פיסות חיים א' ילדות

פיסות חיים - א' ילדות. גרנו על גג בית מס' 47 ברחוב עמק יזרעאל,בגוש שבין רח' "הקישון" ל"הרצל".מימיננו הייתה חנות לממכר ביצים טריות ומשמאל - ספר.הפלוס של הגג - לאחר שטיפסת כ- 60 מדרגות ושרדת, היה - שהוא שימש כסוג של מגרש משחקים - וכולו שלך. אהבתי להפריח ממנו עפיפונים שיצרתי בעצמי, גדולים ויפים יותר מכל ה"טיירות" באזור.כשהטרנד הזה נגמר,עברנו ל "קורקינטים". בערבים נפגשנו אצל סבי השמן והטוב, בעל הקיוסק בפינת ה"קישון" ו"עמק יזרעאל".גם הבנות מ- ג' וו ו-ד' נהגו להגיע לסבי, כי הן ידעו שאנחנו שם כל ערב וגם כדי לחסל כמה קרטיבים צוננים.אבל הקטע הכי מגניב היה מגיע מאוחר יותר. תחילתו בבדיקת "לובשת את זה" – או לא. והיו כללים:הבנות מתחילות "לברוח", אללק ואנחנו רצים אחריהן וטופחים על גבן.כך יכולנו בסוף המרוץ למנות את "שיש להן" ואלו שעוד לא - כבר לא היה כל כך מעניין,עד לפעם הבאה.משחק מטומטם, שהזרים את הדם לכל המקומות שצריך... רק חמדה לא הייתה. סבי הפך במשך הזמן לסוג של סלבריטי ולמקום מפגש של כול ה"הוז-אנד-הוז" באזור,שהשתרע מ - דרך יפו ת"א בצפון,עד ל"סלמה"בדרום.מ"מרכז וולובלסקי"במערב, עד בואכה ל "תחנה המרכזית החדשה". בסוף רחוב "עמק יזרעאל" ישנו (עדיין) בית הכנסת "שמחה הדר קודש" שמו (ששם עשו לי את הבר-מצווה) וביום הכיפורים, עם תום החג,היינו פוסעים בניחותא עם כל המשפחות (כל עוד לא ירד גשם) לכוון סבי, שהקיוסק שלו בהמשך הרחוב ושם המסורת הייתה לעשות סעודה מפסקת ראשונה בשתיית כוס גזוז צונן,בעישון סיגריה ובטעימת "עוגיית- בית" מתוקה, לשבור את הצום. יום אחד אבא החליט שיש לי כשרון מוסיקלי.מה קרה ? שבת אחת, אספתי כ - 10 בקבוקים ריקים, שווים בגודלם והעמדתים על השולחן בשורה ישרה.את הבקבוק הראשון מילאתי כולו במים.בשני הפחתתי את הכמות.בשלישי הקטנתי עוד וכן הלאה - עד לעשירי.כך שבסוף נוצר מפלס יורד (או עולה), של המים בבקבוקים והתחלתי להקיש עם שתי כפות על כל אחד מהם .וראה זה פלא: כל בקבוק הפיק צליל אחר ! אז מה עושים ? התחלתי לנגן את... "השפן הקטן".בהתחלה זה לא היה כל כך פשוט. היו כמה זיופים ונשברו 2 בקבוקים - אבל בסוף "השפן הקטן"...יצא שלם.באאבואה.מתחילתו ועד סופו ! אבא טס החוצה במחול אינדיאנים לפני צאתם לקרב וקרא: "ג'וליה,ג'וליה, בואי תראי.יש לנו גאון ! יש לנו מוסיקאנט !!! " טוב.בתום "שמחת בית השואבה"הקטנה שלנו, הייתי חייב להזכיר לו, שלפני כ – 3 שבועות הוא לקח את כל המשפחה לקרקס "מאדרנו" ברמת גן, (קצת אחרי "עלית") ושם, בין כל היתר, הופיע גם ליונל המפטון. נגן הקסילופון.האמן עמד לפני כלי המורכב מפסי מתכת באורכים שונים וכל המערכת הזו הייתה מחוברת למגברי ענק ולרמקולים עוד יותר גדולים.בידיו החזיק 2 מוטות עץ קצרים כשבקצה של כל אחד מהם מולבשת כדורית גומי, אשר איתם הוא הקיש על פסי המתכת וזה כל מה שהוא עשה.הוא פשוט הפיק מנגינות שלמות מהקסילופון הנ"ל.או אם תרצו - מהקשה על פסי מתכת מחושמלים. הקיצר,פניתי לאבי ואמרתי לו: "אבא.את הרעיון גנבתי מליונל המפטון". "כן".הוא לא התבלבל."אבל מעכשיו אתה הולך ללמוד לנגן על פסנתר. קפיש ?" שתקתי.
המנהג "המגונה "אחרי הסרט עוגה אצל סבי השמן.
השתתפת בליקוט תרמילים
באבו כביר ?נקודת מתח בילדותי.
סימונה
ביי, מתוקה
רמי
ביי יקירה
רמי