כל החיסונים בגיל השלישי

 

חיסונים הם תמיסות שמכילות מחוללי מחלות זיהומיות מדבקות מוחלשים או מומתים, מקטעים מסוימים של מזהמים או חומרים ותעתיקים גנטיים לחלבונים של מזהמים. "החדרת מרכיבים אלה לגוף נעשית במטרה להוביל לתגובה של מערכת החיסון שתגן מפני זיהום עתידי באמצעות יצירת נוגדנים כנגד המזהם" מסביר פרופ' אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית ג' בבית החולים בילינסון מקבוצת הכללית ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית.

חיסונים הפכו לאחת מפריצות הדרך הרפואיות הבולטות ברפואה ששינו את פני ההיסטוריה, הצילו אין ספור חיים וחסכו סבל רב. במאה האחרונה הובילו חיסונים להכחדת מחלת האבעבועות השחורות, לצניחה משמעותית בתחלואה בפוליו (שיתוק ילדים) ולהפיכת מחלות זיהומיות מדבקות רבות לנדירות, לרבות דלקת כבד נגיפית (צהבת), טטנוס, אדמת וחזרת.

 

החיסון לשפעת

 

למה חשוב להתחסן נגד שפעת?

 

למרות ששפעת נתפסת לעתים כמחלת חורף פשוטה, מדובר במחלה נגיפית מדבקת ביותר, שנחשבת לאחת מסיבות התמותה המובילות בעולם שניתנות למניעה על ידי חיסון.

בישראל, לפי דו"ח סיבות המוות המובילות לשנים 2000 עד 2019 של משרד הבריאות, שפעת לצד דלקת ריאות מהווה גורם תמותה שמיני בשכיחותו, ובשנים 2019-2017 שתי המחלות הובילו למותם של 4,227 ישראלים – שיעור של 14.5 מתים לכל מאה אלף תושבים, אשר גבוה במיוחד בקרב מבוגרים מגיל 75 ומעלה (270.3 מתים למאה אלף תושבים). לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), שפעת מתפשטת בעולם בעונות החורף בהיקף של 5% עד 10% מהאוכלוסייה המבוגרת ו-20% עד 30% מהילדים. בעולם מוכרות לאורך השנים מגפות של שפעת, שהמפורסמת שבהן היא "השפעת הספרדית" שהתפשטה בעולם בשנת 1918 ולפי הערכות קיפחה את חייהם של 40-20 מיליון איש. 

שפעת נגרמת על ידי זני נגיף השפעת שמסווגים לשלוש משפחות (A, B ו-C), ומתבטאת בתסמינים אופייניים, לרבות חום גבוה, כאבי שרירים, צמרמורות, כאבי ראש, שיעול עיקש יבש, קוצר נשימה, עייפות וחולשה, נזלת או גודש באף, כאבים בגרון, כאבים בעיניים, ולעתים הקאות ושלשולים – בעיקר אצל ילדים. במקרים מסוימים זיהום בדרכי הנשימה שנגרם מנגיף השפעת עלול להוביל להתפתחות דלקת ריאות.

מבוגרים מגיל 65 ומעלה וחולים כרוניים שחולים בשפעת נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבקות בזיהומים אחרים שעלולים לגרום להחמרת מחלות אחרות ולסיבוכים, לרבות דלקת ריאות, ולתחלואה קשה ותמותה. על פי הערכות המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), בשנים האחרונות בין 70% ל-85% ממקרי התמותה משפעת עונתית אירעו בקרב מבוגרים מגיל 65 ומעלה, וכך גם 50% עד 70% מהאשפוזים עקב סיבוכי שפעת.

מחקר אמריקאי נרחב מאוניברסיטת מינסוטה, שממצאיו שפורסמו באוקטובר 2007 בכתב העת  New England Journal of Medicine, העלה כי החיסון לשפעת באוכלוסייה המבוגרת מוביל לירידה עקבית של 27% בסיכון לאשפוזים ולירידה של 48% בסיכון לתמותה.

מעבר לכך, בעשור האחרון מחקרים מזהים קשר בין החיסון לשפעת לירידה בסיכון לאירועי לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ואירועי שבץ מוחי.

 כך, מחקר נרחב מבריטניה שפורסם בחורף 2014 מצא כי החיסון לשפעת מפחית ב-24% את הסיכון לשבץ מוחי בשנה בה הוא ניתן. כעבור שנה פורסם מחקר נוסף מבריטניה שמצא ירידה בסיכון לשבץ בימים והחודשים לאחר החיסון לשפעת. מחקרים נוספים זיהו קשר גם בין החיסון לשפעת לירידה בסיכון לאירועי לב, ובמטה אנליזה שממצאיה פורסמו באפריל 2022 בכתב העת JAMA Network Open, נמצא כי החיסון העונתי לשפעת מפחית ב-34% את הסיכון לאירועים קרדיו וסקולאריים משמעותיים בשנה בה ניתן, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי, ואף מפחית ב-45% את הסיכון לאירועים חוזרים בקרב חולי לב.

 

צילום: Shutterstock

 

מהם סוגי החיסונים לשפעת?

