הספורט הציל את חיי

מודי רובינשטיין בן ה-58, ספורטאי מגיל צעיר וגבר בנוי לתלפיות, לא ציפה שזה יקרה דווקא לו, אבל לסרטן יש כנראה אג'נדה משלו. לפני שבע שנים הוא קם בבוקר והרגיש נורא. "לא כל כך הבנתי מה קורה לי", הוא משחזר, "היה לי קר, הרגשתי תשוש, לא הייתי מסוגל ללכת מטר. אולי זה ראש של קיבוצניק, אבל אמרתי לעצמי שזה בטח יעבור. כשאשתי רצתה שאלך לרופא, עניתי שאני בקופת חולים - לא דורך. לקח לי חודש להבין שאין ברירה".

כשהגיע סוף סוף לרופאת המשפחה, הוא נשלח מייד לבדיקות דם. "בשש בערב אני מקבל טלפון מהמרפאה", הוא מספר. "הרופאה שלי על הקו והיא אומרת שהיא לא נוהגת להגיד דברים כאלה בטלפון, אבל יש לי לוקמיה, אני במצב אנוש והיא מבקשת שבזה הרגע אתפנה למיון באיכילוב. זה היה יום חמישי בערב וכשאמרתי לה 'אוקיי, אז אבוא ביום ראשון', היא אמרה, 'או שאתה מתפנה בעצמך, או שאני שולחת לך ניידת ואמבולנס'".

מודי רובינשטיין. הרגיש לא טוב אבל לא רצה ללכת להיבדק (צילום באדיבותו)

"מסילת הריצה הרעועה הצילה אותי"

אישפוז במחלקה ההמטולוגית בבית החולים וסדרה של טיפולים כימותרפיים אגרסיביים, בבית החולים ואחר כך גם בבית, היו מנת חלקו של רובינשטיין. כיום הוא אדם בריא. עם זאת, מבלי להפחית בחשיבות הטיפולים שקיבל, הוא משוכנע שמה שהציל את חייו הייתה מסילת ריצה רעועה, שלדעתו עמדה להיזרק למגרש הגרוטאות, ואשתו איתרה בלובי של המחלקה בבית החולים.

"האמת שבכלל לא עלה בדעתי לא עלה שאני יכול להמשיך לעשות ספורט, גם כשאני מאושפז בבית חולים", הוא אומר, "מזל שאשתי חשבה על זה".

כשהוא מחובר לאינפוזיה ועל פניו מסיכת חמצן, העז רובינשטיין ושאל את האחות האם יוכל להתאמן על המסילה. למרות התנגדותה הנחרצת, הוא הצליח להפעיל את קסמיו ולקבל אישור וכך מדי יום, בשעה ארבע אחר הצהריים, היה לוחץ על הזמזם כדי שיבואו לשחרר אותו מצינורותיו, קם מהמיטה והולך ללובי לרוץ במשך חצי שעה על המסילה.

רצת על המסילה בפיג'מה של בית חולים?

"הייתי כל הזמן עם טרנינג. לא הסכמתי ללבוש את הפיג'מה שלהם. מי שלובש פיג'מה, סימן שהוא חולה".

 
מודי רובינשטיין. התאמן עם מסיכת חמצן ואינפוזיה. צילום באדיבותו

מאמין שצריך להכין את הגוף למצבי קיצון

כעבור כחודשיים השתחרר מבית החולים עם תעודת יושר. "עשו לי בדיקות וראו שהן מצוינות וכבר הרגשתי הרבה יותר טוב, קיבלתי תיאבון, התחלתי להתחזק. הרופאים העריצו אותי. הם נדהמו מהקצב שאני מתקדם ומחלים. השנה שאחר כך הייתה שנה של תחזוקה, עם זריקות כימו פעם-פעמיים בשבוע וכדורים לבליעה. המחלה נעלמה ואחרי חמש שנים, קיבלתי חותמת של בריא".,

יש להניח שגם למצבו הגופני ההתחלתי של רובינשטיין, יליד קיבוץ המעפיל ששיחק בקבוצת הכדורעף המיתולוגית "הפועל המעפיל" ובקבוצות בליגת העל של ישראל, בוגר בית ספר למאמנים במכון וינגייט ומאמן כדורעף, היה חלק בהתגברות על המחלה. זו הסיבה שהוא מאמין, שחייבים להכין את הגוף למצבי קיצון. "כשיצאתי מבית החולים", הוא מספר, "נדרתי נדר, שאעשה הכול כדי לגרום גם לאחרים לעסוק בספורט".

את תחום הכדורעף השאיר מאחור ואחרי שסיים קורסים למאמני כושר וריצה אישיים בקמפוס "שיאים", הקים את חברת Good Mood, במסגרתה הוא מעביר אימוני כושר אישיים, מארגן אירועי גיבוש ספורטיביים ומעביר הרצאות שכותרתן "ספורט כדרך מצילת חיים" על חשיבות הפעילות הגופנית מתוך סיפורו האישי ו"אפשרי בריא", במסגרת תוכנית ממשלתית לעידוד מניעת מחלות.

מודי רובינשטיין: פיתח ספורט מיוחד ומשכנע אנשים להתאמן. צילום דן חיימוביץ

"פיתחתי סוג של אימון אישי, שמתאים לכל אחד ומשלב הליכה, ריצה ושחייה", הוא מספר, "ואני סוחב אחריי היום המון אנשים לעשות כושר. אני מסביר לכל מי שרוצה לשמוע, שחובה להכניס את הספורט לחיים, כדי להציל חיים. הסיפור האישי שלי, בהחלט ממחיש את הנקודה".

