צ'יקובסקי

הוא נולד בשנת 1840, המשפחה חיה ברווחה.
אמו נפטרה כאשר היתה בת 41, לא אוכל להשלים עם מחשבה שאת האדם היפה שאהבתי מכל לא אראה יותר.אביו נישא בשנית לבחורה שצעירה ממנו ב- 18 שנים ממוצא צרפתי.
בשנת 1850 הוחלט שהוא ילךמד בבית ספר למשפטים, זה היה מוסד נאור והומני, עד שהגיע הצאר ניקולאי הראשון, המשמעת היתה נוקשה, האמצעים כללו מלקות בפומבי.
גם בבית הספר למשפטים היה בו משהו שהבדילו מחבריו, היה נאה כ נערה, התברך בטוב לב בנדיבות ובעזרה, איפיינו אותו עלךיצות יוצאתץ דופן,במשך 9 שנים נשאר בבית הספר למשפטים, כשרונותיו המוזיקליים נעשו גלויים מיום ליום, כעת הוא לא רק ניגן אלא גם הלחין.
הקרין קסם שגם נשים וגם גברים נשבו בקסמו, אחיו מנ דסט אמר עליו שגם לאחר לימודיו נשאר נער מתבגר צמא לשעשועים, ורדיפת תענוגות, זה היה חלק ממנו.
סלידתו ממלחינים אחרים היתה ידועה, שנקראו גאונים כמו ברהמס קוממו אותו, היתה לו בקורת על מלחינים כמו ואגנר, באךף, הנדל ובטהובן.
כשרונו הגדול התגלה במחזה "הסערה " כאו התגלתה לראשונה אישיותו הייחודית. הוא הלחין יצירה העיבוד לפסנתר בארבע ידיים של 50 שירי עם רוסיים.
קצת בקשר לאופיו, הוא סבל מדכאונות ומתנודות במצבי רוחו, אך במעשי קונדס שעשה זה לא ניכר, מזגו ההפכפך היה מביך או מדאיג, היה מאד רגיש, כאשר ביקר בגן חיות, ראה שפן נטרף על ידי נחש ענק השמיע זעקה ופרץ בבכי חסר שליטה.
כאשר היה בן 28 אורח חייו ההומוסקסואלי כבר התקבע, הוא היה נהנתן ונהג להחליף בניח זוג, לא גילה התענינות רומנטית הנערה או באשה.
בשנת 1873 הופיעה יצירת המופת שלו "רומיאו ויוליה" בשנת 1874 החל לעבוד על הקונצ'רטו הראשון לפסנתר, ניגן אותו לפני הפסנתרן רובינשטיין אשר פסל אותו ברשעות.
מגיל מוקדם נמשך אל התיאטרון והתעניין בבלט הצטיינותו כמלחין בלטה, לאופרה אמר יש נתרון, היא מאפשרת לנו לדבר בשפה מוזיקלית, שיאהישגיו היתה באופרה "אנייג'ין" שלושת הבלטים המפורסמים שלו "אגם הברבורים" 1876, "היפהיפיה הנרדמת" 1889 ו"מפצח האגוזים" 1892, הם נשארו הבלטים הקלאסיים המפורסמים ביותר בכל הזמנים. הם הגדירו מחדש את מהותה של מוזיקת הבלט הרוסית.
הסיבה להצלחתו הוא כשרונו הגאוני להמצאה מלודית שקוראת שירקדו אותה.
אי השקט בשל נטייתו המינית זה עדיין נשמר בסוד, קבל את אחת ההחלטות האומללות בחייו, סיפר לאחיו על החלטתו להתחתן, אעשה הכנות רציניות ללא קשר לבת הזוג, נטיותינו הם המכשול לחיינו אמר לאחיו שגם הוא היה הומו, התייחסות החברה לפחות הבריות יחדלו להתייחס אלי כאל אחד העליזים, .
בתקופה זו נכנסו לחייו שתי נשים, אחת בוגרת, משכילה ועשירה מאד, האחרת לא חכמה במיוחד, בא עשירה, היתה בת44 אלמנתו של אייל מסילות ברזל עתיר הון מאז מות בעלה התבודדה , ונרתעה מחברת בני א דם, באמצעות רובינשטיין התוודעה למוזיקה של צ'יקובסקי, הם החלו בחליםפ מכתבים ארוכה בעקבות המוזיקה נוצרה ביניהם ידידות עמוקה, היא העניקה לו קיצבה שהעשירה אותו.