 

החיסון המרכזי לשפעת שניתן בשנים האחרונות לרוב האוכלוסייה בישראל הוא חיסון שמכיל נגיפים מומתים שניתן בזריקה.  

בישראל ניתן בשנים האחרונות גם חיסון לשפעת בתרסיס לאף המכיל נגיפי שפעת חיים מוחלשים, שמאושר כיום לבריאים ללא מחלות כרוניות בגילי שנתיים עד 49 בלבד, ואינו ניתן לאוכלוסייה המבוגרת.

בעולם ניתנים חיסונים רקומביננטים לשפעת שמכילים מקטעים של הנגיף, אשר מציגים בשנים האחרונות יעילות דומה לחיסון המומת, אולם אלה עדיין אינם ניתנים בשגרה בישראל.

בישראל משווק גם חיסון לשפעת בשם 'פלוזון' (Fluzone) שמכיל מינון מוגבר פי ארבעה של אחד החומרים המצויים בזני השפעת הפעילים בצורה מומתת (המאגלוטינין). חיסון זה מיועד למבוגרים בגילי 65 ומעלה, ובשנים האחרונות ניתן בעיקר למבוגרים השוהים במוסדות לאשפוז ממושך ובתי אבות. מחקרים מצאו כי חיסון זה מפחית את התחלואה בשפעת ב-24% יותר מהחיסון הרגיל. לפי עבודות, שיעור תופעות הלוואי בחיסון זה דומה לזה שמדווח בחיסונים המומתים הרגילים. באוגוסט 2022 המליץ המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (ה-CDC) להעדיף חיסון זה על פני חיסוני השפעת הרגילים לאוכלוסייה המבוגרת בגיל 65 ומעלה, אולם בישראל טרם אומצה המלצה דומה.

 

מתי מומלץ להתחסן נגד שפעת? ולמי מומלץ החיסון?

 

החיסונים לשפעת הם חיסונים עונתיים שיש לקבל מדי שנה בסתיו, לקראת עונת החורף שבה פעילות השפעת גוברת. מאחר ושפעת מעלה את הסיכון לתחלואה בדלקת ריאה, החיסון העונתי לשפעת נדרש מדי שנה גם כצעד משלים לקבלת החיסון כנגד דלקת ריאות. 

כיום מתבצע ניטור מקיף של התחלואה בשפעת בעולם על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), ונגיפי השפעת שמוערך על פי מודלים מתמטיים שיהיו הפעילים ביותר בשנה מסוימת הם שמרכיבים את החיסון העונתי לשפעת שניתן בכל שנה.

החיסונים לשפעת מומלצים לכלל האוכלוסייה, אבל חשובים במיוחד לאוכלוסיות המוגדרות בסיכון מוגבר לסיבוכים של שפעת או למי שעלולים להעביר את נגיף השפעת לאנשים בסיכון:

חולים כרוניים: ילדים ומבוגרים החל מגיל חצי שנה עם מחלות כרוניות לרבות מחלות לב וכלי דם, טרשת עורקים, אי ספיקת לב; מחלות ריאה כרוניות – לרבות אסתמה ו-COPD; שחפת, סוכרת ומחלות אנדוקריניות נוספות; מחלות מטבוליות; מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן; מחלות כבד; מחלות נוירולוגיות ומחלות נוירומוסקולריות שמערבות את דרכי הנשימה; מחלות המטולוגיות; חוסר דם ממושך; סרטן; מחלות המלוות בדיכוי מערכת החיסון – לרבות נשאי HIV; חולים המקבלים טיפול מדכא חיסון – לרבות תרופות ביולוגיות וכימותרפיה; הסובלים ממחלות נפש חמורות; אנשים עם השמנת יתר קשה ומדד השמנה BMI 35 ומעלה.

ילדים: כלל הילדים מגיל חצי שנה עד חמש. ילדים בגילי חצי שנה עד 18 המקבלים טיפול ארוך טווח באספירין נדרשים להתחסן לשפעת בעיקר מהחשש לסיבוך של שפעת המכונה 'תסמונת REYE'. ילדים בגיל חצי שנה עד שמונה שמתחסנים נגד שפעת לראשונה זקוקים לשתי מנות חיסון במרווח של ארבע שבועות לפחות בין מנה למנה. לאחר השלמת שתי מנות חיסון באותה העונה או בעונות נפרדות – ניתן להסתפק במנת חיסון אחת. לתינוקות עד גיל שנה מומלץ להמתין 3 ימים לפחות בין החיסון למנינגוקוק B לחיסון לשפעת.

מבוגרים: בוגרים מגיל 50 ומעלה, ובייחוד מבוגרים מגיל 65 ומעלה.

שוהים במוסדות: שוהים במוסד סגור או סגור למחצה, לרבות בתי אבות, פנימיות, במוסדות ובתי חולים סיעודיים, בתי חולים פסיכיאטרים, בתי סוהר ומוסדות לאנשים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית.

נשים הרות: נשים הרות ועד שלושה חודשים לאחר הלידה.

