הנרי פורד
פורד מסמל יותר מכל אדם אחר את המעבר אל העידן התעשייתי של ה-120
הוא נולד בפרבר של מישיגן, הוא לא הצטיין בלימודיו, עבד בתיקוני שעונים, ולאחר מכן כשולייה למכונאי, וכך עזר לחוותם של הוריו שהיו עניים.
בשנת 1891 החל לעבוד כמהנדס בחברת אדיסון לתאורה, קידומו למהנדס בכיר איפשר לו להקדיש זמן וכסף לנושא שבער בעצמותיו.
בשנת 1896 בנה את הרכב הממונע הראשון עם שותפים, והקים את חברת קדילאק לייצור מכוניות. מודל טי. נחשבה למכונית הנמכרת ביותר בכל הזמנים, נמכרו 15.5 מליון מכוניות, הגשים את חלומו והביא למהפכה.
הוא היה אנטישמי ענק, התבטא לא פעם נגדשחורים ויהודים, הפיץ למעלה ממליון עותקים של זקני ציון ב-17 שפות, בשנת 1920 הוציא לאור ארבעה כרכים של ספר אנטישמיבשם היהודי הבינלאומי, נמכר ברחבי העולם גם בעולם הערבי.
הוא קבל מהיטלר שהיהי ידידו הטוב, מדליית "צלב הנשר הגרמני" כהוקרה, זה היה העיטור הגבוה ביותר למי שאינו גרמני, על פעילותו לטובת הנאציזם בגרמניה.
אדולף השתמש בספר במסע התעמולה נגד היהודים.גם במשפטי נירנברג טענו אלו שהורשעו כי הושפעו מאד מספרו.
בינו לבין אדזל בנו היו ויכוחים רבים, פורד רצה להמשיך עם המכונית טי. ובנו אמר ראה איך המכירות ירדו, אתה חי בעבר, מודל טי. מיצתה את עצמה, יש לנו מתחרים ואנו נלחמים על כח הקנייה. המתחרים היו ג'י אם וקרייזלר,
לפורד היתה ההשפעה הרבה ביותר על תרבות הרכב באמריקה, עד אז שלטו הכרכרות, הסוסים העייפים, והכבישים הרעועים. אדזל רצה ליצור סגנון חדש ואביו היה מקובע בישן הוויכוחים לא פסקו,אך מודל טי. היה הבייבי של פורד וקשה היה לו לוותר עליה. החברה בה שלט היתה כעין ממלכה.
הוא אמר לאביו ג'.אם. וקרייזלר צוברות תאוצה, לבסוף לאחר מאמצים שוכנע אביו, והוא החל לייצר את המכונית פורד מודל איי 40 כוחות סוס 105 קמ"ש, מכונית אדומה ומסוגננת.
בשנת 1927 יצאה המכונית מודל איי. שלושת ייצרני הרכב מניעים את הקידמה, פורד נמצא בתחרות קשה. הם מכרו מליון רכבים, ואז הכל נעצר, השפל הגדול ביותר הארצות הברית של 1929 הגיע, אנשים היו היסטריים, לא היה כסף לאוכל, מליונים התרוששו מהיום למחר, אף אחד לא קנה רכב, פורד זעם על בנו אילו לא היית מוסיף את כל הקישוט הזה קלקלת משהו טוב, תפסיק לחיות בעבר הגיב בנו, הוא לעולם לא סלח לו על שכפה עליו את המכונית החדשה.
התחושה הכללית היתה של חוסר אונים, הפועלים פתחו בשביתות עוד טרם נולדו האיגודים המקצועיים. יחסו של פורד לפועליו היה יחס פיאודלי ומלא בוז, אם עבדת מהר מדי פוטרת אם עבדת לאט מדי פוטרת אם ליטפת לחיה של בחורה גם כן, מוסר העבודה שלו היה נוקשה, הארץ ניסתה לא להתמוטט, והעוני פלש לכל חלקה טובה.
אז נולדו האיגודים המקצועיים, פורד הגיב באגרסיביות, קראצ להם קומוניסטים ובולשביקים, הוא היה פראנואיד, ראה באיגודים ובחברות המתחרות את אלה שרוצים לגזול את הונו.
כאשר גברו השביתות, גייס פורד בריונים, שהשתמשו בנשק חם, רצחו אנשים וביניהם נער בן 15 ופצעו רבים. העתונים יצאו בכותרות ענקיות "הטבח של פורד" והאשימו אותו ברציחתם, האם הוא הועמד לדין
כמובן שלא.
הפועלים מתמרדים נגד הדכוי והשכר שקבלו, האומה נואשת, והעוני שולט בכל,
ואז כן אז, נבחר הנשיא רוזוולט והשאר היסטוריה.