ספורט שהוא בילוי

צילום: Shutterstock   

מעטים הם משחקי הכדור, שגם אנטי-ספורטאי יכול להשתתף בהם במידה כזו או אחרת של הצלחה ואף ליהנות מהם ומהאווירה שסביבם. הבאולינג ((Bowling, כדורת בעברית, הוא משחק כזה. הוא לא מאיים פיזית, לא מצריך כושר גופני מעולה, שרירים מפותחים או קואורדינציה יוצאת דופן. זרוע אחת טובה, תנופה ומעט כישורי שיווי משקל - והכדור בדרך.

זו כנראה הסיבה שהבאולינג הוא משחק פופולרי ב-90 מדינות בעולם. אולי גם כיוון שלמרות שהוא לא מענפי הספורט המייזעים, הוא סוג של פעילות אירובית שיכולה להשתלב יפה בשגרת אימונים שבועית לצד הליכה, שחייה או רכיבה על אופניים. למשחק מתלווה גם אווירה של בילוי ומפגש חברתי.

מועדוני באולינג מצטיירים אמנם לעתים כמקדשי בטלה אפלוליים, בהשראת סרטים כמו "ביג לבובסקי" של האחים כהן, שגיבורו, היפי מזדקן, מבלה את ימיו סביב המשחק, אבל הם מתאימים מאוד גם לבילוי משפחתי עם הילדים והנכדים. המשחק, מניסיון, מקרב בין כל הגילים, וכמה טוב שיש גם מקום לשבת על כוס קפה. כשממש לא בא לצאת מהבית, אפשר, אגב, לשחק באולינג גם מול קונסולת ה-WII של נינטנדו.

מועדוני באולינג מעוצבים על פי חוקים ברורים. הם מחולקים למסלולים, העשויים משטח סינתטי בעל מקדם חיכוך גבוה. כדי לשחק יש לנעול נעליים מיוחדות המושכרות במקום, ומיועדות להגן על המשטח מפגיעות. הכדורים מגיעים במשקלים שונים הנבדלים בצבע (למקצוענים יש כדור קבוע משלהם), ויש בהם שלושה חורים לאחיזה באצבעות. את הכדור יש לגלגל לאורך המסלול ולהפיל את עשרת הפינים, המסודרים כמשולש הפונה אל הזורק. הניקוד של כל זריקה מופיע על גבי מסך הצמוד למסלול, ומחושב על פי מספר הפינים שהופלו והניקוד של כל אחד מהם.

כמובן שלא מגלגלים סתם את הכדור, ואם אתם מתכוונים להיכנס לתחום, תצטרכו ללמוד את הצעדים הנכונים לקראת ההטלה, את הרמת הרגל, הכפיפה וכמובן ההטלה המדויקת. המשחק מורכב מעשרה משחקונים, שכל אחד מהם כולל שתי זריקות. הפלה של כל הפינים בזריקה אחת נקראת "סטרייק" והפלה של כל הפינים בשתי זריקות, נקראת "ספייר". מקצוענים עושים גם דאבל סטרייק, סטרייק משולש הידוע גם כ"סטרייק טורקי" ויותר.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

הרעיון של הפלת "חיילים" בעזרת חפץ קשיח, סוג של קליעה למטרה, עלה כבר במוחות קדמונים. כדורים ופיני באולינג שנמצאו בקברים במצרים העתיקה מתוארכים כבר לשנת 2,500 לפני הספירה. המשחק בגרסתו המאוחרת יותר פותח בגרמניה, שם הוא נקרא "קגלס", סביב שנת 300 לספירה. כלי המשחק היו אז אבנים ופיני עץ, והוא שימש כחלק מטקס כפרי דתי וכמבחן לאמונה.

באנגליה של המאה ה-11 התפתחו כמה ואריאציות של המשחק והאזכור הכתוב הראשון לקיומו הוא מ-1366, כשהמלך אדוארד השלישי אסר על חייליו לשחק בכדורת כדי לא להסיח את דעתם מאימוני החץ וקשת. בתקופת שלטונו של המלך הנרי השמיני הפך המשחק לפופולרי מאוד והתקבע כסמל לאצולה ולמעמד חברתי.

לאמריקה הובא הבאולינג במאה ה-17 על ידי מתיישבים הולנדים שהפיצו אותו בניו אמסטרדם, היא ניו יורק. המשחק כלל אז רק תשעה פינים הניצבים במבנה משולש, ובהמשך נוסף פין עשירי. הוא קנה אחיזה, ובסוף המאה ה-19 התכנס "הקונגרס האמריקני לבאולינג", שקבע חוקים ברורים לגבי משקל הכדורים, גודל הפינים, אורך המסלול ואפילו מקדם החיכוך של המסלול. ליגת הבאולינג האמריקנית הוקמה ב-1895, והוקמו ליגות גם במדינות אחרות, אך המשחק המשיך להיות בעיקר עממי ופחות מקצועני. סוג של בילוי.

עוד על פעילות גופנית:

לא מפסיקים לרוץ

חובטים בהנאה

נפש שמחה בגוף בריא