מטפלים ובני בית: החיסון חשוב לעובדי מערכת הבריאות וכן מטפלים ומתנדבים שמבצעים ביקורי בית אצל אנשים בסיכון גבוה. גם בני בית ומטפלים עיקריים במבוגרים בגילי 65 ומעלה עם מחלה/ מצב כרוני צריכים להתחסן, וכן המטפלים בתינוקות עד גיל חצי שנה.

 

איך ניתן החיסון לשפעת?

 

החיסון לשפעת בזריקה ניתן למבוגרים וילדים מגיל שלוש לזרוע (שריר הדלטואיד) ועד גיל שלוש לירך (באזור הקדמי-צדדי של הירך). כמו כן קיים כאמור חיסון בתרסיס באף .

 

מי משלם על החיסון לשפעת?

 

כיום בישראל ניתנים החיסונים לשפעת על ידי קופות החולים ללא תשלום לכלל האוכלוסייה.

 
מהן תופעות הלוואי האפשריות של החיסון לשפעת?

 

תופעות הלוואי של החיסון לשפעת קלות ברובן, ועשויות לכלול אודם וכאב או נפיחות במקום ההזרקה, ולעתים תגובות מערכתיות קלות, לרבות חום, צרידות, שיעול, גירוי בעיניים, כאבי ראש, כאבי שרירים, גרד ועייפות כיומיים לאחר החיסון.

תופעות אלרגיות המופיעות מיד לאחר קבלת החיסון מתועדות בשכיחות נמוכה ביותר, ועשויות לכלול קשיים נשימתיים, פריחה עורית (אוקטיקריה) ובמקרים נדירים ביותר תגובות חמורות.

זני השפעת שמשמשים לחיסון מגודלים בביצים, ולכן החיסון דורש השגחה רפואית כשניתן לאנשים עם אלרגיה ורגישות חמורה לביצים.

 

החיסון לדלקת ריאות

 

דלקת ריאות עלולה להיות מלווה בסיבוכים קשים ואף לגרום מוות. צילום: Shutterstock

 

למה חשוב להתחסן נגד דלקת ריאות?

 

החיידק 'סטרפטוקוקוס פנאומוניה' המוכר בעיקר כחיידק ה'פנוימוקוק'/ 'פנאומוקוק' מהווה את אחד מהגורמים הנפוצים להתפתחות דלקת ריאות. החיידק מדבק דרך חלל האוויר, לרוב בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות אף וליחה של חולים שנדבקו בו.

חיסונים לדלקת ריאות מביאים לכך שמערכת החיסון מתחילה לייצר נוגדנים נגד רכיבים מסוימים של החיידק. בדרך זו נמנעת התפתחות זיהומים קשים דוגמת דלקת ריאות אך גם דלקת קרום המוח, שעלולים להסתיים בנכות או במוות.

דלקת ריאות עשויה להתבטא במגוון תסמינים, לרבות שיעול, לעתים עם כיח; צפצופים וקוצר נשימה; וטמפרטורת חום גבוהה – או נמוכה בעיקר בקרב מבוגרים מגיל 65 ומעלה ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. לעתים דלקת ריאות מלווה גם בהזעת יתר וצמרמורת; כאבי ראש, כאבי שרירים וכאבי בטן; פריחה עורית; תסמינים במערכת העיכול; ובקרב מבוגרים מעל גיל 65 – בלבול ושינויים במצב המנטלי.

דלקת ריאות עשויה להיות מלווה בסיבוכים קשים ואף לגרום מוות. לפי דו"ח משרד הבריאות לסיבות המוות המובילות בישראל לשנים 2019-2000 שהופץ בפברואר 2022, בפירוט סיבות המוות המתוקננות לגיל, שפעת לצד דלקת ריאות היא גורם התמותה השמיני בשכיחותו במדינה. לפי נתוני האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, בשנת 2021 מתו בישראל 512 איש מדלקת ריאות כסיבה יחידה ו-5,491 מדלקת ריאות בשילוב מחלות נוספות.

מבוגרים מגיל 65 ומעלה, חולים כרוניים ואנשים עם מערכת החיסונית מוחלשת משתייכים לקבוצות סיכון להתפתחות סיבוכים בעקבות דלקת ריאות. דלקת ריאות אצל חולים כרוניים גם עלולה להחמיר את המחלה הראשונית, למשל סוכרת, מחלות ריאה, מחלות לב, כליה וכבד.

חולים שפיתחו דלקת ריאות בעבר גם נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דלקות חוזרות בריאות בעתיד.

 

מהם סוגי החיסונים לדלקת ריאות?

 

ישנם שני חיסונים כנגד זנים של חיידק הפנוימוקוק המומלצים לאוכלוסייה המבוגרת: פרבנר (Prevnar) ו-PPV-23 – חיסון המשווק בשמות 'פנוימווקס 23' (Pneumovax 23) או 'פנוימו-23' (Pneumo-23).

ההמלצה היא לקבל את שני החיסונים, כאשר חיסון אחד אינו מחליף את השני, והם מספקים יחד הגנה משלימה כנגד זני חיידק הפנוימוקוק. חיסוני PPV-23 מגנים מפני 23 זנים של חייידק הפנוימוקוק. פרבנר (פרבנאר) המכונה PCV-13 הוא חיסון שמספק הגנה מפני 13 זנים של חיידק הפנוימוקוק המיוצר בטכנולוגיה אחרת, באופן שמקנה שכבת הגנה נוספת כנגד החיידק.

