מוטקה > בלוגים > להיטי שנות החמישים והשישים > קצת תאוריה (חלק חמישי ואחרון בהחלט)

קצת תאוריה (חלק חמישי ואחרון בהחלט)

האקורד מובן לכל
קצת תאוריה (חלק חמישי ואחרון בהחלט)

אמרנו שהאקורד נשמע טוב בגלל שהצלילים העילאיים של כל צליל באקורד מתמזגים באיזה שהוא שלב. אם כך, מה יקרה אם נשנה מיקום צליל אחד באקורד? נניח שב-Am ניקח את השורש A ונגביה אותו באוקטבה. אנחנו יודעים שהתדר של A, השורש של Am (לה-דו-מי), הוא 440Hz. הגבהה באוקטבה תכפיל את התדר ל-880Hz, ועדיין הצלילים העילאיים ייתמזגו. מכאן שגם דו-מי-לה (ההיפוך הראשון) זה אקורד לה מינור, וגם מי-לה-דו (ההיפוך השני).

דוגמה נוספת: ניקח אקורד C (דו-מי-סול), שידוע בשמו העברי דו מז'ור. נהפוך אותו, ונקבל מי-סול-דו. זה עדיין אותו אקורד, אבל הצליל התחתון אינו השורש! לכן המציאו לצליל התחתון שם נוסף - צליל הבאס. ויש המסמנים את ההיפוך הזה כך: C/E, זאת אומרת אקורד C כש-E בבאס. נשמע מסובך? לכו ותקראו את הערך אקורד בויקיפדיה.

כעת נבדוק כיצד מנגנים אקורד על גיטרה. כידוע לגיטרה יש שישה מיתרים. באקורד משולש יש שלושה צלילים. אז מה עושים עם שלושה מיתרים נוספים? מכפילים את צלילי האקורד. כל עוד מנגנים רק את שלושת צלילי האקורד, גם הכפלתם לאוקטבות גבוהות יותר לא משנה את מהות האקורד. זה אגב מזכיר לי מדוע הפסקתי לנגן על גיטרה: לגיטרה, יש כאמור שישה מיתרים, ולאדם יש רק חמש אצבעות בכל יד. אז מה עושים הנגנים? הם סוגרים שני מיתרים סמוכים עם אותה האצבע. אני בחרתי באפשרות האחרת - לנגן על גיטרה באס, שיש לה רק ארבעה מיתרים.

הזכרנו שיש אקורדים מרובעים. יש יותר, עם חמישה ושישה צלילים, אבל זה נוגע כבר לתחום הג'ז. אנחנו נישאר במוזיקה הפופולרית, שבה יש לעיתים שימוש באקורד מרובע שנקרא אקורד שבע, והוא מסומן ע"י סימן אקורד וסיפרה 7 אחריו, כמו C7. לצלילי האקורד, הראשון, השלישי והחמישי בסולם, מוסיפים גם את השביעי. כך קיבלנו דו-מי-סול-סי.

ולסיום, נחזור לשאלה מה גורם לעיבוד להישמע טוב או לא כל כך. נתחיל במוזיקה הקלאסית: כשתזמורת מנגנת, היצירה נכתבה כך שהכלים השונים נשמעים באופן הרמוני, זאת אומרת שהצלילים של הכלים המונופוניים (כלים שמשמיעים צליל אחד) משתלבים לכדי הרמוניה, באקורד אחד (כולל הכפלות). כך גם בליווי של שיר פופולארי - צריכה להיות הרמוניה בין כלי הנגינה השונים לבין הזמר. מעבד טוב צריך להיות כמו מלחין קלאסי, ולדאוג להרמוניה בין כלי הנגינה השונים. גם קבוצת זמרים, אפילו שניים, צריכים לשיר בהרמוניה, כשהמרווחים בין קולותיהם לקוחים מתוך האקורד. לפעמים הראשון והשלישי בסולם (שרים בטרצה), לפעמים הראשון והחמישי (שרים בקווינטה), ולפעמים הם שרים באוקטבה.

ולסיום הנושא, אביא שיר שחיברה נעמי שמר למנגינה של מנוס חג'ידקיס - שיר סיום. חוה אלברשטיין שרה על כך שהיא תתייצב לפני האלהים עם שישה מיתרים קרועים.

תגובות  0  אהבו 

767
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

1950 (חלק שני)
כפי שאמרנו, בשנת 1950 לא קרה הרבה, וזה כולל גם את תחום הלהיטים. לי זו הייתה שנה מאוד משמעותית, כי זו השנה הראשונה שאני זוכר ממנה שהקשבתי לרדיו. כילד בן חמש אני זוכר הרבה - אני זוכר איך ישבתי מתחת...
לקריאת הפוסט
1950 (חלק ראשון)
אז מה קרה בשנת 1950? הרבה ולא כלום. על הצד המוזיקלי נדבר בפוסט הבא, וכאן נדבר על הצד החברתי בארצות הברית. נתחיל בצד החיובי: לאחר חמש שנים מתום מלחמת העולם השניה, ארצות הברית התמלאה בתינוקות...
לקריאת הפוסט
איך שיר נולד
אינני מתיימר להיות משורר, ולכן שאלתי מיונתן גפן את שם אחד משיריו. אבל אין לי כוונה לדון כאן בשישה עשר כבשים או בלידה של תינוקות, אלא בלידתם של שירים, בעיקר של להיטים. כידוע, לשיר יש שני הורים,...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה