קפיצת הדרך בדרום אפריקה שלא נעשתה

לאחר בטול משטר האפרטהייד הדרך היתה רצופה כוונמות טובות, אך רבים היו המכשולים.

המשטר החדש הוקם על ידי הרב השחור, הקימו וועדות לפיוס לאומי. בין יתר התפקידים היה כתיבת הנרטיב ההיסטורי מחדש.

כמובן שנרטיב האפרטהייד הגזעני אשר ראה את הלבנים כגיבורים ואלה שהביאו את בשורת הקידמה לצבעונים המוגבלים ולשחורים הנחותים  התרסק לחלוטין.

נלסון מנדלה שבעבר היה טרוריסט מסוכן הפך למנהיג הלאומי ולסמל נערץ של דרום אפריקה החדשה.אולם מה שנראה כעידן חדש התפוגג במהרה, היו מחלוקות רבות בקרב השחורים מי שתבעו לכתוב את ההיסטוריה הלאומית שתשקף בצורה ברורה את המצב השחור ביבשת.

לעומתם היו שטענו כי על מנת להביא פיוס לאומי יש לתת עבר משמעותי לכל קבוצה אתנית כגון הזולו,ההושה, הצבעונים ועוד, על האפלייה הגזעית, והאלימות הבין גזעית, שהיו חלק מרכזי של דרום אפריקה.
נקל היה לשער שהאלימות המתח הבין גזעי, הבערות והבורות שרב אזרחיה אינם יודעים קרוא וכתוב, איננו מאפשר מעבר חלק מנרטיב גזעני לנרטיב מפוייס ורב תרבותי.

כמעט ברור שבמדינה אשר יותר ממחצית אוכלוסייתה מאמינה בשדים ורוחות, שחלק גדול ממנה עוסק בפולחנ י וודו שונים, שמותת התינוקות, פיקוח על הילודה, ומחלת האיידס היא כל כך גדולה, קשה מאד להגיע בקפיצת דרך לנרטיב מפייס ופלורליסטי.