בת 70 על פי הלוח

בת שבעים על פי הלוח ובשאר המובנים את בת 13 בקושי או בת שש שנים.
צעירה מסך שנותיי ערנית ומבטיחה.
אין לך שמץ של תלונה על אתמול ויום מחר.
את אופטימית בלי בושה מחוצפת ויפה.
צברית על פי תמונה.
מכנסיים קצרים וחולצה מקומטת-
כך עלינו יחד יד ביד למצדה.
כשעייפתי היית לצִדי
לא עוצרים בעליה אמרת
אני זוכר איך לראשונה נפגשנו,
צעיף ארגמני ירוק כיסה מותניך וצרור כלניות החזקת בידך,
נשימתי עצרה ושפתי נצרו,
ובהר הגלבוע על שאול ויונתן סיפרת לי,
ואני שתקתי.
אחר כך גם את,
ולמילים כלל לא היה אכפת כי הייתה ביננו אהבת ילדות ביישנית,

בן 12 הייתי אז ואת גדולה מיני אז-
במגילה כתבו את שמך וגם חתמו,
כן, אין ספק, את הראשונה שלי ואין לי אחרת,
לפעמים אני מתגעגע לאז כשהכרנו,
היו זמנים בלי  SMS וטלפונים ניידים,
היו ימים פשוטים של חברות וחסד,
פשוט אהבה ראשונה של נער ונערה, אהבה מסוג אחר,
ולא ידעתי איך ולא שאלתי למה אחזנו יד ביד,
אולי בגלל שאת כזאת בלתי נתפסת ושמות לך אין ספור,
ארץ כנען, ארץ הצבי, ארץ חמדה פלשתינה וא"י,
ארץ גליל עמק ושפלה
הרי יהודה נגב ושמים,
הזית האלון, עץ האלה התאנה, חרוב ושיטה משמשים כָּר למראשותיך,
כלנית מצויה, רקפת ואירוס ההיכל, כמו הצבעוני נרקיס תורמוס ושושן צחור,
כולם ביחד ולחוד הם זר עוטף ראשך ליום הולדתך,
יחד בגרנו- באגם החולה גם שטנו בסירה,
במעיין ליד ברכות הדגים היינו נפגשים מדברים ומספרים,
לך תמיד היו סיפורים ואני לך הקשבתי,
למדתי ממך המון למרות שהיית צעירה ממני כביכול,
וזה עוד לא הכול,
נו, עכשיו את בת שבעים, ואני קצת יותר מסך שנותיך שעל לוח הספירה,
אני זוכר כל שהיה ביננו,
גם אהבנו גם רגזנו- אבל תמיד השלמנו,
באביב את פורחת , לובשת  שמלה פרחונית אדומה נקודות בה שחורות אפורות,
איך אומר וכבר גם אמרתי, זו אהבה,
אין מילה אחרת לכך - אפילו במילון כתוב שמה שאמרתי נכון,