חיידקי הפנוימוקוק מוקפים בפוליסכרידים - אנטיגנים רב סוכרים שמקשים על המערכת החיסונית לזהות את החיידק עם חדירתו לגוף ולהילחם בזיהום. חיסוני PPV-23 מכילים מקטעי פוליסכרידים, והחדרתם לגוף מובילה לייצור נוגדנים על ידי תאי המערכת החיסונית, באופן שמגן על הגוף מפני זיהום. פרבנר מפותח בשיטה של חיסון מצומד, אשר מכיל מקטעי פוליסכרידים בשילוב עם הרכיב CRM197 שמשפר את תגובת המערכת החיסונית.

 

מתי מומלץ להתחסן נגד דלקת ריאות? ולמי מומלץ החיסון?

 

ניתן להתחסן לדלקת ריאה בכל זמן בשנה, וניתן לעשות זאת יחד עם החיסון העונתי לשפעת לקראת עונת החורף, בה המחלה נפוצה יותר.

החיסונים מומלצים לאוכלוסייה המבוגרת, ובמיוחד לחולים כרוניים. החיסון חשובים במיוחד לחולים עם מערכת חיסונית מוחלשת או תחת טיפולים שמדכאים את מערכת החיסון; חולי סרטן; מושתלי איברים; מושתלי מח עצם; חולים עם אי ספיקת כליות ממושכת; מטופלי דיאליזה; אנשים עם שתל שבלולי; חולים עם הפרעות בתפקוד הטחול ולאחר כריתת טחול; מאובחנים בתסמונת נפרוטית; מטופלים עם דליפת נוזל חוט שדרה; ונשאי HIV.

לסדר קבלת החיסונים חשיבות רבה. לפי תדריך החיסונים של משרד הבריאות:

למבוגרים מעל גיל 65 שלא חוסנו בעבר כנגד דלקת ריאה: מומלץ לתת תחילה מנה אחת של החיסון פרבנר, וכעבור שמונה שבועות לפחות מנה של החיסון PPV-23.

למבוגרים מעל גיל 65 שכבר חוסנו בעבר כנגד דלקת ריאות בחיסון אחד של PPV-23: מומלץ להתחסן בפרבנר לאחר שחלפה לפחות שנה מקבלת המנה האחרונה של PPV-23, ובהמשך להשלים מנה נוספת של PPV-23 לאחר שחלפו חמש שנים מקבלת המנה האחרונה של PPV-23, ולפחות שמונה שבועות לאחר קבלת החיסון פרבנר.

לחולים בסיכון גבוה במיוחד: ישנם חולים שמוגדרים על ידי משרד הבריאות כקבוצת סיכון גבוה במיוחד ואלה לאחר שיחוסנו בפרבנר ואז PPV-23, יקבלו מנה נוספת של PPV-23 כעבור חמש שנים לפחות מהמנה הקודמת. קבוצה זו כוללת מטופלים עם הפרעות בפעילות הטחול והעדר טחול; חולים עם ליקויים במערכת החיסון – לרבות על רקע מחלת סרטן; חולים המקבלים טיפולים לדיכוי המערכת החיסונית – לרבות טיפולי הקרנות וכימותרפיה (ובמקרים אלה מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני תחילת הטיפול); נשאי HIV עם או בלי סימנים קליניים; מושתלי איברים; מושתלי מח עצם; חולים עם אי ספקת כליות ממושכת; מאובחנים בתסמונת נפרוטית; ומטופלי דיאליזה.

למושתלי מח עצם מבוגרים: יינתנו תחילה שלוש מנות של החיסון פרבנר, לאחר 3, 4 ו-5 חודשים מההשתלה, ובהמשך כעבור שנה מההשתלה לאלו שלא פיתחו מחלת שתל נגד מאכסן (GVHD) מומלץ חיסון PPV-23 בשתי מנות עם הפרש של חמש שנים בין האחת לשנייה. למושתלי מח עצם עם מחלת שתל נגד מאכסן תינתן כעבור שנה מנה רביעית נוספת של חיסון פרבנר, ובמקרה של שיפור במצבם – ניתן יהיה לשקול מתן חיסוני PPV-23. 

 

איך ניתנים החיסונים לדלקת ריאות?

 

חיסונים לדלקת ריאות ניתנים למבוגרים בזריקה מתחת לעור לשריר התלת ראשי (דלטואיד) של הזרוע.

 

מי משלם על החיסון לדלקת ריאות?

 

החיסון PPV-23 כלול בישראל בסל הבריאות הממלכתי לכלל המבוגרים מגיל 65 ומעלה וחולים כרוניים. 

