איך שיר נולד

איך שיר נולד

אינני מתיימר להיות משורר, ולכן שאלתי מיונתן גפן את שם אחד משיריו. אבל אין לי כוונה לדון כאן בשישה עשר כבשים או בלידה של תינוקות, אלא בלידתם של שירים, בעיקר של להיטים.

כידוע, לשיר יש שני הורים, התמלילן (Lyricist) והמלחין (Composer), שלעיתים הם אותו אדם. התמלילן, שלפעמים נקרא משורר ולפעמים פיזמונאי, כותב את המילים, והמלחין כותב את המנגינה. לעיתים המילים נכתבות קודם ולעיתים המנגינה (שנקראת גם הלחן). שמעתי גם סיפורים על שניים שישבו בבית קפה, אחד פיזם מנגינה והשני חזר אחריו עם מילים (או להיפך). כדי להוסיף נופך, לשניים לא היה נייר והם שאלו עט מהמלצר וכתבו על מפית.

בסופו של דבר יוצא גליון של תווים, שכתובים בקול אחד (מונופוניה) שמתאים לזמר אחד (אפשר גם זמרת, כמובן). מתחת לחמשה (שורה של תווים) נרשמים המילים, מופרדים במקפים להברות, כל הברה מתאימה (בדרך כלל) לתו. כבר אמרנו, ואם לא נאמר זאת כאן, שתו הוא ייצוג גרפי של צליל. ועוד נאמר שלתו יש גם משך (זמן), כמו תיבה שלימה, חצי תיבה, רבע, והלאה, וגם קומבינציות אחרות. לכן הברות יכולות להמשך מעט או הרבה זמן (יחסית).

נשאר לנו עדיין מקום מעל החמשה. בראש כל תיבה נרשם אקורד שמתאים לאותה תיבה (תרשו לי להמנע מלציין "בדרך כלל" מכאן ולהבא). כאן יקום הקורא הנאמן ויקשה "אבל אמרת שלכל סולם יש אקורד, אז איך בשיר הבנוי על סולם אחד יש אקורדים שונים?", והתשובה היא שעל כל צליל בסולם אפשר לבנות אקורד, לפעמים מז'ורי, לפעמים מינורי, ויש עוד סוגים. לא נמשיך בזה, כי זו שוב תאוריה, אבל זה חשוב לשותף השלישי, השקט.

ניתו להופיע על במה עם השיר החד-קולי הזה, בליווי גיטרה עם האקורדים. אבל הקהל דורש לרוב צליל יותר מלא, וכאן מופיע השותף השלישי, השותף הסמוי (שלא מקבל קרדיט) - המעבד (Arranger). המעבד בוחר כלי ליווי, ולעיתים זמרי ליווי, ולכל אחד, או קבוצה, כותב מנגינה נפרדת, שמבוססת על אותם האקורדים. לעיתים המעבד הוא גם המפיק המוזיקלי, ולעיתים גם מנצח התזמורת. בקיצור, העיבוד המוזיקלי קובע הרבה עד כמה השיר ערב למאזינים. לא מכבר צפיתי בראיון עם קובי אושרת שסיפר את השתלשלות השיר "הללויה". עד כמה שזכור לי, הוא כתב את המנגינה, ביקש משמרית אור לכתוב את המילים, ולבסוף הוא גם כתב את העיבוד, בתחילה לסולנית לבדה (גלי עטרי), ולאט לאט הוסיף עוד זמרים ועוד כלים, עד שלבסוף התקבל סאונד מאוד מלא. אגב, הוא גם ניצח על התזמורת.

