מוטקה > החיים הטובים > שעות הפנאי > המהפך של רוחק'ה ויוסי

המהפך של רוחק'ה ויוסי

מחפשים השראה לעשות שינוי תעסוקתי בגיל מבוגר? תשמעו את הסיפור של רוחק'ה ויוסי נגבי שעברו ממחשבים לנדל"ן ואולי גם אתם תמצאו עבודה חדשה

עדי כץ 13/03/18

צילום: באדיבות המצולמים

רוחק'ה (רחל בתעודת הזהות) ויוסי נגבי, בני 57 היום, עושים כל החיים הכל ביחד, כבר מאז שהכירו לפני כמה עשורים טובים, בתיכון חדרה. בני הזוג נגבי, המתגוררים היום בקיסריה, סיימו יחד את בחינות הבגרות, יצאו לאותו גרעין נח"ל בצבא, עמדו יחדיו מתחת לחופה, הביאו לעולם ארבעה ילדים ותפעלו ביחד חנות מחשבים במשך 21 שנה. לא מפתיע אולי, שגם כשהחליטו בגיל לא צעיר להמציא את עצמם מחדש מקצועית, זה קרה ביחד.

שבע שנים לאחר שסגרו, במהלך אמיץ, את חנות המחשבים המשפחתית שפרנסה אותם במשך שנים ויצאו לדרך חדשה, הם שוב באותו תחום. הוא עובד כשמאי מקרקעין, היא כיועצת נדל"ן וזאת תוך שהם חולקים משרה נוספת: טיפול מסביב לשעון בחמשת נכדיהם הקטנים, המתגוררים בסמוך אליהם.

כזוג צעיר, הנגבים פנו דווקא לכיוונים מנוגדים. הוא למד הנדסת מחשבים, היא פסיכולוגיה, אבל אחרי ששבו מכמה שנות מגורים בניו יורק לעיר הולדתם חדרה והוא פתח חנות מחשבים בעיר, הוא ביקש ממנה לתת כתף. "הוא אמר 'תעזרי לי קצת, רק בהתחלה, אחר כך תעשי מה שאת רוצה'", היא מספרת "ובסוף נשארתי שם 21 שנה".

רוחק'ה ויוסי נגבי. באה לעזור בחנות המחשבים ונשארה 21 שנה (צילום באדיבותם)

איך היה לעבוד ביחד בעסק, מה הייתה חלוקת התפקידים?

"אני הייתי אחראית על המכירות והקניות ויוסי על הצד הטכני. הסתדרנו, לא הגענו לרבנות וזה היה אפילו מאוד נוח. השעות היו גמישות, יכולנו להתחלף כשצריך ולהתפנות להמשיך ללמוד. אני למדתי לתואר שני בניהול משאבי אנוש והתחלתי להתנדב כליצנית רפואית בבתי חולים ויוסי למד שמאי מקרקעין והשלים תואר שני במדיניות ציבורית וממשל, במקביל לעבודה בעסק".

אין אצלכם רגע דל.

"אנחנו אנשים שלא אוהבים לקפוא על השמרים. תמיד רצינו להתפתח, ללמוד עוד. כשהתחלתי ללמוד לתואר שני, גרנו עוד בחדרה והיה לנו מחשב אחד בבית. מכיוון שאני ציפור לילה ויוסי איש של בוקר, אני הייתי יושבת על המחשב עד ארבע לפנות בוקר ואז מעירה אותו, נותנת לו כיף והולכת לישון, כשהוא מתיישב ומתחיל ללמוד. בשש וחצי כבר הייתי מעירה את הילדים לבית ספר ואז היינו הולכים לפתוח את העסק. ככה במשך שנתיים, אבל היינו חדורי מטרה".

יוסי: "זו הסיבה שיש לנו רק ארבעה ילדים".

מהפך מקצועי אחרי שני עשורים

רוחק'ה ויוסי נגבי. עושים הכל ביחד מאז התיכון (צילום באדיבותם)

המהפך המקצועי שעשו בני הזוג בגיל מבוגר היה אמנם נועז, אבל התבשל במשך שנים. "כבר לפני 20 שנה, התחלתי להבין שעם כניסת הקניות באינטרנט", מספר יוסי, "יהיה בעתיד קשה להתקיים ממכירת מוצרים בחנות. אתה לא יכול להתחרות בשוק שיש לו הרבה יתרונות לצרכן, שלא צריך לשלם בו מיסים ולא צריך כוח אדם ואפשר להוזיל מאוד את המוצר. הבנתי שזה עניין של זמן, עד שלמסחר הקמעונאי לא יהיה קיום. הנורה האדומה נדלקה אצלנו כשראינו שאם בהתחלה התבססנו יותר על מכירות ופחות על שירות, בהמשך השירות התחיל לתפוס נתח גדול יותר מהמכירות".

[#middleBanner]

מפגש מקרי עם לקוח שעוסק בשמאות מקרקעין, נתן לו רעיון חדש. "נחשפתי לתחום שלא ידעתי עליו דבר וחצי דבר", הוא מספר, "ומבחינתי זה היה רגע מכונן. הבנתי שיש פה תחום שמעניין אותי ויכול לעזור לי גם להתפרנס וגם לנהל את הנדל"ן של הוריי. החלטתי לבדוק את האפשרות, אבל איך עוצרים את החיים עם ארבעה ילדים, כשיש לך עסק לנהל וחשבונות לשלם? לשמחתי מצאתי מסלול של לימודי ערב להסבה לאקדמאים ולמדתי את המקצוע במשך שנתיים. לימודים קשים אבל מעניינים".