בין השאר, הוא עוסק באימון מנטאלי. "הצד המנטאלי מאוד חשוב, כדי להתמיד", הוא אומר, "ואני מלמד מתאמנים איך להתגבר על הקושי הזה, לפתח כוח רצון ולדלג על המכשולים שהיומיום מזמן לנו. אחר כך הם יכולים להמשיך לבד, אף אחד לא צריך גננת".

איזה תירוצים אתה שומע?

"ממש מביכים. 'אני עסוק ואין לי זמן', 'אין לי חשק לספורט', 'אני לא בכושר' ואני בדרך שלי, מעיף את כל התירוצים. אני מסביר כמה חשוב להכין את הגוף למצבי קיצון ומשתמש במשפטים שמדרבנים וגורמים להתחיל".

בדרך כלל מגיעים להתאמן כדי לרזות, או כי הרופא שולח

המתאמנים מגיעים אליו עם שלל הבעיות המוכרות, שיצר אורח החיים המערבי. "לרוב הטריגר הוא השמנה, אבל יש אנשים שמספרים על הרגשה כללית לא טובה, תחושה לא נעימה עם הגוף. יש גם כאלה שמגיעים כי הרופא אמר שהם חייבים להתחיל להתאמן ומייד. אנשים עם סרטן, מחלות לב, סוכרת, דיכאון".  

כמו מגוון הסיבות, גם מגוון הגילאים רחב. "המתאמן הכי צעיר שלי הוא בן 15 והכי מבוגר, בן 70, מחציתם נשים. יש זוג מבוגר שמתאמן איתי והם מאוד אוהבים את זה. לכולם אני מציע כמובן גם תרגילים לביצוע בבית, אין דבר כזה בלי שיעורי בית. אני ממליץ להתאמן אחת ליומיים, בין 40 דקות לשעה בכל פעם ולשלב פעילות אירובית עם תרגילי מתיחות, תרגילי כוח עם גומיות ומשקוליות וכד'. כל אחד, מה שמתאים לו. רוב המתאמנים, גם מגיעים איתי בבקרים לחוף גורדון".

מודי רובינשטיין: משכנע כל אדם שאני פוגש לעשות איזשהו אימון. גם מעט, זה הרבה מאוד. צילום באדיבותו

אתה רואה היום יותר מודעות לספורט מאשר בעבר?

"יש מודעות מטורפת, זאת לא הבעיה, אבל יש הבדל מאוד גדול בין הרצון לביצוע. אנשים רוצים לעשות, אבל כדי שיתחילו, צריך לדחוף אותם מאוד חזק. אצל אלה שמתקשרים ואומרים 'מחר, מחר', 'שבוע הבא בטוח', אני יודע שאין טעם".

רובינשטיין כמובן לא רק דורש, אלא גם מקיים ופעילות ספורטיבית היא חלק בלתי נפרד מסדר היום שלו, בכל יום. מכיוון שהוא מתגורר בתל אביב, חוף הים אף פעם לא נמצא רחוק מדי והוא פוקד אותו מדי בוקר, בכל מזג אוויר. עושה הליכה וריצה על החוף ואז שוחה בים ולא חוזר לענייני היום, לפני שחלפה לפחות שעה.

"אני מאמין שהמים המלוחים של הים הם חלק מהריפוי", הוא אומר. "אין לי ספק שההחלמה שלי קשורה לזה ישירות. כשאני שוחה, ההתמזגות עם הטבע היא נדירה ואני חווה שקט נפשי אדיר".

חלק מההנאה, הוא אומר, טמון בתחושה שהוא לא מוותר לעצמו. "אני נהנה לגלות שאני מסוגל להגיע לים גם בבקרים שיש לי פחות חשק. בימים הקשים של החורף, אני מרגיש שאין דבר שאני לא יכול לנצח. האימון בזריחה נותן לי כוחות, אני חדור מטרה ושום דבר לא יזיז אותי".

 אתה חושב שהבראת באמת בזכות הספורט?

"הבראתי בזכות הצוות בבית החולים, התרופות וגם הרוח שלי, האופטימית והספורטיבית. צריך לדעת שמחלה קשה יכול לתקוף כל אחד, גם את אלופי הספורט הכי גדולים ולכן חשוב להכין את הגוף ליום כזה. השקפת העולם שלי אומרת, בואו קודם כל נזוז. נלך ברחוב, נטייל בפארק, נצעד על חוף הים. כל אדם שאני פוגש, אני משכנע לעשות איזשהו סוג של אימון. גם מעט, זה הרבה מאוד".

מוצאים עבודה בגיל השלישי

קריירה חדשה בקעקועים בעשור השישי לחיים

בן ה-96 שלא מפסיד אף אימון בחדר כושר

"כל עוד אהיה מסוגל, אמשיך לרוץ"

לחיות עד 150 שנה? זה אפשרי, אבל לא בטוח שכדאי

"הים הוא סוג של פילגש, אנחנו מכורים"

אפשר גם לשמור על כושר - בלי לצאת מהבית

גילו את גלישת הסאפ בגיל 50+ והתאהבו

הצטרפו לקהילת בריאות ואורח חיים בריא של מוטק'ה