כך סיפרה הע?ר?ב?ה שהיתה פעם בוכ?י?ה

היטבת להבין את מה שרציתי לומר.ממש לעומק,רק טבעי שתחשוב ש"בדי"זה בגד,אלא שאינימ מתכוונת לדברים חומרים(אולי חשבת"שארה כסותה ועונתה)לא,התכוונתי לבדי העץ,לענפיו.אולי גם אני הייתי חושבת כמוך לוא קראתי שיר שם כתוב כך
תודה על תגובתך החמה.

האם אכן התכוונת לאותו ענף שנכרת מהגזע, או לגזע עצמו, שאת בדיו חובק הגנן? כי אפשר לשתול ענף צבר כרות ולהצמיח ממנו צמח חדש (צמח חדש - תחילה חדשה). "גנן ... מגונן", ראיתי בכך משחק מילים שמקביל את הגנן המטפל בצבר לאיש האוהב , המגונן. "מאז הכרתיך, סתוי היה אביב ...", דימוי נפלא, רומנטי, שלא מותיר ספק. "עד שהיום יעבור" - חבל שלכל דבר טוב יש סוף. שיר יפהפה, רק נראה לי שהשורות "אני הענף, החוטר מגזע כרות, הצבר הזה" אינן במקומן הנכון. אולי מקומן בהתחלת השיר או בסופו? (כמובן דעתי האישית בלבד).