פרבנר ניתן במסגרת הסל למבוגרים המוגדרים בקבוצות סיכון מיוחד: מטופלים עם דיכוי חיסוני; מטופלים המקבלים טיפול שמדכא את המערכת החיסונית – כמו כימותרפיה; נשאי HIV; מושתלי איברים, מח עצם ושתל קוכליארי; מטופלים עם דליפת נוזל חוט שדרה וסיכון לדלקת עוצבה חוזרת; מאובחנים עם תסמונת נפרוטית, אי ספיקת כליות כרונית ומטופלי דיאליזה; ומאובחנים עם תסמונת 'אטקסיה טלנגיאקטזיה'. חולים כרוניים אחרים שגם להם מומלץ להתחסן אך אינם נמנים בקבוצות סיכון מיוחד אלה, כמו חולי סוכרת, לב ומחלות כרוניות של דרכי הנשימה, וכן מבוגרים בריאים, יכולים לקבל את החיסון בהנחה דרך הביטוחים המשלימים של קופות החולים.

 

מהן תופעות הלוואי האפשריות של חיסונים לדלקת ריאות?

 

תופעות הלוואי לחיסון PPV-23 לרוב קלות, וחולפות תוך 2-1 ימים. התופעות עשויות לכלול אודם, נפיחות, קשר תת עורי ורגישות מקומית במקום ההזרקה; ותופעות מערכתיות קלות, לרבות עליית חום, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, כאבי ראש, חולשה כללית והקאות לעתים רחוקות וכן מיעוט טסיות דם ואנמיה המוליטית (ירידה בכדוריות הדם האדומות) בחולים עם מחלות דם. קיים סיכון נמוך תגובה אלרגית חמורה לחיסון.

תופעות הלוואי של פרבנר כוללות בעיקר תופעות קלות של אודם ונפיחות סמוך למקום ההזרקה, עליית חום, אי שקט, ירידה בתיאבון והפרעות שינה, במקרים חריגים יותר פרכוסי חום, הפסקות נשימה ובמקרים נדירים תגובות אלרגיות חמורות.

 

חיסון לקורונה

 

בישראל משווקים ארבעה חיסונים נגד קורונה. צילום: Shutterstock

 

למה חשוב להתחסן נגד קורונה?

 

מחלת הקורונה הנגרמת על ידי הנגיף SARS-CoV-2 מדבקת ומועברת מאדם לאדם באמצעות טיפות שנפלטות מהאף והפה של נשאים במהלך שיעול או התעטשות ועלולות לחדור לגוף דרך העיניים, האף והפה באופן ישיר או דרך מגע עם משטחים נגועים.

המחלה מלווה במקרים הקלים בתסמינים שונים, כשבין השאר תוארו תסמיני חום גבוה ושיעול הדומים למחלות חורף, תסמינים מחוץ למערכת הנשימה – למשל פגיעה בשריר הלב , ואף תסמינים ייחודיים כגון אובדן חוש הטעם והפרעות בשמיעה. המחלה עלולה לגרום לסיבוכים, לרבות קוצר נשימה ודלקת ריאות, והיא קטלנית בעיקר בקרב מבוגרים וחולים כרוניים. מאז התפרצות הקורונה מתועדים מקרים רבים של מטופלים שסובלים מתסמינים שונים לזמן ממושך המכונים בשם הכולל 'פוסט קורונה'.

 

מהם סוגי החיסונים לקורונה?

 

נכון לשנת 2022 אושרו על ידי רשויות הבריאות בעולם תשעה חיסונים לקורונה. בישראל משווקים ארבעה חיסונים.

החיסון הראשון שאושר על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לאחר הוכחת יעילות – הוא גם החיסון שניתן בישראל באופן גורף לאוכלוסייה החל מסוף שנת 2020 – החיסון ׳קומירנטי׳ של החברות 'פייזר' ו-BioNTech המיוצר בשיטת MRNA, כלומר חיסון המכיל למעשה תעתיק גנטי זמני (RNA) של נגיף הקורונה.

בישראל ניתנים בכמות מצומצמת גם החיסונים לקורונה ׳ספיקווקס׳ של חברת 'מודרנה' – גם הם מיוצרים בטכנולוגיית MRNA.

חיסון נוסף שזמין בישראל מתחילת 2022 לבוגרים מגיל 18 ומעלה הוא החיסון Vaxzevria של חברת 'אסטרה זנקה' המיוצר בטכנולוגיית של הנדסה גנטית להשתלת גן של חלבון מהנגיף – חלבון ה"ספייק" (חלבון S) שנישא על גבי נגיף נשא.

בספטמבר 2022 אושר בישראל חיסון רביעי של חברת 'נובהווקס' הניתן לילדים ומבוגרים מגיל 12 ומעלה ומיוצר אף הוא בטכנולוגיה מבוססת חלבון.

החיסונים של 'אסטרה זנקה' ו'נובהווקס' מיועדים בין השאר למי שפיתחו בעבר תופעות לוואי לחיסוני פייזר או מודרנה או למי שחלו בעבר בדלקת שריר הלב.

 

מתי מומלץ להתחסן נגד קורונה? ולמי מומלץ החיסון?

 

החיסון לקורונה ניתן עד ספטמבר 2022 למבוגרים בישראל בארבע מנות חיסון, כאשר לקבלת הכיסוי החיסוני הראשוני נדרשות שתי מנות של החיסון בהבדל של מספר שבועות ביניהן, ולאחר מכן כשההגנה החיסונית נחלשת נדרשות מנות נוספות המכונות ״דחף״ או ״בוסטר״.

