דימיטרי שוסטקוביץ
שוסטקוביץ נולד בשנת 1906, החל את דרכו בקריירה של פסנתרן ומלחין.
בשנת 1932 נשא לאשה את נינה וורצר בנישואים שהוגדרו כ"פתוחים", נולדו להם שני
ילדים גלינה ומקסים. את האופרה "ליידי מקבת ממחוז מצנסק" אשר בוצעה בשנת 1934 ונחלה הצלחה, אך מנהיג ברית המועצות סטאלין תיעב את היצירה במיוחד את הגוון האירוטי שלה, כתוצאה מנידוי זה פסקו ההזמנות.
שוסטקוביץ הלחין את רביעיית המיתרים הראשונה שלו. בשנת 1937 החל ללמד קומפוזיציה בקונסרבטוריון, זה הקנה לו מעט בטחון כלכלי.
סמל לעמידה האיתנה במלחמה הלחין את מבצע ברברוסה. באביב 1943 עבר עם משפחתו למוסקבה, המשיך להלחין מוזיקה קאמרית.
בשנת 1948 הוקע פומבית כפורמליסט בנטיות אנטידמוקרטיות והתנוונות קפיטליסטית. המגבלות הוקלו בשנת 1949, אז כתב את שירת היער שהיללה את סטאלין.
בשנת 1953 עם מותו של סטאלין, צעד צעד גדול לקראת חזרתו לקונצנזוס.
כאשר בריאותו התדרדרה כתב את הרבעייה השמינית שלו המעלה בשנית את הנושא היהודי משלישיית הפסנתר השניה.
בשנת 1962 התחתן שוסטקוביץ עם אשה צעירה בשם אירנה סופינסקאיה, הפגם
היחיד שהיא בת בכל שאר המובנים היא חכמה עליזה וישירה.27
היה נשוי לה עד יום מותו בשנת 1975. באותה שנה חזר לנושא ההתנגדות לאנטישמיות עם הסימפוניה ה-13 "באבי יאר" העוסק גם ברצח יהודי קייב שבוצע במלחמת העולם השניה. לאחר הבכורה של הסימפוניה אולץ על ידי השלטונות להוסיף בית לשירו המציין שגם רוסים ואוקראינים נרצחו "בבאבי יאר".
בשנות חייו האחרונות סבל מבעיות כרוניות אך סירב לוותר על וודקה וסיגריות, אובחן כחולה נדיר של פוליו, אשר אילצה אותו להפסיק לנגן על הפסנתר.
תחושת המוות המתקרב חדרה לרבות מיצירותיו, במיוחד הרביעיות המאוחרות, והסימפוניה ה-14 משנת 1969, הסימפוניה האחרונה וה-15 משנת 1971, יותר מלודית עם ציטוטים מווגנר ומרוסיני.
עוד בחייו זכה לכבוד של קריאת חצי האי אנטרטיקה על שמו.
במשטרים טוטליטריים האיום הפוליטי על האומנותי הוא רב, הפשרות ששוסטקוביץ הם לא נכנעות אלא פשרה.
נפטר הוא ב-9 באוגוסט 1975, השאיר אחריו את רעייתו השלישית ואת שני ילדיו.