עבד הייתי

הפיכתו של בן אנוש לרכושו של אדם אחר כקניין, כמה בזוייה שיטה זו המשחיתה את דמותו

רבים הם האנשים הסובלים מבורות, לגבי טיבה של העבדות, העבדים המוחזקים כרכוש, אינה מצטיירת אצךם כחוסר צדק.

זכורני שגברת המילטון, נהגה לשבת על כסא גבוה, במרכז החדר,כשפרגול כבד מונח לידה, לא היתה שעה שלא הכתה עד זוב דם את אחת השפחות, נוסף על ההצלפות הן כמעט הורעבו למוות.

אספר לכם על הלקאות אכזריות, הטלת מומים בברזל מלובן, על כלבי  צייד, על הרעבת נשים וגברים. היו הם חמושים במקל מעץ אגוז, מוכנים  להצליף גם ללא שום סיבה מיוחדת, ונהנים להפגין את פראותם השטנית.

יגון אפף אותי, הרגשתי חנוק בתוך מלתעותיה של העבדות.

כאשר הלכו אגוני בימי א' לכנסיה, שמרתי על הילדים ומהם למדתי את  אותיות ה-א' ב', זה גרם לי לאושר בל יתואר. זו כמעט עבירה בלתי  נסלחת ללמד עבד לקרא.

פעמים רבות גווענו כמעט מרעב, בעת שמזון בשפע הרקיב במזווה. גברתנו האדוקה ובעלה כרעו ברך כל בקר, מתפללים כי האל יברך את אסמיהם.

הם הצליחו לאלף אותי, שברו את גופי נפשי ורוחי, הניצוץ בעיני דעך.

הגיע הרגע שבו התקוממתי, והכיתי בחזרה, הם קמו עלי חמושים, במקלות מוטות ואבנים, הכו בחוזקה בגופי ובראשי, ניסיתי להתנער  ולקום, אז קבלתי בעיטה חזקה בעיני, נםלתי ארצה מעוצמת החבטות  והאגרופים, כולם צעקו הרגו את הכושות הארור.

זחלתי עד לביתו של יו, למראי הזילה דמעות אשתו, ובעדינות של אם חבשה את ראשי ואת עיני.

כעסי הלך וגבר חיפשתי דרך להימלט. התחלתי לחשוב יותר ויותר על תכנית בריחה.

באיזה כוון יצאתי ובאיזה אמצעים ברחתי, כל זאת כלי להותיר ללא הסבר.

הגעתי לניו יורק האושר האושר השמימי של החירות עטף אותי. כתבתי  לחבר אני מרגיש כאדם שנמלט מגוב אריות רעבים.

כעבור זמן נשאתי לאשה את אנה, עברנו לניו בדפורד ושם התמקמנו.

אירועים מכוננים בחי:

1825 נמכרתי ליו אולד.

1839 הרציתי ונאמתי במסגרת אגודת מסצ'וסטס נגד העבדות

1841-1844 ערכתי הרצאות בכמה מדינות בארה"ב.

1846 זוכה למעמד רשמי של עבד משוחרר

1848 מתחיל לפעול למען זכויות הנשים.

1877 הנשיא רייס ממנה את דאגלס למרשל של א. הברית במחוז קולומביה.

1881 ספרו השלישי יוצא לאור.

1882 מתה אשתו אנה מרי דאגלס.

שנים מספר שקע בדכאון עמוק.

1884 נשא לאשה את הלן פיטס אשה לבנה אשר היתה מזכירתו.

מעשה זה מעורר חילוקי דעות בקרב משפחתו, ידידיו והציבור כולו.

1889 מתמנה לציר ולקונסול כללי ברפובליקה של האיטי, ולמיופה כח  ברפובליקה הדומיניקנית

דאגלס היה פעיל עד יומו האחרון במאבק למען זכויות האשה.

סיים להרצות בכנס וועד הנשים הלאומי בוושינדטון, ושב לביתו, בעודו מספר לרעייתו על האירוע, לקה בדום לב ומת בו במקום.

גם כאשר המריא גבוה, זכר את אלה שהיה כבול עימם בשלשלאות, ולחם למענם.

ארצות הברית לא המציאה את העבדות, היא פשוט שכללה אותה.