בדצמבר 2021 הייתה ישראל המדינה הראשונה בעולם להתחיל במתן מנת חיסון רביעית לקורונה (בוסטר) למבוגרים מעל גיל 60, חולים כרוניים וצוותים רפואיים. כיום נשקלת מתן מנת חיסון חמישית למבוגרים לקראת החורף הקרוב, אולם עד כה טרם התקבלו החלטות בנושא.

 

איך ניתנים החיסונים לקורונה?

 

כל החיסונים לקורונה המשווקים בישראל כיום ניתנים בזריקה לשריר.

 

מי משלם על החיסונים לקורונה?

 

החיסונים לקורונה ניתנים ללא תשלום במימון המדינה.

 

מהן תופעות הלוואי האפשריות של חיסונים לקורונה?

 

קיימים דיווחים בעולם על תופעות לוואי אפשריות של החיסונים לקורונה, ובין השאר עלה החשש כי החיסון גם מעלה את הסיכון לדלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) ולהפרעות בשמיעה – אם כי טענות אלה טרם זכו לביסוס במחקרים נרחבים. נכון לספטמבר 2022, הטענה הרווחת בקהילה הרפואית והמדעית כי החיסונים לקורונה בטוחים לשימוש ויעילים למניעת תחלואה במחלת הקורונה בשיעורים גבוהים, ותופעות הלוואי העיקריות שמיוחסות להן מקומיות, וכוללות אודם, נפיחות וכאב במקום ההזרקה, כאבי ראש ועייפות והרגשה כללית רעה למספר ימים. דווח גם על שינויים זמניים במחזור החודשי. תגובות אלרגיות חמורות לחיסונים ותגובה של התפתחות קרישי דם תועדו במקרים נדירים.

 

חיסון לשלבקת חוגרת

 

הנגיף הגורם לשלבקת חוגרת הוא מדבק ביותר. צילום: Shutterstock

 

למה חשוב להתחסן נגד שלבקת חוגרת?

 

שלבקת חוגרת ('הרפס זוסטר' ו'שינגלס', Herpes Zoster וגם Shingles) היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף ה-VZV (Varicella Zoster Virus) ממשפחת נגיפי ההרפס, נגיף שתוקף לרוב סיב עצבי ואת רקמת העור שסביבו.

הנגיף VZV גורם למעשה לשתי מחלות: בחשיפה ראשונה שמתרחשת לרוב בילדות הוא גורם לאבעבועות רוח, אולם לאחר המחלה הוא לא מופרש לחלוטין מהגוף, ונותר רדום בצבר תאי העצב (גנגליונים) התחושתיים לאורך חוט השדרה ועלול להתפרץ בשנית במחלת שלבקת חוגרת.

הנגיף מדבק ביותר, ולפי עבודות כ-98% מהאוכלוסייה נחשפים לו בילדות, וחלקם יחלו בילדותם באבעבועות רוח. כל מי שנחשף לנגיף בעבר נמצא בסיכון לפתח שלבקת חוגרת במהלך החיים.

הסיכון להתפרצות גבוה במיוחד בקרב מבוגרים מגיל 85 ומעלה, שם שכיחות המחלה מגיעה בקבוצות שונות למעל ל-50%. הסיכון גבוה במיוחד גם לחולי סרטן ואנשים עם דיכוי של המערכת החיסונית, לרבות נשאי HIV, מושתלי איברים ומושתלי מח עצם והמטופלים בתרופות שמדכאות את המערכת החיסונית. החלשות המערכת החיסונית עם העלייה בגיל מהווה גורם משמעותי לעלייה בשלבקת חוגרת, על רקע הזדקנות האוכלוסייה, אם כי לא ניתן כיום לצפות מראש אצל מי המחלה עלולה להתפרץ.

שלבקת חוגרת לרוב מאופיינת בהתלקחויות חוזרות. התסמינים הראשונים עשויים להיות סיסטמיים (מערכתיים), וכוללים חום וכאבי ראש והפרעות תחושתיות. בהמשך מתפתחת פריחה עורית אופיינית במקטעי עור על פי פיזור סיבי העצב, המכונים 'דרמטומים', לרוב באופן חד צדדי ב'דרמטום' אחד או שניים צמודים, בדרך כלל באזור החזה, הצוואר, הגב, הבטן וארובת העין. הפריחה מתפתחת עם הזמן לשלפוחיות שמכילות ריכוזים גבוהים של הנגיף שנחשבות למדבקות ביותר, השלפוחיות מגלידות לרוב תוך 10-7 ימים, ובהמשך כבר אינן מדבקות ונעלמות לגמרי תוך כחודש, אך עלולות להוביל לשינויי פיגמנטציה בעור ואף לצלקות. הפריחה העורית שמאפיינת שלבקת חוגרת מלווה בכאב מציק בעל אופי שורף שנמשך עד לחודש. במקרים חריגים הכאב העצבי הופך לכרוני למשך שבועות עד שנים – סיבוך המכונה 'נוירלגיה בתר הרפטית' (ובלעז PHN – קיצור של PostHerpetic Neuralgia).

 

מהם סוגי החיסונים לשלבקת חוגרת?

