במטבח של אמא חורגת
בעוד ימים אחדים יאמרו"יזכר"בבית הכנסת.אני מזכירה עכשיו,לטוב ולרע.בעיקר לטוב.
את ממלאה
כופתאות סולת בריבה.
ברדיו- ולס ל גונו.
לך שימלה שחורה
כתפיות יהלומים
לא כמו עכשיו,
עם סינר במטבח.
עכשיו מעל קיברך,
אתעצב,אחייך.
הרדיו מנגן.......
עינייך למרחקים,
הלחן מזכיר לך
עולמות חנוטים.
את מתרגמת מנגינה
לסיפורים.
הדייסה שהכנת לי
ניבלעת ברגעים,
אך הסיפורים שלך
נותרו כל הימים.
****************
עכשיו פאוסט צוחק
צחוקו השטני.
לא נשיר עוד בשני קולות
את ואני.
לא ידעתי שהיית יפה
עד שלא היית.
שלא תהיי עוד:לכעוס
לצעוק,לריב,לגנות,
שאהבת אותי
עד שלא היית לאהוב.
שכאבת אותי
עד שלא היית עוד
לכאוב.
בינתיים
אני נישארתי
זאת לך לכתב.
***********
היית לי חושך
על פני תהום.
לא חיבוק
לא מילה,
אמא חורגת!
אבל-
בכרוב שמילאת לי
בידיים יפות,
קיפלת לי
את כל הברכות
יום הקדיש הכללי
היום,י' בטבת,הוא יום הקדיש הכללי של האנשים שיום מותם אינו ידוע.במסורת זהו יום צום בו החל המצור על ירושלים טרם חורבן...
לקריאת הפוסט
אספר לקראת טו' בשבט אגדה סלובקית
בכפר אחד חי אכר עם אשתו ובנו התינוק.
מדי יום האשה החרוצה היתה פעילה,אך בלכתה לישון,בערב, נירדמה מייד כמו בול עץ.
הלך האכר ליער,למכשפה הידועה בסביבה ,וכשהיא יושבת ליד יורה רותחת,מעבירה נוזל...
לקריאת הפוסט
ברכה
שנה אזרחית מוצלחת לכל חברי מוטקה.שנת בריאות ,אושר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
לי היתה סבתי אם אמי שאותי גידלה כי אמי צעירה מידי היתה במותה.
לך מילאה אמך החורגת כרוב שבידיה קיפלה לך את כל הברכות, בי מהדהדים בי מילותיה של סבתי: עמדי לידי ותראי איך אני מבשלת מרק, צלי, קומפוט... (ביידיש כי עברית לא ידעה)
הטלטלה והצער מתבטאים בין השורות
בליווי צלילי ריקוויאם על מות האם החורגת
כמה יפה,
חיבוק על דברייך, מעני מענו (ראשון חיריק, שני חולם, מם פתוחה), עמיר
אתה תמיד כל כך מבין אותי.תודה
הבאת בשחר זיכרון
אהבי