כיצד נעלמים אנשים בפארקים בארה"ב

בבקררכ סתווי של 1999 יצאה משפחה לטיול, הם התפצלו בדרך לשתי קבןצות, אטנדו עם שני ילדיו ג'ארד מלא האנרגיה, ואחותו ג'וזלין, ג'ארד המשיך בשבי ל, רץ קדימ ה ועקף את הקבוצה הקדמית, זו היתה הפעם האחרונה שהם ראו אותו חי.זה קרה באתר נופש פודר ריבר בהרי הרוקי בקולורדו.

ב-2015 נעלם קאור קונזס בן השנתיים, בפארק הלאומי במדינת איידהו, הוא היה בקמפינג עם משפחתו, והיה בשגחתו של סבו, הוריו יצאו להליכה קצרה לאחר 15 דקות חזרו, גילו כי הילד נעלם. שבועות ארוכים עם צוותי חילוץ ואין ספור מתנדבים ללא הועיל, עד היום אין הסבר להיעלמותו.

בטבע הפראי של קולורדו לארק ילדים נעלמים אלא גם מבוגרים. מאות מקרים קרו בעשורים האחרונים,. באפריל 1981 דר דנץ סן 84 עבד עם חבר הם חיפשו מינרלים של אבני טופז, בשעה 15.00 בדק החבר  לשלומו של דנץ הוא גילה שהוא נעלפ כלא היה גם השקית עם האבנים וכלי החפירה נעלמו,חמישה ימים רצופים חיפש צוות ההצלה, כלל אנשי מקצוע וכלבים מאומנים, לא הציחו למצואע רמז שדנץ היה אי פעם במקום.

אנשים נעלמו בנסיבות מוזרות ביותר בפארקים הלאומיים בצפון אמריקה ולא נמצאו לעולם אף על פי שלא היתה סיבה מסביר דיוויד פאולידס בלש משטרה בגימלאות שחוקר את הנושא, גם כלבי הגישוש שמצטיינים בחוש הריח לא מצאו דבר.
פאולידס אומר הצלחתי לתעד 1200 מקרים לכולם מאפיינים דומים כולל גופות שנמצאו חיים בנסיבות מסתוריות, שומרי היער שוחחו אתו, ואמרו ראינו תופעה שחוזרת על עצמה, ראינו תופעה של מקרים רבים שמטיילים נעלמו ואז נמצאו מתים במקום מוזר שבו לא היו אמורים להימצא, החיו מקרים שנמצא רק פריט מן הלבוש שלהם במקומות מוזרים.

כאשר ראו שכמות של אנשים בלתי סבירה שנעלמים, החל פאולידס לעבור על אלפי מקרי היעלמויות , סינן מקרים פליליים סינן מקרים של חשד לתקיפה שלהם על ידי בעלי חיים, אחוז המקרים שאני מתעד אין אפילו חשוד.אני חי בעולם של עובדות .

תינוק בן שנתיים  נעלם לאחר 19 שעות נ מצ  אעל צל של גבעה מס' קילומטרים ממקום היעלמו. ההעלמויות קורות לרוב במזג אוויר יוצא דופן כמו גשם שלג או שרב, בקירבה למקומות מים אגמים או סלעים גדולים , שם נמצאים מספר הנעלמים בגדול ביותר.

בספריו מתאר פאולידס אנו מביאים כלבי קדבר גם הם לא מצליחם ךמצוא, אם הקורבן נמצא חי, תמיד הוא בלי ה כרה או מטושטש ולא עם כל פרטי הלבוש, סוכני ה-אף.ב.איי. לא מגיעים לחקור אלא לתעד, 
סמואל הקטן בן שמונה נעלם בפארק הלאומי של אגם קרייטר ב-2006, הוא היה כפי הנראה על הקשת האוטיסטית , הוא ואביו יצאו מהרכב להשקיף על הנוף,אביו החליף מספר מילים על מבקר, סמואל הל לרוץ בשובבות במעלה הגבעה אביו רץ אחריו, נעלם במעבה היער, החילוץ וההצלה החלו בחיפושים, הטמפרטורה ירדה במהירות מתחת ל-0, הצוותים היון במירוץ עם הזמן, אז התחיל לרדת שלג, מסוקים הצטרפו לחיפוש לא מצאו דבר. המקרה נשאר תעלומה עד היום.

פאולידס אומר זה הגיוני שאדם נעלם, אבל זה לא הגיוני שלא נוכל לאתר אותם. רבים שנעלמו יש איזו נכות פיזית או מנטלית, מציין בספריו יש מקרים רבים שבהם מעורבים פיזיקאים שנעלמו בנסיבות מסתוריות, הילד ג'ארד ראטנדרו נמצא ארבע שניחם לאחר היעלמו על ראש צוק מקום שהילד לא יכול היה להגיע אליו בכוחות עצמו.

לאחר       קריאת אלפי דוחו"ת  וראיונות של מקרי העלמויות מבקש לשנות את כללי המשחק, הארגון פועל ללא מטרות רווח, כולל שוטרים גימלאים מומחים של כוחות החילוץ וההצלה, אנשי מקצוע נוספים ומתנדבים, באיזור הטבע הפראי של צפון ארה"ב, יחשנו חשד שהרשויות הפדרליות מסתירות מן הציבור את סטתיסטיקת המקרים ואת הדוחו"ת של פעולות החיפוש.



מאז 2009 מתעד בספריו שבהם מתועדים 1200 מקרים העונים למאפיינים אותם זיהה.ב-2017 יצא סרט תיעוד 411 מיסינג מתייחס לחלק מהמקרים.ראיונות מצולמים בני משפחה וצצותי חיפוש. בחודש שעבר עלהב לשידור סרט נוסף בערץ היסטוריה האמריקנית באותו נושא.

פאולידס ממשיך לטייל בטבע הפראי, לעיתים קרובות, יש לו כמב המלצות לתת, אני לא הולך לב ד אף פעם, כאשר אני הולך לבד אני לוקח משדר, מצפן, ומפה, תמיד אני אומר למישהו לאן אני הולך 99% מהאנשים שכתבתי עליהם היו נשארים בחיים אילו נקטו באמצעים אלו אני נושא עימי גם אקדח, אם אנשים יעקבו אחר הוראות אלו נוכל להחית 80% מההעלמויות. כאשר הוא נשאל מה לדעתל רקה לכל אותם אנשים שנעלמו? מסרב להציע תשובה.

אנחנו לא עוסקים בהשערות אלא בעובדות,.