 

החיסון זוסטווקס (Zostavax) לשלבקת חוגרת מכיל זן חי מוחלש של נגיף ה-VZV מחולל המחלה. החיסון יעיל לתקופה של חמש שנים לפחות, ונכון להיום ניתן במנה חד פעמית.

בשנים האחרונות אושר חיסון נוסף לשלבקת חוגרת בשם 'שניגריקס' (Shingrix) שמתאים גם למטופלים עם מערכת חיסונית מוחלשת שאינם יכולים לקבל את חיסון הזוסטווקס. חיסון זה הוא חיסון רקומביננטי המכיל נגיפי VZV מומתים עם תוסף אדג'ובנט להגברת יעילותו. החיסון ניתן בשתי מנות בזריקה לתוך השריר, במרווחים של חודשיים עד חצי שנה בין המנה הראשונה לשנייה.

 

מתי מומלץ להתחסן נגד שלבקת חוגרת? ולמי מומלץ החיסון?

 

החיסון זוסטווקס רשום למניעת המחלה למבוגרים מגיל 50 ומעלה, ולפי תדריך החיסונים של משרד הבריאות, הוא מומלץ למבוגרים מגיל 60 ומעלה ולמי שחלו בעבר בשלבקת חוגרת.  בארה"ב ממליץ המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (ה-CDC) על החיסון למבוגרים מגיל 50 ומעלה.

יש לשמור על מרווח של ארבעה שבועות לפחות בין קבלת החיסון לשלבקת חוגרת לבין קבלת חיסונים אחרים המכילים נגיפים חיים מוחלשים. למאובחנים עם שלבקת חוגרת שמקבלים את החיסון יש להפסיק טיפול בתרופות כנגד נגיף VZV יום לפני מתן החיסון, ואין לחדש את הטיפול בהן לפחות שבועיים לאחר קבלת החיסון. 

מאחר שמדובר בחיסון חי מוחלש, זוסטווקס אינו מומלץ לחולים עם דיכוי של המערכת החיסונית, בגלל שהוא עלול לגרום במקרים אלה למחלה מפושטת. החיסון מומלץ לפחות 14 יום לפני תחילת טיפול שמחליש את המערכת החיסונית, למשל טיפול בתרופות ביולוגיות למחלות כרוניות שונות וסרטן והקרנות. החיסון אסור לנשים הרות, ומומלץ שלא להיכנס להיריון כחודש לאחר קבלת החיסון.

 

איך ניתנים החיסונים לשלבקת חוגרת?

 

החיסון ניתן מתחת לעור בחלק העליון של הזרוע (באזור שריר הדלטואיד).

 

מי משלם על חיסונים לשלבקת חוגרת?

 

החיסון זוסטווקס כלול בישראל בסל הבריאות הממלכתי בכפוף להשתתפות עצמית של עד 50% מהמחיר המרבי לצרכן לאנשים בגיל 50 ומעלה. לפי תנאי הסל, החיסון אינו נכלל בתוכניות ההנחות, התקרות והפטורים של תוכניות הגביה של קופות החולים. החיסון נרכש בבתי המרקחת של קופות החולים וניתן במוקדי האחיות של הקופות.

נכון לשנת 2022, החיסון שנגריקס אינו כלול בסל הבריאות הממלכתי .

 

מהן תופעות לוואי של חיסונים לשלבקת חוגרת?

 

תופעות הלוואי העיקריות של החיסונים לשלבקת חוגרת כוללות אודם, כאב, נפיחות, גרד ושטף דם (המטומה) במקום ההזרקה, ולעתים חריגות פריחה במקום ההזרקה; ותופעות מערכתיות קלות לרבות חום גבוה, כאבי ראש וכאבי שרירים. קיים סיכון נמוך לתגובה אלרגית חמורה לחיסון.

 

חיסון לטטנוס ודיפתריה

 

צילום: Shutterstock

 

למה חשוב להתחסן נגד טטנוס ודיפתריה?

 

מחלת הטטנוס המכונה בעברית 'פלצת' או 'צפדת', נגרמת על ידי חיידק ה- Clostridium Tetani שמצוי באדמה, אשר עלול לחדור לגוף האדם דרך חתכים או פצעים.

החיידק מפריש בגוף רעל שעלול לפגוע בתפקוד מערכת העצבים ולגרום בין השאר להתכווצות שרירי הלסת עד כדי חוסר היכולת לפתוח את הפה ולהוביל להפסקת הנשימה.

תסמיני המחלה שמתפתחים לרוב לאחר תקופת דגירה של כעשרה ימים כוללים שיתוק בצוואר בפנים ובלסת ועוויתות שרירים שמובילים לכדי פרכוסים, דלקת ריאות, שברים בחוליות עמוד השדרה, תסחיף ריאתי ואי ספיקת כליות ובמקרים חמורים מוות.

מחלת הדיפתריה המכונה בעברית 'קרמת' נגרמת על ידי חיידק ה-Corynebacterium Diphteriae, וגורמת לרוב לזיהום בלוע, בגרון, באף ובשקדים, ומלווה בתסמינים שמתפתחים לרוב לאחר 7-2 ימי דגירה הכוללים חום גבוה, כאבי גרון, צרידות, שיעול וקוצר נשימה, נפיחות בלוטת הלימפה, כאבי ראש ועייפות. המחלה עלולה להוביל לסיבוכים נשימתיים קשים ולנזקים לשריר הלב ולמוח ואף לתמותה.

