"כל אחד יכול להעביר הרצאה, וגם להרוויח ממנה כסף"

"לפני 11 שנים וחצי בעלי הזמין אותי לחגוג את יום הולדתי במסעדה בכפר-סבא. הוא שאל אותי אם זה מתאים לי, עניתי לו: 'בכיף', ובראש עבר לי קול קר ואכזר שאמר לי: 'אם זו הפעם האחרונה?' מאוד נבהלתי. הוא קפץ לעבודה שלו ואחרי חצי שעה גיליתי דרך האינטרנט והצלבת מידע שהוא נרצח בפיגוע טרור". את הסיפור המצמרר הזה מספרת חיה וסרמן, אסטרולוגית בת 63 מפרדס-חנה.

"הכל התרסק. כל מה שהיה וכל מי שהיה עד אותה נקודת זמן איננו. הייתי אז מאוד פעילה, היומן שלי היה סגור שלושה חודשים מראש ולא הייתה שעה פנויה, אבל החלטתי לשנות תדר, להפסיק את ה'דואינג', את העשייה שהייתה מאוד אינטנסיבית מהבוקר עד הלילה ולעבור למקום של 'ביינג', של התבוננות. לקחתי לי פסק זמן, עברתי טיפולים פסיכולוגיים וטיפולים אלטרנטיביים, למדתי טיפול בצחוק, התחלתי לכתוב בפורום בווינט של אלמנים ואלמנות, והכתיבה מאוד הקלה עלי והפכה לספר. קוראים לו 'לצחוק את הכאב - דרכים לצאת ממקום של משבר'".

וסרמן מספרת כי היה לה בתודעה רצון מאוד גדול לעזור לאנשים לצאת ממשברים. "זה מה שישב לי בראש, ודרך הסיפור האישי שלי והבחירה שלי בחיים גיבשתי הרצאה, שהמסר שלה הוא שאפשר לצאת מהמקום הכואב הזה, אפשר לעבור את זה".

"כשאני עולה על הבמה יש דפיקות לב, קצת הזעה, ואחרי דקה-שתיים אני חוזרת לעצמי". חיה וסרמן, צילום: מיכל וסרמן 

איך הייתה ההרצאה הראשונה?

"בהרצאה הראשונה מאוד התרגשתי. אני זוכרת את היובש בגרון ואת הזיעה, זה היה מאוד חזק. חששתי שאתבלבל, פחדתי שאתחיל לבכות על הבמה, שאשכח את המילים, שהקהל ישתעמם. אבל במקום שאני פוחדת ומרגישה שיש לי פרפרים בבטן אני יודעת שזה מדויק. אם אני פוחדת זה סימן ש'וואלה, לכי על זה חיה, תעברי בתוך המערה החשוכה ותצאי מזה חזקה'.

"אני עולה על הבמה אחרי שאני מתרגשת, מרגישה קצת דפיקות לב, קצת הזעה, יובש מוגבר, ואחרי דקה שתיים אני חוזרת לעצמי. אני נושמת, אני נרגעת ואז אני כמו שאני - מה שאת רואה זה מה שיש. זה הטיפ שיש לי למי שרוצה לבנות הרצאה. להיות הוא עצמו. תהיה מי שאתה זה לא קטע של פוזה. תביא את עצמך. לכל אחד יש את הסיפור האישי שלו והסיפור הוא מה שמשפיע. מאז זה התגלגל מעצמו. שמעו עלי, העבירו את הטלפון מאחד לשני. אני גם עושה פרסום בפייסבוק. עכשיו זו הפרנסה שלי".

"הקהל רוצה לשמוע אותנטיות, וזה אומר לא להיות מושלם"

"לבני הגיל השלישי יש יתרון בהרצאות כי יש להם ניסיון חיים רב". גיל פרץ, צילום: liat zarkiev-feco    

אז לווסרמן יש סיפור יוצא דופן והיא הצליחה לבנות ממנו הרצאה מרתקת, אבל האם כל אחד יכול להרצות עם הסיפור שלו? "כל אחד יכול להרצות, אפשר לעשות כסף מהרצאות אבל חשוב להיות אותנטיים לגמרי", מסביר גיל פרץ, מומחה בינלאומי להרצאות עם ניסיון של יותר משלושים שנה בתחום ורקורד של 3400 הרצאות וסמינרים ברחבי העולם. "לא כל אחד יהיה דובר מדופלם, אבל בסופו של דבר לכל אחד מאיתנו יש מסר שיכול לצאת החוצה".

ומה לגבי אנשים שיש להם פחד קהל?