האשה השניה כתבה לו אל תאכזב אותי, נשיקתי הראשונה מיועדת רק לך, אינני יכולה לחיות בלעדיך, זו הסיבה שבקרוב יהיה עלי להתאבד, כיוול שלא רצה שהתאבדותה תעיק על מצפונו, שאלתי אותה אם היא רוצה להיות אשתי היא השיבה כצפוי, קשה לי לתאר את החוויות הקשות שעברו עלי בימים אלה, בחתונה נוכחו 2 עדים אחיו וידידו קוטק, ברגע שנשארתי איתה לבד, היא פשוט לא עוררה בי רצון אפילו לידידיות, נראתה לי דוחה, בבת אחת נפלתי לייאוש עמוק.
לאחר חתונתו כתב לאחיו אנטולי, כשהתעוררתי בבוקר ראיתי את חיי הרוסים, בחלוף הזמן התמלאה נפשי שנאה לאשתי המסכנה, עד שרציתי לחנוק אותה, הייצור המגעיל ביותר בטבע, מדוע השרצים האלה קיימים בכלל? היא הפגינה סרבנות שלווה לראות את מצבה כפי שהוא במציאות.
לעיתים אני נתקף בהתקפים של שנאה לאנושות, בכלל הייתי שמח לברוח למדבר עם בני לוווייה מועטים ככל שאפשר, מוצא אני את חברת בני האדם כמייגעת. בערב ספטמבר קר נכנס למים הקפואים, ושקע עד שקבל עוויתות, בשובו הביתה אמר שהתחלק בנהר.בשל חוסן גופו הוא אף לא הצטנן.\\
לאשתו קרא השרץ, במשך השנים הזכרת שמה גרם לו להיסטריה, הרופא המליץ על שווייץ למנוחהלאחר התמוטטות, משווייץ כתב לגב, פון בך ביקש ממנה כסף, את ידידתי האמיתי בלעדיך אני נטול כח לתפקד. במכתבה קבעה לו קיצבה שנתית מפוארת של 6000 רובל שאיפשרה לו להשתחרר מחובותיו, בקונסרבטוריון ולהקדיש את עצמו רק לקומפוזיציה.
נסע לפריז אשר שבתה את ליבו, קבלו אותו בכבוד רב, הזמין את כל המשתתפים לסעודת ערב, לא חשב מעולם על ההוצאות, יחסו לכסף היה בלתי מובן, אני אוהב לנסוע לחו"ל כדי להתרענן, אך לחיות אוכל רק ברוסיה. רק כאשר אתה נמצא בחוץ אתה יכול להעריך את ארצך,בשום מקום ממש אינני בבית מאכיש נווד.
עשורים נדד מבית לבית, הבית החמיש ששכר היה מחוץ לכפר מיידנובו, יצא לטיולים רגליים כל יום, כמה פעמים ביום והלחין בדמיונו יצירות.
כאשר נסע לגרמניה שמע לראשונה יצירות מאת ריכרד שטראוס, הוא כתב לאחיו מודסט חוסר כשרון כזה מדהים, משולב ביומרונות שכזו.
באירופה קבלוהו בכבוד רב, ובפראג בתשואות סוערות ובכבוד מלכים.כאשר חזר לארצו עבר ממיידנוב לפרולובסקיה נראה לו כגן עדן, האוויר היה בושמי ורענן, היה שם גן רחב ידיים, לזמן מה תפסה המוזיקה מקום משני לעומת הטבע, כנות התלהבותו מחיי הכפר ומהטבע העוטף אותו, זו התרופה הטובה ביותר נגד התקפי הדכאו9ן החוזרים אמר.
בטיוליו בבקר בגן היו שפע של ציפורים וסילסולו של הזמיר, אלוהים השירים המקסימים ביותר, היה יושב בפינה מוצלת בלי נוע וסופג את היקום, אין דבר שישווה לאותם רגעי בדידות כאשר אתה מוקף בציפורים בפרחים בירק מתפעם אני בחרדת קודש. התבוננות בטבע שהוא בעיני נעלה יותר מחדוות האמנות מסכימה איתך.
סתיו של 1891 קבל מכתב מגב, פון בק שהודיעה לו שירדה מנכסיה ולא תוכל להעביר לו יותר את הקיצבה. כתב לה היי בטוחה ידידה יקרה שאזכור ואברך אותך עד סוף יימי.
כאשר הגיע לניויורק כתבו עליו איש מעניין גבה קומה מאפיר, מתקרב לשנתו ה-60,הוא כעס שכובים עליו ולא על המוזיקה שלו,כן הוא הזדקן שערו הדליל הלבין פניו התקמטו, שיניו החלו לנשור דבר שדיכא אותו מאד, הוא קבל בקורות טובות מאד לכל מקום שהגיע, זכה לקבלת פנים ממלכתית, כתבו עליו בעתונים אפשר למצא את איש העולם הנאור הצנוע במידה מוגזמ
ב-26 באוקטובר מת צ'יקובסקי בנוכחות 3 רופאים ואחיו, ברגע האחרון הוארו פניו במבט נפלא של הכרת תודה.