קשה יותר ללמוד מקצוע חדש בגיל לא צעיר?

"בהחלט ובשני היבטים. גם המחויבויות האחרות שמכריחות אותך לשבת ללמוד בשבתות, בחגים, בלילות וגם יכולת הלמידה שלך, שיורדת עם השנים. הזיכרון הוא לא אותו זיכרון, לוקח יותר זמן לתפוש דברים, אתה פחות חד. עברתי בסופו של דבר את המבחנים הלא קלים של משרד המשפטים, אבל כשאני רואה את המבחנים שעוברת הבת שלי, שלומדת עכשיו שמאות מקרקעין, אין סיכוי שהייתי עובר אותם היום".

תשע שנים לאחר שסיים את לימודי השמאות, החליטו בני הזוג נגבי לסגור את העסק המשפחתי. "החדירה לשוק לוקחת זמן. אתה לא יכול לוותר על מקור פרנסה אחד, אם החדש עוד לא מבוסס, אז עבדתי במקביל בשני המקומות. מזל שרוחק'ה הייתה איתי, אחרת זה היה בלתי אפשרי".

ובכלל, לשבור את הכלים ולתפוס כיוון אחר, קל בהרבה, לדבריו, כשאתה שכיר. "כעצמאי, אתה לא יכול יום אחד לעזוב לקוחות של 20 שנה ולהגיד שלום. סגירת החנות הייתה תהליך של שלוש שנים, כשאנחנו מעבירים בהדרגה את האחריות לאחד העובדים שלנו. בגלל שעשינו את הסגירה בצורה מסודרת, הרבה מהלקוחות בחנות הפכו להיות לקוחות שלי כשמאי, כי הם מכירים אותי ויודעים שאני מקצועי, ישר ואחראי".

יוסי ורוחקה, העצמאים מחנות החשמל עברו לנדל"ן (צילום באדיבותם)

גם כשיצאו לדרכים חדשות, הכיוון היה כאמור אותו כיוון. "ראיתי מה יוסי עושה וזה עניין גם אותי", מספרת רוחק'ה, "אבל יותר מהפן האנושי ופחות הכלכלי, אז הלכתי ללמוד יעוץ נדל"ן. אני קוראת לזה 'ליצנות נדל"נית', אולי סוג של המשך לליצנות הרפואית שתרגלתי עשר שנים. לעזור לאנשים למצוא את בית חלומותיהם, זה דבר שמרתק אותי וכמובן שיוסי יכול לייעץ. התחומים שלנו לא חופפים, אבל בהחלט נושקים".

יעוץ נדל"ן זה תחום שמתאים למבוגרים?

"לגמרי ואני מכירה המון יועצי נדל"ן מבוגרים, שעשו קודם דברים אחרים. מורות לשעבר, עובדים בבזק, אנשי מכירות, אנשי הייטק. יש כמובן גם את הצעירים, שבעיני הם רק רעבים, אבל בלי ערך מוסף. זה מקצוע שמצריך גישה טובה לאנשים, חוץ מידע במכירות.

"זה מתאים לגיל שלנו, גם מכיוון שאתה לא עובד מהבוקר עד הלילה, לא דופק שעון ומחכה שהזמן יעבור. אתה אדון לעצמך, מחליט מתי לקבוע פגישות, איפה לפרסם. אתה עצמאי לגמרי. כמובן שאם אתה רוצה להצליח, אתה צריך להשקיע יותר שעות. אצלי זה משתלב מצוין גם עם גידול נכדים. אני לא מפספסת אותם, אין יום שאני לא רואה אותם".

המהלך שעשו, השתלם גם מהבחינה הכלכלית. "אנחנו מאוד מרוצים", אומר יוסי. "כלכלית אנחנו היום במקום אחר ויכולים יותר לעזור לילדים, אבל זה לא היה הטריגר. זה קרה יום אחד כשישבנו וחשבנו, בסביבות גיל 40, מה אנחנו רוצים לעשות עוד עשר-עשרים שנה. שנינו רצינו לעבוד במשהו שמאפשר לנהל את הזמן ולשלוט על שעות העבודה, כדי שיהיה זמן למשפחה. בעסק היו לנו שעות פתיחה וסגירה. אתה לא יכול במצב כזה ללכת להוציא את הנכד מהגן. היום שנינו למעשה עובדים מהבית ואלה חיים אחרים. אנחנו אמנם סבים במשרה מלאה ועובדים במשרה מלאה, אבל יש לנו יכולת להתגמש וכן, אפשר גם לעבוד בלילה, כשהנכדים ישנים".

ומה הלאה?

רוחק'ה: "אני מתכננת לפרוש בגיל 60. העבודה שלי מאוד מעניינת ומספקת, אבל עדיין, אני עובדת נורא קשה. רצה מבית לבית בגשם ובחמסין ומג'נגלת בין העבודה לבין הנכדים. אני רוצה להקדיש להם את כל הזמן שלי".

יוסי: "אני מקווה לעבוד כמה שיותר, אני חושב שזה דבר בריא, אבל יש לי חלום. לעבוד רק שמונה שעות ביום ולא 16-17 כמו היום".

משפחת נגבי בהרכב מורחב (צילום באדיבותם)