"אנשים חוששים לדבר בפני קהל, חוששים מביקורת, מכך שזה לא יהיה מושלם, אבל הקהל רוצה לשמוע את האותנטיות, ואותנטיות זה בין השאר לא להיות מושלם. מכיוון שמרכיב משמעותי ביותר היום בהרצאות זה היכולת לספר סיפורים, מה שמכונה סטוריטלינג, כשמישהו אומר לי שהוא לא יכול להרצות אני שואל אותו שאלה אחת: האם אתה חושב שאתה יכול לספר סיפור? אם הוא אומר שלא, אני שואל אותו: 'שנה שעברה היית עם המשפחה בתאילנד, ספר לי קצת...' ואז הוא מספר ואז אני אומר לו: 'הרגע סיפרת סיפור'".

הגיל משחק כאן תפקיד?

"לגיל השלישי יש יתרון בהרצאות כי למבוגרים יש ניסיון חיים בעבודה, במערכות יחסים, בניהול משברים, בהתמודדות עם מחלות. בעולם יש פריחה אדירה למרצים בני 50 עד 70. אם תסתכלי על המרצים הכי פופולריים בארצות הברית, רבים מהם בגילים האלו והם מחזיקים קהל בצורה מרתקת ומביאים את ניסיון החיים שלהם".

"3000-5000 שקל להרצאה זה מחיר סביר במונחים ישראלים"

"מיומנות של לדבר בפני קהל אפשר לפתח במקביל לעבודה". צילום אילוסטרציה: Shutterstock

אבל לא כל אחד יודע לדבר בפני קהל.

"מיומנות של לדבר בפני קהל זו מיומנות שאפשר לפתח במקביל לעבודה. אתה יכול לעבוד בהייטק או בחברת חשמל, ובמקביל להתחיל להכין את ההרצאה שלך. לתת הרצאה פעם בחודש, לקבל פידבק, לצבור ניסיון. אם אתה יודע לעשות את זה נכון אתה גם יכול להרוויח 3000-5000 שקל להרצאה, שזה מחיר סביר ולא יקר במונחים ישראלים, אם יש לך הרצאה נכונה לקהל הנכון".

אלו סכומים ריאליים למרצה לא מפורסם?

"הידוענים מקבלים 8000 ועד 20,000 שקל. אבל גם המרצה המדופלם ביותר בישראל שיזמינו אותו להרצאה בבית אבות לא יקבל רבע מהסכום הזה, כי זה לא השווקים שמשלמים. המגזר העסקי משלם, וככל שההרצאה פותרת בעיה אמיתית לאנשים כך הם מוכנים לשלם עליה יותר.  הנה מקרה שמדגים את זה: יצא לי להרצות באירוע מסוים אחרי הופעה של הסטנדאפיסט שלמה -המכונה ג'ינג'י - גולדברג. בסיום ההרצאה דיברנו קצת והוא שאל אותי כמה קיבלתי. סיפרתי לו והוא אמר: 'זה מצחיק. אתה דיברת חצי שעה, אני דיברתי חצי שעה ואתה קיבלת כמעט פי ארבעה'. אמרתי לו: 'כן, כי אתה באת לבדר ואני באתי לתת ערך'. ואז הוא אמר לי: 'תגיד, אני יכול גם לתת ערך?'. אמרתי לו: 'בטח. בוא נבנה הרצאה על איך משתמשים בהומור בחיים'. בנינו ביחד הרצאה והוא עשה אותה אלפי פעמים ועשה הון. הוא התחיל בחדרי מורים ואני חושב שהוא תפר את כל בתי הספר בישראל".

ומה לגבי הרצאות של סיפורים אישיים?

"לאנשים יש צורך לשתף את הסיפור האישי שלהם, אבל הסיפור האישי שלך לא מעניין אף אחד, כי אותי מעניין הסיפור האישי שלי. מרצה טוב מצליח לגרום לכך שאתחבר לסיפור שלו, ואעבור באמצעות הסיפור שלו חוויה רגשית ואינטלקטואלית שגורמת לי להתחיל לחשוב אחרת. זו האומנות האמיתית.

"החלק החשוב ביותר בסיפור האישי זה המאבק. רציתי לעשות כך, אבל נתקלתי בקושי כזה ואיך התמודדתי וקמתי מהקרשים. זה גורם לאנשים להבין שגם הם יכולים להתגבר. רוב הקשיים של אנשים הם לא גדולים, אנחנו מנפחים אותם בראש. אז כשאנחנו שומעים מישהו שיצא מהלם קרב ובהתחלה לא תפקד, חמש שנים לא היה יכול לצאת עם בחורות אבל עבד על עצמו ועשה את השינוי והיום הוא נשוי והוא מראה את התמונה של שני הילדים שלו עם תחפושות של פורים, הקהל נמס ובעצם מבין שאם הוא עשה את זה, אז מה אתה מקשקש בשכל שהפסדת במניות עשרה אחוז בשבוע כי השקעת לא נכון".

