למה היה כדאי להיות אשכנזי
הפערים בין המזרחים לאשכנזים נבעו מסיהות רבות, לרבות אפליה מכוונת.
המזרחים שבאו לאחר קום המדינה, לרב בחוסר כל, גם בחוסר השכלה וכישורים מקצועיים, יותר מ-250.000 ישראלים ניצולי השואה, קבלו פיצויים מגרמניה, רבים מהם רכשו דירה טובה יותר.
נקח לדוגמא שכונות עניות בירושלים.
תושבי השכונה מוסררה גרו בבתים שכלפי חוץ נראו טובים, מצועצעים ומקושטים על פי טעמם של הערבים שהתגוררו שם בעבר.
עובדת הרווחה תיארה נשים מבוגרות יושבות על הרצפה ומבשלות על גבי פרימוס, היו פינות בישול המצויידות בגז, אך העדיפו הן את הפרימוס. הבישול היה לפולחן כל יום מבשלים מחדש, האוכל היה משביע אך לא מזין, אכלו הרבה לחם.
רצו לצאת מהשכונות אך דירות השכון היו קטנות, היה להם הרבה ילדים, וקשה היה לשמור על הנקיון.
בחורות מזרחיות עבדו בגיל 14-15 כעוזרות בית, את הכסף הוציאו על בגדים, לאחר שהתחילךה לצאת עם חבר, השלב הבא היתה החתונה, כאשר הן בגיל 17-18, הם אינם עושים חתונות צנועות, החתונה יוקרתית ככל האפשר, אם זו ברית בר מצווב או חתונה , החגיגות גורמות להוצאות גדולות, ושוקעים בחובות לשנים ארוכות
סוציולוג תיאר את השמחות הראוותניות, כבטוי לאובדן הזהות התרבותית המקורית.
הזוג איכשהו השיג דירת חדר, התחילו לגדל ילדים בצפיפות,רבה, הנערה המושכת בת ה-17 נעשתה אשה עצבנית ומתוחה, מוזנחת ומדוכאת, כל היום היתה עסוקה בעבודות הבית, ובטיפול בילדים. ישנו עם הילדים באותו החדר, הילדים לא היו מפותחים לגילם, נמוכים ורזים ביחס לגילם.רבים מהם חלו בדלקת פרקים, כתוצאה מהרטיבות ומהטחב שבקירות.
שיעור התלמידים המזרחיים בתלמידי כיתה א' פחת מ-63% עד ל-15%, תלמידי כיתות י"ב יותר ממחציתם היו ב בתי ספר חקלאיים.גם הישגיהם בלימודים היו נמוכים, התלמידים האשכנזים היו הרבה יותר טובים.
ראש הממשלה אשכול שאל את שר החינוך איך אנחנו יכולים לגשר על הפערים? ענה השר לעבר יש צל ארוך, כדי לשפר את הנערים צריך לסלק את העבר, ולשפר את תנאי מגוריהם, הפערים בין השכונות היו גדולים, הקטמונים, קרית יובל, בקעה, ומנגד רחביה שרב תושביה אשכנשים ומבוססים.
הנערים היו חדורי זעם, דברו על מרד, פרצו מכוניות דירות וחנויות, שתו אלכהול ועישנו חשיש, והסתבכו במעשי אלימות.לאחת הכיכרות בשכונת הבוכרים קראו כיכר המיואשים.
בעיירות הפיתוח אשר הקימו, כמעט בכולן רב התושבים היו מזרחיים, צבע מובטל שרצה לשמור על עילום שם, כל בוקר היה יוצא מביתו, לפני שחזר הביתה ליכלך את אצבעותיו בצבע, כדי שהילדים לא ידעו שאין לו עבודה, אני מפחד מהרגע שהם יבקשו לחם ולא יהיה לי מה לתת להם.
האבטלה פגעה קשה, 8 מכל 10 מהפונים אל הלשכה להכוונת חיילים משוחררים, היו מזרחיים, המיתון גרם לעלייה בפשיעה.כאשר דברו על דמי אבטלה,נאמר שברעיון גלומה שחיתות חריפה, יעדיפו לקבל את הכסף במקום לצאת לעבודה.
