דיכאון של קשישים - פרק ראשון
דיכאון של קשישים אינו בהכרח, חלק בלתי נפרד מתהליך ההזדקנות. אך הוא הבעיה הנפשית השכיחה ביותר בקרב קשישים והוא מן הסיבות המרכזיות לביקור אצל הרופא בקרב אנשים שעברו את גיל 70. למרות שכיחותה של הבעיה, רק כ- 10% לערך מן הקשישים המדוכאים מקבלים טיפול אנטי דיכאוני. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בדמיון שבין תסמיני הדיכאון לבין תסמינים הנגרמים כתוצאה ממחלות אחרות ומתרופותיהן, שמוביל לאבחון לקוי.
האם יש הבדל בין דיכאון של קשישים לבין דיכאון בקרב אנשים צעירים יותר?
דיכאון של קשישים מתקיים, למרבה הצער, לצד מחלות ומוגבלויות שונות ששכיחות יותר בקרב קשישים. עקב הגיל המתקדם, מאבדים קשישים לא מעטים את בן או את זוגם, פורשים מן העבודה ועוברים להתגורר בבתי אבות. שינויים כבדי משקל אלה, בתוספת ההנחה הרווחת כי בגילם המתקדם הכול אמור להתנהל בקצב איטי יותר, גורמת לכך, שלעיתים תכופות, בני המשפחה והרופאים לא יבחינו בדיכאון. הם עלולים בטעות לייחס את התסמינים למחלותיו הגופניות של הקשיש, להשפעת שינויים שחלו בחייו, ולתפיסה השגויה כי חלקם האחרון של החיים, בו דועך הקשיש בהדרגה, אמור כדרך הטבע, להיות רווי צער ומכאוב.
כתוצאה מכך, קשישים רבים נאלצים להיאבק לבדם בתסמיני הדיכאון, שאילו אובחנו כשורה, ניתן היה לטפל בהם בהצלחה.
הדיכאון נוטה להיות ממושך יותר בקרב קשישים. התמשכות הדיכאון מכפילה את הסיכון למחלות לב, מפחיתה את הסיכוי להחלים ממנו ומגדילה את שיעורי המוות. במחקרים שנערכו בבתי אבות נמצא שקיומו של דיכאון בעת מחלה גופנית מגביר את הסיכון למות מהמחלה הגופנית.
דיכאון בקרב קשישים מוביל, ביתר שאת, להתאבדויות. שיעור ההתאבדויות בקרב קשישים מעל לגיל 80 הוא כפול בהשוואה לכלל האוכלוסייה.
מסיבות אלה, חשוב לוודא כי קשיש, שיש חשש לגביו כי לקה בדיכאון, אפילו דיכאון קל, יאובחן כיאות ויטופל בתשומת לב.
מהם גורמי הסיכון להופעת דיכאון של קשישים?
הגורמים שמגבירים את הסיכון ללקות בדיכאון בקרב קשישים מתחלקים, בהכללה, לגורמים חברתיים ולגורמים בריאותיים. הגורמים החברתיים כוללים: אלמנות, אירועים מעיקים, כגון: שכול, בדידות, ירידה בפעילות, איבוד העצמאות וחוסר במסגרת חברתית תומכת. הגורמים הבריאותיים כוללים: שימוש בתרופות מסוימות או שילוב בין תרופות מסוימות, קיומה של מחלה גופנית, כאב כרוני או כאב חמור, פגיעה בתדמית הגוף (כריתת אבר, ניתוח סרטן, שבץ ועוד), עבר של מחלה דיכאונית, עבר של דיכאון במשפחה ופחד מפני המוות.
מהם תסמיני דיכאון של קשישים?
באופן כללי, דפוסי הדיכאון בקרב קשישים ובקרב מבוגרים צעירים יותר דומים, והם סובלים מאותם תסמינים.
תסמיני הדיכאון השכיחים הם:
תחושות של עצבות, דיכאון ושפיפות הרוח שחמורות בעוצמתן מתחושת עצבות רגילה שחולפת במהלך היום.
איבוד של עניין בחיים. אין אפשרות ליהנות מדברים שגורמים בדרך כלל הנאה
תחושות של עייפות ולאות גם אם רמת הפעילות נמוכה. המטלה הקלה ביותר הופכת למשימה קשה לביצוע. אין חשק לכלום.
איבוד התיאבון ולעיתים תכופות ירידה במשקל.
תחושה של חוסר שקט פנימי המקשה על מנוחה או התרגעות
רצון להימנע מחברתם של אנשים. אם נמצאים אנשים בסביבה, הם מעוררים תחושות של רגזנות ועצבנות
דפוסי שינה בלתי סדירים. יקיצה מוקדמת מדי בבוקר שקשה אחריה לשוב לישון
איבוד הביטחון העצמי. תחושה של חוסר טעם או תחושה שהפכנו להיות לנטל על הסובבים אותנו
תחושות אשם. הרהורים וחרטה על דברים מן העבר ללא מתאם אמתי לדרגת החומרה שלהם במציאות. תחושה שאנחנו נענשים על ידי אלוהים על עברנו
מחשבות על התאבדות. רוב הסובלים מדיכאון חמור חשים בנקודת זמן זו או אחרת שיש לשים סוף לעניין. יש להתייחס למחשבות אלה ברצינות רבה. פירושן הוא שיש הכרח במתן עזרה מידית.
סדרת המאמרים מוגשת על-ידי www.mymood.co.il - אבחון וטיפול עצמי בחרדות ובדיכאון.