הטבח בפריז

מבלי לגרוע מדברייך...אני-כועס מפני שבניכר מנסים ו/או גורמים להוריד את המורל-בעם. צמחתי-כאן עם המדינה והתגוררנו באהל,ולא היה-כסף לביצה. ואני...כאזרח ה-700.000 אלף (שבע-מאות אלף). שמחתי בחלקנו שזכינו למדינה-משלנו !!! כל הבכיינים מתבקשים לעזוב. ונא לא לפריע לנו לחיות בארץ-אבות...אין-לנו צורך בתאבי-בצע.

קל לשפוט

כשאנו שומעים על 1.5מליון  עניים רעבים אינינו יכולים לשפןט את אלה שמנסים את  מזלם במדינת האפשרויות.

אני מכיר אנשים שחיו מן היד לפה ,נסעו לאוסטרליה או לגרמניה ושם הצליחו. אני מכיר סיפור של רופאה צעירה שקיבלה משכורת רעב ,הכירה כאן בחור דני התחתנו ונסעו לדנמרק שם קיבלה משרה עם משכורת שמנה ואחרי שנה היא כבר ראש מחלקה. אז כן לעיתים עוזבים בלית ברירה. רבים לא יודעים איך זה לחיות  כשיודעים שאי אפשר יהיה לשלם את המשכנתא ויקחו מהם את הבית. 

כדור חמישי בארץ קראתי לנוטשים  נמושות. היום אני מבין  שיש כאלה שעושים זאת בלית ברירה.

מוטי אני מסכימה עם כל מלה שלך.

וגרשון, עם כל הכבוד, נראה לך נורמלי שאדם יעזוב את מולדתו וארצו

כדי להרוויח יותר כסף? אני לא קוראת לאנשים נמושות. אבל אני מאד

עצובה על התלישות, על חוסר הנאמנ ות לארצך. והרי בסופו של דבר 

ראינו גם ראינו מה קרה באירופה בש/נות השלושים, גם ליהודים שהיו

במעמד גבוה של רופאים שופטים וכו'. בבוא יום האופל, כולם הלכו לתאי

הגזים. אז אני מוכנה לחיות על לחם ומים, וכן, להילחם כאן בארץ שלי 

שלא תהיה שחיתות, שיהיה טוב יותר. אבל לעולם לא הייתי חושבת לרגע

לעבור שוב למרכזי האנטישמיות בעולם כי אולי תהיה לי רווחה כלכלית.