אביגדור פלדמן

גדלתי בבית ששררה בו שתיקה, בית של ניצולי שואה מאד כבד, בדרגה העליונה של  ניצולים. כל אחד מהורי איבד את כל משפחתו והיה נשוי, למעשה עד פטירתו של אבי לא ידעתי שהיה לו ילד.

אחי לקח את אבי בגיל מתקדם לסיור בפולין ובמהלכו הוא סיפר שהיה לו ילד בן שלוש.

עם כל זאת היה לנו בית שמח, כל מוצ"ש הלכנו לשפת הים ישבנו בקפה קמניצר היה שם כנר, אני מדבר על שנות ה- 51-50, אך באיזשהו מקום הדברים מחלחלים, אנשים זוכרים גם דרך רגשות, דרך מילים שלא נאמרות, דרך הבעות פנים ודווקא אלו עובדים כשאנחנו ילדים.

אבא היה יוצא ב-4.30 לפנות בוקר, היתה לו כריכיית ספרים, היה נותן לי נשיקה ואומר  תהיה פה כאשר אחזור, היה חוזר ב- 4.45  כבר ב-4.30 הייתי עומד על המרפסת, גרנו בשד' וושינגטון, הסתכלתי על רחוב סלמה חיכיתי לו ואם היה מאחר בכמה דקות הייתי נכנס לחרדה.

בשירות הצבאי שלי ביצעתי בסנדלריה הצבאית המרכזית , התחביב שלי במשך שנים רבות בדרך כלל באופן מטפורי הוא הסנדלרות, בצבא הייתי אחראי על מה שנקרא אז"פיסולי נעליים, הייתי נועץ מבט חד בנעליים ומחליט אם דינן להיכרת או אם הן עדיין  ניתנות לתיקון. אחר כך המשרד הראשון שלי היה ברח' יוחנן הסנדלר, והחברה קראו  בחיבה למשרד הסנדלריה, ובכלל יש לי זיקה לנעליים, אז כשמאסתי במקצוע דבר שקורה לי אחת לשבוע, אח"כ אני חוזר בי, חשבתי הנה זה בעצם המקצוע שנועדתי לו והחמצתי אותו.

התחלתי את העבודה שלי כעו"ד בשנת 1974, הייתי נאיבי, רוצה להצליח, רוצה לנצח, לפי דעתי זה קיים גם היום, מלבד הנאיביות, מוכן לקחת כל תיק אבוד, לרוץ אחריו מתוך ידיעה שכנראה הנצחון לא ממתין לי בסוף הדרך, לאט משתלטת ההרגשה של תבוסה.רציתי להיות עו"ד של פועלים, הלכתי לעשות התמחות בבית דין לעבודה, כי חשבתי שאהיה גיבור הפועלים, אח"כ עברתי לייצג פלסטינים, עכשיו אני מייצג משפחות פשע, ובעבירות מאד חמורות, התחושה היא שאמנם עליתי בסולם המקצועי שלי אבל ירדתי בערכיות.

זה מקצוע של מילים שהן כחומר בידי היוצר, שלא שומרות על הכבוד שלהן כשהן נכנסות למקצוע הזה, לפעמים אני מרגיש שאני חוטא למילים. בבית המשפט זו מין מערכת ששמרה על כל מיני תכונות אופי של פיאודליזם של שופט שאתה חייב בכבודו ומילים כמו כבודו ואדוני וכפיפות הגו הרצופות, וההכנעה בלי הרצון להרגיז, זה מקצוע קשה, אתה נפגש עם אנשים שלא תמיד אתה רוצה לפגוש, גם להציץ לתוך הנפש שלהם, לפעמים אתה רואה דברים שאינך רוצה לראות.

לסיכום עריכת דין היא מקצוע של מילים אפילו מילים שמשקרות.