כתב עתון הארץ, לא היו ממש רעבים, ישראל איננה הודו,הגדרת רעב קשה בישראל היא של משפחה המונה 9 נפשות, חיה על לחם ותפוחי אדמה.
המצב היה רווי חומר נפץ, המצב התדרדר, נערות בנות 16 נכנסו להריון, ובלשכת העבודה נערה איימה אם לא תתנו לי עבודה אהיה זונה, אשכול שידר אוזלת יד, גם שגריר א.הברית דיווח לממונים עליו בוושינגטון, על הפערים העמוקים בין האשכנזים למזרחיים, הוא הוסיף מוצאו של האדם קובע את עתידו, זו הסכנה החמורה המאיימת על ישראל.
המגמה היתה להגיע למיזוג גלויות חשבו שהמזרחים יטמעו בחברה האשכנזית, זו היתה הגישה בשנת 1966 הסופר חיים הזז אמר עלינו לנסות להביא לעדות המזרח את התרבות האירופית,,הזוי. זו היתה אשליה והתפכחות, רצון טוב והתנשאות.
שיעור בני זוג מעדות שונות בשנת 1967 היה 15%, סקר שנערך חשף זרות ניכור ועוינות, ביחס של בני נוער אשכנזים כלפי המזרחים.
מכתבים נזעמים נכתבו מאזרחים יוצאי ערב לראש הממשלה אשכול, על שממשלתו מושתתת על טהרת הגזע האירופי , הישראל עד אז טרם כיהן נשיא מזרחי, נשיא בית המשפט העליון, ולא יו"ר הכנסת, ראש ממשלה או רמט"כל מזרחי, אף לא אחד מאלופי צה"ל, אף לא אחד מראשי הערים
ייחסו זאת אל רגש הנחיתות של המזרחים ,לעומת תסביך העליונות של המימסד האשכנזי, גם ב"ג הודה בחוסר רצון אין הוא בטוח שהמזרחים נהנים מטיפול שקבלו האשכנזים אשכרה נכון.
עד אז שרים בממשלה היו ששון שר הדואר ושיטרית שר המשטרה.
עוד בראשית ששנות ה_50 ליוותה את המימסד האשכנזי חרדה, יותר ויותר ישראלים מבינים שהמדינה מאבדת את אופיה האשכנזי ועקבו בחרדה אחרי חדירת התרבות המזרחית. איננו יכולים להפוך לעם מזרחי אמר הזז, הזהיר אנחנו הולכים על פי התהום הלבנטינית.
אופיה של מדינת ישראל אמר שבתאי טבת הוא אירופי, ובשל חשיבות בין ישראל לבין העולם היהודי, אם הממשלה לא תשקיע להקניית תרבות ארופאית יהיה פה לוונט שיהודי ארצות הרווחה יירתעו מלבא.
רק 4 מכל 10 יהודים שהתגוררו בארץ בשת 1967 נולדו בה, 6 באו מכל מקום על פני כדור הארץ.
רבים מיהודי אירופה ומארצו ערב, היו מעדיפים להישאר בארצם, הם נאלצו לבא, כי מלחמת העצמאות והקמת המדינה עשו את חייהם לבלתי אפשריים בין הערבים.רבים מהעולים אשכנזים ומזרחיים כאחד, היו בארץ כדור אבוד.
המיתון הפערים מצוקת המזרחיים והחשש מפני זהותה של המדינה המחישו מה רחוק הוא החלום.
ממשלות ישראל לא עשו די, להביא את העולים זה לא מספיק, לא ברמת הדיור לא ברמת תכנון המשפחה, ולא ברמת ההכוונה לנקיון להיגיינה ולעוד , המזרחים לא לחמו? לא נהרגו? נתנו את כל מה שהיה להם למען המדינה, הממשלה היתה צריכה להתעשת ולפעול למענם.