הספר How Nashviille became Music Sity USA, שחיבר מייקל קוסר, ששוכן אחר כבוד במדף הספרים שלי, בנוי על ראיונות עם בעלי תפקידים בנשוויל, כולל כותבים, זמרים, נגנים, מפיקים ועוד. אחד המרואיינים, שכדי לזכור מיהו אני צריך לקרוא שוב את הספר, מספר שאלביס פרסלי ידע בדיוק איזה עיבוד הוא רוצה, והמפיק המוזיקלי הלך תמיד איתו, שהרי עם הצלחה כזו לא מתווכחים. אלא מה, ללהקת הליווי הקולי הקבועה שלו, הג'ורדנאיירס, היה מעבד נפרד.

לפני שניפרד, אביא אחד מלהיטיו של אלביס, ואנא שימו לב לזמרים המלווים.

תגובות  3  אהבו 

745
עם עיבודים טובים גם נעירת חמור תגיע לראש מצעד הפזמוונים... שיר הארוויזיון האחרון שזכה, מורכב מפאזל של מספר להיטים שחוברו להם יחדיו כמו למשל "חלומות מתוקים" של אנני לנוקס... חשבתי שנדמה לי אב...
עם עיבודים טובים גם נעירת חמור תגיע לראש מצעד הפזמוונים... שיר הארוויזיון האחרון שזכה, מורכב מפאזל של מספר להיטים שחוברו להם יחדיו כמו למשל "חלומות מתוקים" של אנני לנוקס... חשבתי שנדמה לי אבל יש לי חברים מוזיקאים וגם הם חשבו כמוני... את ה''אשה שאיתי'' של ברוזה מינף הנרי ברטר והקפיץ את הזמר למיקום גבוה בנוף הישראלי פוליקר ארצי וחנוך - נדיר ביותר שיקחו מנגינה מזרים - שלשתם מעורבים עמוק עמוק במלאכת העיבודים...
שיר נולד בתכנית " בייבי בום"

בבית חולים העמק בעפולה.

איך אני יודעת?

נולדתי שם וזוכרת הכל.
אריאל, אני כמעט מסכים איתך. העיבוד הנכון עושה את רוב העבודה של הפיכת שיר ללהיט. הינה דוגמה איך הפכו את "לאליז" של בטהובן ללהיט. לגבי השיר האחרון שזכה בארוייזיון - לאבי ז"ל היה ביטוי &qu...
אריאל, אני כמעט מסכים איתך. העיבוד הנכון עושה את רוב העבודה של הפיכת שיר ללהיט. הינה דוגמה איך הפכו את "לאליז" של בטהובן ללהיט. לגבי השיר האחרון שזכה בארוייזיון - לאבי ז"ל היה ביטוי "מה מבין חמור במרק פירות"; אז בלי להעליב את מעריציה של נטע, אני אודה בכך שאני כבר זקן שלא מבין במוזיקה עכשווית. אני מעדיף כמובן את גירסתו של אנדרסן על בגדי המלך החדשים.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

1950 (חלק שני)
כפי שאמרנו, בשנת 1950 לא קרה הרבה, וזה כולל גם את תחום הלהיטים. לי זו הייתה שנה מאוד משמעותית, כי זו השנה הראשונה שאני זוכר ממנה שהקשבתי לרדיו. כילד בן חמש אני זוכר הרבה - אני זוכר איך ישבתי מתחת...
לקריאת הפוסט
1950 (חלק ראשון)
אז מה קרה בשנת 1950? הרבה ולא כלום. על הצד המוזיקלי נדבר בפוסט הבא, וכאן נדבר על הצד החברתי בארצות הברית. נתחיל בצד החיובי: לאחר חמש שנים מתום מלחמת העולם השניה, ארצות הברית התמלאה בתינוקות...
לקריאת הפוסט
קצת תאוריה (חלק חמישי ואחרון בהחלט)
אמרנו שהאקורד נשמע טוב בגלל שהצלילים העילאיים של כל צליל באקורד מתמזגים באיזה שהוא שלב. אם כך, מה יקרה אם נשנה מיקום צליל אחד באקורד? נניח שב-Am ניקח את השורש A ונגביה אותו באוקטבה. אנחנו יודעים...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה