האם הייתה זו בגידה?

היי עמליה,

לא רציתי להכנס לנושאים חדשים ולכן הורדתי את פרשות השבוע. מבקש את סליחתך. את יכולה לשלוח לי באישי את תגובתך.

לדעתי לא הייתה זו בגידה קלאסית, ולו גם בגלל העובדה שגיבורנו שיתף את אשתו ברגשותיו כלפי תמר.

הנישואים האלו היו צריכים להסתיים, וטב שעשיתי זאת ופתחתי פרק ב'.

יש לך סיפורים או שירים בבלוג? לקהילה אני לא נכנס.

שבוע טוב

היי עמליה,

אני כותב פרשת שבוע כל שבוע. אני מפרסם אותם באתר "דעתון". את יכולה לקרוא אותן גם בפייס בוק eitan kalish / אפשר לכתוב לי ב- [email protected]. אני אוהב לקרוא תגובות על פרשות השבוע שלי.

שבוע טוב

היי נדב,

קראתי לפני כשבועיים את סיפורך "אהבה בין השורות" ומאד אהבתי. תיאורי השדה של הכותנה, החום, האבק, הטרקטור הזכירו לי מראות דומים מילדותי. אני עוד הספקתי לקטוף כותנה בידיים.

יישר כוח

איתן וכל שאר חברי הפאנל כאן,    סילחו לי אבל האם אני היחידה שלא מבינה על מה אתם מדברים?? זו בגידה?? ואולי נדב,לפי משנתך כל גבר שעובד עד שעות מאוחרות בוגד וכל גבר שמעז ללמוד לימודים גבוהים שגם נשים לומדות באותו מוסד ,הוא בוגד? ואולי גם לא לחלוף ברחוב ליד אישה? כנראה המודל הנכון שלך היא איראן שכנתנו, רק ששם לידיעתך בוגדים גם בוגדים בחדרי חדרים, מתחת לכל הגלימות והרעלות הצנועות. איתן סיפר על אפיזודה נורמלית של גבר שחושק באשה ( כל גבר חושב כל יום עשרות אם לא מאות מחשבות כאלו על פי עדויות של גברים ישרים) ולא רק זה חש נקיפות מצפון ושיתף את אשתו. הדמות שאיתן תיאר היא אחד מ ל׳ו צדיקים מבחינה מוסרית,או סתם בחור עם חששות כאלו ואחרים. בגידה?? החלקתם על הראש??

לנדב שלום,

הפעם אינני מסכים אתך, לגמרי. אנחנו יהודים ולא נוצרים. מדבריך עולה כאילו גירושים אינם לגטימיים.

אשתף אותך במדרש: משנה מסכת גיטין פרק ט 
"בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה שנאמר (דברים כ"ד) כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר (דברים כ"ד) כי מצא בה ערות דבר רבי עקיבא אומר אפילו מצא אחרת נאה הימנה שנאמר (שם) והיה אם לא תמצא חן בעיניו:"

בית שמאי אומרים מותר לגרש רק אם הבעל תפס את אשתו במעשה  זנות. בית הלל אומרים יכולות להיות סיבות מגוונות לגירושים. דברי עקיבא קצת מקוממים, אבל הסיפא מתקן אותם: אם האשה  כבר לא מוצאת חן בעיניך, ואתה כבר שונא אותה, אסור לך להשאר נשוי לה.

זה נכון לדעתי.

שבוע טוב
 

לעמליה היקרה,

מצטער אבל אני חושב שכיסופית צדקה, ומכיוון שהיא יצאה להגנתי (כי הגיבור שם הוא אני) אני תומך בדברים שכתבה. את למשל טעית כשכתבת "על הקלות הבלתי ניסבלת שמסיימים בה בריתות נישואים". הרי בסיפור כתוב שבנישואין עמדו על סף התפוררות. אוסיף כי הלכנו ליועצים אין ספור ואי אפשר היה לתקן את הנישואים האלו. אחרי 17 שנה ושלושה ילדים (שרצו שנתגרש) פירקנו את החבילה. התגרשנו בהסכמה ללא רגשות קשים, והמשכנו לשמור על יחסי ידידות.

אני רוצה להעיר לך שגידופים כמו "הזויה" ו"מדמנה" מקומם איננו בבלוג כמוטקה הבנוי על דו-שיח מכבד.

אצטער אם תעזבי את הבלוג שלי, אבל "רצונו של אדם כבודו". ובכל זאת אני מבקש ממך להשאר, כי מצאת חן בעיני.

כל טוב מאיתן

היי איתן. סיפור מעניין. אבל   אני רוצה לכתוב על משהו אחר. רגשות של  אישה וגבר. לא  חדש להגיד

שאנחנו   מביעים  את  הרגשות שונה לגמרי.  יש דרך יחידה  להבין  אחד את השני. לדבר. שאלת שאלה

האם היתה פה בגידה? בגידה באמון?  לי מאוד קשה לקבל איש  שמספר לאישתו   על רגש לאישה אחרת.

מה מרגישה  אישתו  ברגע של וידוי  בעלה  ?  איפה רגש שלה כאישה   ?  תשובתי לשאלתך האם היתה פה בגידה:כן. בגידה  באמון  , בערך עצמי  של אישתו.

תודה על פוסט מעניין.  שבוע טוב לך.

האם הייתה זו בגידה?  איתן.  

 כן. ודאי הייתה.  נכון הוא ותמר לא קיימו יחסי מין, והוא סיפר לאישתו, על רגשותיו כלפי האשה צעירה, בה הוא מאוהב, אך דבר זה לא משנה את העובדה שהוא "נתן עינו באשה אחרת". הזמן שהוא הקדיש להימצא בחברתה של תמר, זמן יקר שהאיש "גזל" מאשת חיקו.  זמן שאמור להיות מוקדש לחיזוק הקשר  בינו לבין אשתו. 
  אפשר לראות בגירושים, עם אשתו וניתוק הקשר בינו לבין תמר, "החטא ועונשו".   
   כתיבה זורמת אנושית מהנה.  שבוע טוב. (חיוך)  נדב.

היזדמנות חגיגית ביותר בעבורי ~

לפרגן לאיתן הכותב המתמיד ה:

~ * ב ג י ד ה * ~ היחידה 

שאני מכירה היא ש *

אדם בוגד בו ~

עצמו!

איתן יקר לאמר לך כן או לא -בגידה-, לדרך חיי, נחשב 'שיפוט וביקורת' 

גם אם מבקשים ממני יפה ביקורת לא אשמיע ושיפוט מיציתי בשירות סדיר

העלית סיפור מפרי עטך-זו ספרות ויצירה-לעולם-אמדוד אותה

// אותך בכלים האומנותיים הצנועים שצברתי במהלך חיי

כיסופית היקרה.  זכותך להסתכל מזוית אחרת לתוכנו של הסיפור היפה של איתן. 
 אולם, מדוע לגלוש עד אירן.  מדינה חשוכה?  ודאי אינך היחידה החושבת שלא הייתה בגידה. או קיי
  אך מדוע לא תכבדי דעה שונה משלך?  ותרחיקי עד אירן?  
ברור גברים ונשים "בוגדים" באותה המידה (חיוך) אין כאן איפה  ואיפה.
אנא ממך היי סבלנית גם לדעות שאינן מתיישבות עם דעתך.  כך אני נוהג לפחות. 

המשך קריאה  נעימה ותגובות טובות. כיסופית היקרה. (פרח).

כן. עוד משהו.  חשוב לציין, תגובת הקורא לכותב, מתייחסת למובא בסיפור,  הרחבת היריעה לאחר מעשה, מצד הכותב בתגובתו לקורא, משנה את רוח הסיפור, ותגובת הקורא הופכת לא רלוונטית. 
 

לילנה שלום,

בדבריך יש סתירה בולטת. מצד אחד את מציעה לבני הזוג תמיד לדבר: "יש דרך יחידה  להבין  אחד את השני. לדבר." מצד שני, את לא יכולה לקבל שגבר מספר לאשתו שהוא אוהב מישהי אחרת. נכון מן הסתם זה כאב לה, אך לדעתי זה מעשה הגון. התלמוד תומך בעמדתי:

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף לז עמוד ב 
"תנא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא ישא אדם אשתו ודעתו לגרשה, משום שנאמר: אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך." כלומר הסתרת כוונתי להתגרש ממנה הייתה מעשה נבלה.

אנשים ששמעו את הסיפור שאלו אותי: למה היית צריך לספר לה? התשובה שאני איש אמת, וכך אבא חינך אותי. הוא היה אומר: "קאליש בגימטריה שווה לאמת (410)".

אני מציע לכולנו להירגע ולעבור לסיפור הבא, שהפעם הוא לא עלי לשם שינוי.

יום טוב

היי איתן. ברור שיש  לי  סתירה   במה שכתבתי. שאלת הרגש איתן. שאלת המפתח בעצם. אני  כן אני היתי

בסיטואציה דומה. אתה כותב   על אמת . זה נפלא גם אני נגד שקר . הוא  מכרסם  והורס יחסים. סתירה בעצם

בזווית ראייה איתן. אתה  כותב על  מה שאתה  הרגשת. אני  הגבתי על רגש של  אישה. מה היא מרגישה

ברגע של וידוי. מה יש מאחורי שקט חיצוני? כאב  והרגשה  של כלום ,  ריק. אני לא שופטת  בכלל לא.

ביחסים יש שני צדדים.  תודה על תשובה.

ערב טוב לך.