קצת תאוריה (חלק שלישי)

במחצית שנות החמישים יצא המחזמר "צלילי המוזיקה" של רוג'רס והמרשטיין, ולאחריו הסרט. לטעמנו לא חשוב כמה סכריני הוא היה, כמה הוא אינו מתאר את הכאוס שהיה באוסטריה בגלל האנשלוס, וכמה ג'ולי אנדריוס המתקתקה אינה מזכירה את הרוזנת פון טראופ הרגזנית. אני אתייחס לשיר אחד מהמחזמר - "דו, רה מי". יש לי תמיד סימפטיה לבחור השובב הזה שנקרא דן אלמגור, החל מהשיר עם הרמזים הסקסיסטים "חולשה של בת", וכלה בפירסומת לכעכים. כאן אתייחס לתרגומו למילים של אוסקר המרשטיין.

ובכן, מהיכן הגיעו ההברות המוזרות האלו? הן מיוחסות לנזיר בנדיקטי, גידו ד'ארציו, שחי באיטליה לפני אלף שנה. בין השאר הוא היה מוזיקולוג ומורה למוזיקה, וכדי שתלמידיו ילמדו לשיר הוא נתן לתווים שמות, שהם ההברה הראשונה בכל שורה של "ההמנון על יוחנן המטביל". היות וההברה הראשונה הייתה "אוט", הפכו אותה אחרי ארבע מאות שנה ל"דו".

נעשה אתנחתא קצרה ונגדיר את המונח "טרנספוזיצה": אמרנו שאם נתחיל להשמיע את הצלילים הלבנים מדו ולמעלה, נקבל סולם דו מז'ור. שימו לב שבין התו השלישי לרביעי ובין השביעי לאוקטבה יש רק חצי מרווח (אין קליד שחור). קיבלנו את הרצף "אחד-אחד-חצי-אחד-אחד-אחד-חצי". ואם נניח נרצה לבצע טרנספוזיציה ולהשמיע את אותו רצף מהתו השני (רה), נקבל סולם רה מז'ור (עם שני קלידים שחורים, אבל למי איכפת).

בארצות האנגלו-סקסיות ניתן שימוש אחר להברות האלו, ושם הן מיצגות את התוים בכל סולם מז'ורי. זאת אומרת שדו הוא התו הראשון בכל סולם מז'ורי. ומה עושים? הם פתרו את הבעיה על ידי כך שהיקצו אות לכל תו. שימו לב שאמרתי "תו" ולא צליל, כי המוזיקולוגים, שכבר הבחנתם איך הם מסבכים את הדברים, נותנים שמות אחרים לקלידים השחורים (ולפעמים גם ללבנים), ולא נתייחס לזה. אז בסיבוך מוזיקולוגי אופייני נוסף, הם הקצו את האות A דווקא למיודענו לה, ואם אתם זוכרים את הקולן שלי, A-440 הוא בעצם לה בתדר 440Hz. כך סי מקבל את B, דו את C וכן הלאה.

אני למדתי מוזיקה, כפי שאמרתי, מספרים אמריקניים, למרות שבבית הספר היסודי למדתי חלילית מספר עברי. אז תארו לכם כמה קשה היה לי לעבור לשיטה האיטלקית. וכששאלתי את אחד המרצים איך מתגברים על זה, הוא ענה "מתרגלים". והיום, כפי שאני יודע לנגן סולמות שונים, כך התרגלתי גם לבילבול המונחים. ורמז קטן לעתיד: שמות האקורדים, שנדבר עליהם בפעם הבאה, הם דווקא באותיות אנגליות.

ולבסוף, אני מצרף את השיר המקורי, עם מילים. שימו לב לשגיאות האיות המכוונות (Ray במקום Re, למשל). בעזרתן אפשר להבין טוב יותר את הקשר בין שמות התווים למילות השיר.