חולמים לבנות הרצאה משלכם? הנה הטיפים של גיל פרץ להרצאה מוצלחת:

השקיעו בפתיחה מעניינת, דייקו את המסר, ואל תנסו להיות מושלמים. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

הפתיחה היא הכל.

שתיים-שלוש הדקות הראשונות של ההרצאה, הפתיחה שלה, נועדו לגרום למאזין לעזוב את הטלפון הנייד. ברגעים הספורים האלה אתם צריכים לתפוס את תשומת ליבו, לשדר שאתם מוסמכים לדבר על נושא ההרצאה שלכם ולהעביר את המסר שאתם מבינים אותו. כשמרצה בת 65 באה להרצות בפני תלמידי כיתה ט' בבית ספר תיכון, מיד עובר בראש של הילדים: 'מה הגברת הזו מבינה על העולם שלנו'. אבל אם היא פותחת את ההרצאה ואומרת: 'אני נמצאת עמכם כאן ואני נזכרת באהבה הראשונה שלי. הייתי בכיתה ח', קראו לו יורם והוא היה הכי גבוה בכיתה, היו לו עיניים כחולות וכל הבנות היו מטורפות עליו', אז היא תופסת את כולם. אני מאוד אוהב לפתוח בסיפור אישי, כי מצאתי שזו דרך נהדרת להתחבר למרבית הקהלים.

גבשו את המסר שלכם.

להרצאה צריך להיות מסר, ואתם צריכים להיות מסוגלים לנסח את המסר הזה על צד אחד של כרטיס ביקור. אם אתם לא מסוגלים לתמצת מה הדבר הכי חשוב בהרצאה שלכם על צד אחד של כרטיס ביקור, סימן שאין לכם דיוק של המסר, וזה קריטי.

חלקו את ההרצאה לשלושה חלקים.

לא משנה אם זו הרצאה של 15 דקות או של 45 דקות – רצוי שהיא תכלול פתיחה, שלושה חלקים עיקריים וסיום חזק. אם יש לכם ארבעה דברים משמעותיים לומר, תבחרו מתוכם רק שלושה.

דגדגו את המוח של המאזינים.

שלבו הפתעה בהרצאה והשתמשו בהומור. ספרו סיפור מצחיק שקרה לכם, השתמשו בציטוט מצחיק, צחקו על עצמכם.

השיא בכל הרצאה: רגע הוואו.

מדובר ברגע שבו אתם מדביקים באופן דרמטי וטוטלי את המסר ללב ולמוח של המשתתפים. "וואו" זה כל דבר שמפתיע את הקהל, רלוונטי למסר ומפעיל רגש, שיגרום לקהל לזכור את המסר שלכם לתמיד. גיל פרץ נותן דוגמה: "אחת התלמידות שלי, אילה בירן, היא מומחית לבטיחות בעבודה. המסר של ההרצאה שלה הוא כשאתה נמצא באתר בנייה תהיה תמיד עם קסדה, כי היא מצילת חיים. היא עולה לבמה עם אבטיח ואומרת: 'אני רוצה להראות לכם מה קורה למישהו שמקבל מכה בראש בלי קסדה', ופשוט מפילה את האבטיח על הבמה. האבטיח מתפוצץ והקהל מבין שזה מה שקורה למוח, והוא כבר לא ישכח את ההדגמה הזו".

אל תנסו להיות מושלמים.

זה ממילא לא יקרה. שם המשחק הוא להתחיל ולצבור ניסיון. אפשר להתחיל אפילו בהתנדבות בפני קבוצות חברים או בבית הספר של הנכדים. והכי חשוב - להרצות לא בגלל ההכנסה הנהדרת או סגנון החיים שזה מאפשר. להתייחס לעיסוק הזה כאל הזדמנות לתת מעצמך לעולם. לתת מהידע, הניסיון והתשוקה. הכסף הנהדר מגיע בעקבות התשוקה, ולא להיפך.

סיפורי סבתא: לספר לנכדים את הסיפור שלכם

יומן רשת: כל הסיבות לכתוב בלוג

הלו, זה רדיו? בת ה-70 שפתחה פודקאסט

7 הרצאות טד שישנו לכם את החיים

הצטרפו לקהילת הפנאי והתרבות של מוטק'ה