזכותו של הרצל אוסטר מקיבוץ בית ניר שליד קריית גת, מחלוצי התחום ומי שהעמיד תלמידים רבים. אוסטר, היום בן 75, עבד בעבר במטעים בקיבוץ וכבר לפני חמישים שנה החל לעסוק בקליעת סלים כתחביב. מאז גילה במקרה הוראות לקליעה בספר למלאכת יד בגרמנית. "לא היה אז ממי ללמוד", הוא מספר, "אז למדתי בעצמי. עם השנים התמקצעתי והפכתי את זה לפרנסה". אוסטר מייצר זה שנים מוצרים קלועים ומשווק ליחידים ולחנויות, מקיים סדנאות קליעה בביתו שבקיבוץ ומחזיק ברשותו ספרייה גדולה בנושא קליעה ואוסף של 300 סלים מרחבי העולם. באירופה, לדבריו, אמנות הקליעה היא עיסוק רציני עם מסורת ארוכה. "שם זה מקצוע גברי, שלומדים אותו כמה שנים טובות. הם קולעים בעיקר בענפי ערבה. בארץ אין בעלי מקצוע של ממש, אבל יש הרבה חובבים. כאן עובדים בנצרים, בסנסני תמרים וגם בערבה, שמיובאת מאירופה". סנסני התמרים כחומר גלם לקליעה יש לדעת, היו תגלית אישית שלו. "גיליתי כבר לפני הרבה שנים שאפשר לקלוע מהם. חיפשתי בספרות ובמקורות אם מישהו השתמש בהם קודם לקליעה, ולא מצאתי. על פי התלמוד השתמשו בסנסנים רק לייצור נפות. אני קולע מהם כמעט הכול, בעיקר סלים וכלי קיבול". למרות שעבורו הקליעה היא מקצוע ואמנות, אוסטר מסכים שהקליעה מוצלחת כריפוי בעיסוק. "זו עבודה מונוטונית ודי מרגיעה ובעבר אפילו לימדתי סטודנטים לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב לקלוע סלים. אבל לצערי זה מקצוע שהולך ונעלם וחשוב מאוד לשמר אותו". בחפץ כפיה: 2511128 054 הרצל אוסטר: 6874379 08 על קליעה בנייר ממוחזר אפשר ללמוד באתר www.getgreen.co.il סדנאות קליעה יש גם ב"במבוקסאן" אצל דליה סיאני-וייץ במושב בני עטרות ובתל אביב: 4739669 052 וב"סל בטבע" במושב בית הלל אצל רחל רוזנפלד: 6944754 04, 5257671 052
עוד על תחביבים ומלאכת יד:

עיסת נייר: מפסלים בקלות

סריגה: הרבה יותר מסוודר

פסיפס: עולם שלם מחלקיקים קטנים

טלאים - זה כבר לא מה שהיה פעם

סידור פרחים: שוזרים יופי בהנאה

גילוף ופיסול בעץ: לומדים דרך הידיים
לקהילת אמנות:
לחצו