יפה כהן

בשנת 1966 היה מיתון קשה, והאינפלציה דהרה, אנשים קנו וקנו, וכך נפער פער במאזן התשלומים. הדולרים זרמו אל מחוץ לישראל, למימון הייבוא, ולא הגיעו ארצה בזכות הייצוא.

המאזן היה יחכול  להחזיר את ישראל של אמצע שנות השישים לימי הצנע.

ואז קרה דבר, ילדה בת 13 מבית שאן, עלתה לשידור ואמרה אני רעבה, סיפרה על חמשת אחיה, על ההמצוקה בה הם שרויים, ואמרה שלאבא שלה אין מספיק כסף כדי לתת לה ארוחה חמה אחת ביום.

ומה אתם חושבים שקרה אחר כך? שתי מילים אלו אני רעבה טילטלה מדינה שלימה, הסערה עברה גם לכנסת, אלון ניסה להגן על המדיניות, אמר דבר או שניים על עיירות הפיתוח,, ועל עומקה של  המצוקה, הוא הוסיף אבא של יפה מרוויח 838 לירות, משכר עבודה ומקיצבאות, והוא יכול להרשות לעצמו לתת ארוחה חמה לבתו, לא נתנו לו לסיים את המשפט, קריאות הביניים היו מחרישות, גם העתונות נקטה צד נגד השר אלון., בשתי מילים אלו הבהירו את שנת המיתון רעב, עוני, בית שאן,

הובלנו בעולם   בתחום הצמיחה, הביקושים של הציבור היו עצומים, ואלו גררו את המצב לאינפלציה.

הראשון שדיבר היה נגיד בנק ישראל הורוביץ, הזהיר שהמצב מסוכן, וזה עוורר גל של גינויים, בפגישה משולשת של הורוביץ ספיר (שר האוצר) ואשכול (ראש הממשלה) ההסכמה ביניהם היתה מוחלטת. צריך להפסיק את החגיגה.
ספיר לא רצה לקחת את התפקיד של הטלת גזירות, אך אשכול שכנע אותו, התקציב קוצץ, מיסים הועלו, פרוייקטים הוקפאו.

בנאום מיוחד לאומה אמר אשכול חייבים להפסיק את בולמוס של "חטוף ואכול", הפופולאריות שלו צנחה והוא סופג גינויים ולעג, באוגוסט הממשלה נשברת הם נכנעים ללחץ הציבורי, ומתחילים להעסיק אלפי אנשים בעבודות יזומות.הירידה מהארץ מתגברת, מצב הרוח שפוף וברקע שתי המילים שטילטלו מדינה שלימה.
מה דעתכם האם זה היה קורה היום, האם המדינה היתה עוברת זעזוע וסערה , אני חושבת שלא ,
אז היינו יותר איכפתיים וסולידיים, היום אנחנו פחות רגישים וחומלים, זו תקופה אחרת וכל אחד לעצמו.ופחות לאחרים.