מהי חרות (2)

חרות על הלוחות" – מהי חרות לפי הרב קוק?
אחד הפסוקים היותר מפורסמים בפרשת "כי תשא" (אותה נלמד בשבוע הבא, מופיע בפרק ל"ב, פסוק ט"ז: "והמכתב, מכתב אלוקים הוא - חרות על הלוחות" (מדובר לוחות הברית אותם קיבל משה).
אומרים לנו חז"ל על הפסוק הזה: "אל תקרא חרות =חרוט), אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה".
וכי מישהו מרגיש שהוא בן חורין וחופשי עם כל ה - (לכאורה) - "מגבלות" של תורתנו הקדושה?!? בשבת, אסור לנסוע, אסור לכתוב, אסור מגע בין בנים לבנות, וודאי שישנן עוד הרבה מגבלות, למשל, בפסח "חג החרות" אסור אפילו לאכול פיתות! - אז היכן החרות? היכן החופש של ה"עוסק בתורה"?

התשובה נמצאת בדיוק מילולי של דברי חז"ל: לא רשום "חופשי" אלא "בן חורין!

את ההבדל בין "חרות" ל"חופש", ניתן לראות במשל הבא: במהלך הפלגה מעבר לאוקיינוס, פרצה סערה איומה בלב ים. מערכת ההיגוי של הספינה התקלקלה והאנייה הייתה נתונה ל"רחמי" הגלים העזים. כל גל שבא העיף את הספינה עם כל נוסעיה אל האוויר ולאחר נפילתה שוב הכו הגלים ללא הרף. כמה קילומטרים משם, נתקלת ספינה נוספת בתוך אותה סערה איומה, אך מערכות ההיגוי שלה נשארו תקינות, ויחד עם הצוות המיומן הצליחו לנווט את האנייה על מסלולה למרות הגלים והרוחות.

אם נשאל אדם, היכן הוא מעדיף לבלות את טיולו - וודאי שיעדיף את הספינה התקינה על כל מערכותיה, ולא על הספינה המקולקלת מבחינת כושר היגוי, ולא משנה כמה הספינה השניה יותר גדולה, מרווחת ויפה מהשניה.

אבל למה? הרי הספינה הראשונה יותר חופשית?! היא הולכת עם כל גל, כל רוח, איננה "אסורה" ומשעממת כמו האנייה שנוסעת רק על הדרך הישרה, עם מערכת היגוי שאיננה מאפשרת שום נטייה ימינה או שמאלה "סתם כי בא לי". אך האמת היא, שהספינה ה"חופשית", משועבדת באמת לכל גל ורוח, היא איננה בת חורין לבצע את התפקיד ואת המשימה שלה, וטעות היא לחשוב כי לשם כך (לעוף עם הגלים) היא נוצרה! דווקא האנייה ה"משעממת", בעלת מערכת היגוי והדרכה תקינה מסוגלת להתגבר על הגלים ולבצע את משימתה ויעודה! רק היא בת חורין באמת - משום שהיא (האנייה) מסוגלת לממש את ה"אני העצמי" שלה - דהיינו: להפליג את הים ולא לטבוע, חס ושלום!

וכאן טמון ההבדל. הראי"ה קוק, מסביר (עולת ראיה, ב', רמה) כי יתכן עבד אשר נשמתו נשמת בן חורין ויתכן "בן חורין" שנשמתו נשמת עבד. דהיינו יתכן שישב אדם במאסר, אבל בפנים הוא בן חורין, ולעומת זאת יתכן שאדם "יושב על גג העולם" עם מיליוני דולרים - אך באמת הוא משועבד.
ממשיך הרב קוק ומסביר: "הנאמן לעצמיותו, הריהו בן חורין"! דהיינו מי שנאמן ל"אני האמיתי" שלו - הריהו בן חורין.
לרב קוק מהווה מערכת הערכים והחוקים של התורה את ה"אונייה" המתוקנת, את המסגרת בתוכה הוא מרגיש בן-חורין. גם לנו החילונים ישנה מערכת ערכים, שעלינו לדבוק בה, ואז אונייתנו תהיה יציבה, תגיע ליעדיה, ונהיה בני חורין ולא נתונים לגחמות היצר, ורדיפת התענוגות.

תגובות 1 אהבו 0

907