דיכאון של קשישים - פרק שני

חוסר נכונות לבקש עזרה במקרים של דיכאון של קשישים.

אנשים בכל הגילים עלולים ללקות בדיכאון, אך בקרב קשישים, התמונה יכולה להיות מעט שונה. קשישים נוטים להתלונן פחות על היותם מדוכאים, ולחילופין לדבר יותר על בעיותיהם הגופניות. הקשיש עלול להיות מודאג, באופן מתמיד, מהחשש שמא לקה במחלה, למרות שבביקור אצל הרופא לא נמצאה סיבה לדאגה. ההסבר לכך נעוץ, כנראה, בחינוך אותו קיבלו הקשישים שאין להטריד את הרופא אלא בבעיות גופניות.

אם הרופא חושד שלנבדק הקשיש יש דיכאון, זו לא דרך אלגנטית ונבונה לומר שבעצם אין לו בעיה. דיכאון הוא מחלה. קשישים מסוימים עשויים להתעקש לעבור בדיקות בלתי נחוצות. דבר זה רק יעכב את תחילתו של הטיפול לו הם באמת זקוקים. 

סימנים נוספים לדיכאון של קשישים

בעיה גופנית שאינה חולפת. לעיתים עלול הקשיש להיות מוטרד מבעיה גופנית מסוימת למרות שהעיסוק בה לא ישנה דבר. זה עלול להיות אות מבשר לדיכאון הקרב ובא. טיפול בדיכאון לא יעלים את הבעיה הגופנית, אך יאפשר לשאת בה ביתר קלות. 
דאגנות וחרדה. דיכאון עלול לעורר תחושות דאגה וחרדה חריפות אצל הקשיש. אנשים מסוימים הם מטבעם דאגנים יותר מאנשים אחרים. דאגנות יתר המלווה בחרדות עלולה להיות סימן לדיכאון. 
בלבול ובעיות זיכרון.  הדאגנות וסערת הרוחות עלולות להיות כה עזות עד שהקשיש יחוש ויראה מבולבל, מכיוון שיקשה עליו לזכור דברים. קושי זה שלעצמו עלול להגביר את החרדה ולעורר בקשיש את החשש שמא הוא הופך ל"סנילי". דיכאון חמור עלול לפעמים להתפרש באופן שגוי כשיטיון (אובדן קבוע של הזיכרון). קשישים הלוקים בדיכאון מודעים היטב ואף מודאגים מירידה ביכולת לזכור דברים, בעוד שקשישים שלקו בשיטיון אינם מודעים, בדרך כלל, למצבם.

דיכאון ושיטיון הם בעיות נפרדות לגמרי, לכן חשוב ומועיל לקשיש לחפש עזרה אם מקנן בו החשש ל"סניליות". קשישים שלקו בשיטיון לוקים לעיתים אף בדיכאון וגם להם עשוי הטיפול בדיכאון לסייע רבות. 
בדידות. עצם העובדה כי קשישים רבים חיים בגפם, אינה הופכת אותם כמובן מאליו למדוכאים, למרות שצעירים רבים משערים שכך הוא המצב. קשישים שהתרגלו לחיות לבד עלולים בהדרגה לפתח תחושת בדידות שלא חוו בעבר או שלא חוו אותה בעוצמה. תחושת בדידות עלולה להיות סימן גם לדיכאון.

פונים לקבלת עזרה
אם מישהו מאתנו נעשה מדוכא, הוא עשוי להזדקק לעזרה מקצועית. איך נדע מתי הוא הזמן לפנות לקבלת עזרה ומה עלינו לעשות?
הדבר הראשון שיש לעשותו הוא לפנות לרופא המשפחה. רופא המשפחה מיומן דיו כדי להושיט עזרה לאנשים שלקו בדיכאון. אין אתה מבזבז את זמנו של הרופא על-ידי בקשת עזרה כשאתה חש בדיכאון. 
הזמן לגשת לבקש עזרה הוא כאשר מרגישים כי הדיכאון החמיר יותר ממה שציפינו, נמשך כבר כמה שבועות, משבש את מהלך החיים, חברת אנשים אחרים הופכת לבלתי נעימה ומגיע הרגע בו נראה כי אולי אין עוד טעם להמשיך ולחיות. 
לעיתים, לא אנחנו אלא החברים או בני המשפחה הם אלה שמבחינים בבעיה. אם כך קרה, לא כדאי להיאבק איתם ולטעון שהכול כשורה. בקר אצל רופא המשפחה, או אם אינך יכול לצאת, בקש מהרופא שיערוך ביקור בית. נוכחות של בן משפחה או חבר בעת ביקור הרופא רצויה ומועילה.

אבחון עצמי של דיכאון

באתר לאבחון ולטיפול עצמי בחרדות ובדיכאון www.mymood.co.il אנו מאפשרים לערוך אבחון עצמי של חרדה ושל דיכאון בחינם בכתובת https://mymood.co.il/?id=37

זה יכול להיות השלב הראשון בטיפול עצמי מוצלח או בשורה משמחת שאין לנו דיכאון ו/או חרדה.