החיסונים לטטנוס ודיפתריה מכילים רעלנים שמפרישים חיידקים אלה בגוף, לאחר שינויים שמונעים מהם את השפעתם המזיקה. חשיפה לרעלנים במסגרת החיסון המבוקרת מאפשרת לגוף לייצר נוגדנים כנגד הרעל שמופרש על ידי החיידקים ולמנוע את הסיבוכים המסוכנים שמיוחסים למחלות.

 

מהם סוגי החיסונים לטטנוס ודיפתריה?

 

החיסונים לטטנוס ולדיפתריה ניתנים בישראל לתינוקות ופעוטות במסגרת 'החיסון המחומש' בשילוב עם תרכיבים כנגד שעלת, פוליו ו'הופילוס אינפלואנזה B' מחולל דלקת קרום המוח.

למבוגרים מומלץ החיסון לדיפתריה וטטנוס לצד החיסון לשעלת במסגרת תרכיב המכונה Tdap. רכיב השעלת בחיסון הוא 'רכיב תת יחידתי' המכיל מקטעים (תתי יחידות) של החיידק Bordetella Pertussis מחולל השעלת.

 

מתי מומלץ למבוגרים להתחסן טטנוס ודיפתריה? ולמי מומלץ החיסון?

 

החיסונים לטטנוס ודיפתריה ושעלת אינם ניתנים בשגרה בגיל המבוגר, מאחר וההנחה כי הם מספקים הגנה לאורך שנים בהתפתחות נוגדנים בגוף כנגד החיידקים, ואולם עם השנים רמות הנוגדנים בגוף עשויות לרדת.

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) בארה״ב קבע כי מנות דחף של החיסון מומלצות אחת לעשר שנים. ההגנה מפני דיפתריה וטטנוס יורדת עם הגיל, ולפחות 40% מהמבוגרים מגיל 60 ומעלה עשויים להיות בהעדר הגנה מספקת. לכן, לפי המלצות ה-CDC כל ביקור רפואי של מבוגר צריך לקבל התייחסות כהזדמנות לעודד את קבלת החיסון.

בישראל, לפי תדריך החיסונים של משרד הבריאות, מומלץ מגיל 18 על מנה אחת של תרכיב Tdap לטטנוס, דיפתריה ושעלת. מתגייסים לצה"ל מקבלים מנת דחף נוספת של החיסון לטטנוס ודיפתריה במסגרת שרשרת החיול. ובשנים האחרונות ניתן החיסון לנשים הרות – בעיקר כדי להגן עליהן מפני שעלת עדיפות במתן החיסון צריכה להינתן לפי ההמלצות לנשים הרות (עדיף בשבועות 36-27 להיריון), לנשים לאחר לידה שלא חוסנו בהיריון (בהקדם האפשרי – עד שלושה חודשים לאחר לידה), לתלמידי מקצועות הבריאות, עובדי מערכת הבריאות ונוסעים לחו"ל.

בחלק ממדינות המערב ניתנים כיום חיסונים אלה למבוגרים במקרים של פציעה חמורה שמטופלת בחדרי מיון או במרפאה קהילתית.

 

איך ניתנים החיסונים לטטנוס ודיפתריה?

 

חיסון לטטנוס מוזרק לילדים ומבוגרים בחלק העליון של הזרוע, בשריר הדלטואיד (ולתינוקות באזור הקדמי-צדדי של הירך). 

 

מי משלם על החיסון לטטנוס ודיפתריה?

 

החיסון כלול בסל הבריאות הממלכתי במסגרת חיסוני השגרה בילדות, ומשנת 2015 כלול בסל גם לנשים הרות.  

 

מהן תופעות הלוואי האפשריות של חיסונים לטטנוס ודיפתריה?

 

תופעות הלוואי של החיסון לטטנוס, דיפתריה ושעלת למבוגרים כוללות לרוב תופעות מקומיות, לרבות אודם, נפיחות וכאבים במקום ההזרקה; תופעות מערכתיות קלות, לרבות חוסר תיאבון וסחרחורות, ישנוניות ועייפות או לחילופין אי שקט, כאבי שרירים ומפרקים, הגדלת בלוטות הלימפה. במקרים נדירים מתועדות תופעות אלרגיות חמורות, לרבות פריחה עורית נרחבת, דלקת בחוט השדרה (מיאליטיס), דלקת בעצב הראייה, דלקת קרום המוח ותסמונת 'גיליאן ברה'.

 

חיסון לדלקת כבד נגיפית B

למה חשוב להתחסן נגד דלקת כבד נגיפית B?

 

דלקת כבד נגיפית (צהבת) מסוג B (הפטיטיס B) היא מחלה זיהומית של הכבד הנגרמת על ידי נגיף ה-HBV. לרוב המחלה מופיעה במהלך חריף (אקוטי), אולם עלולה להפוך לכרונית ולהוביל לפגיעה קשה בתפקוד הכבד ולסיבוכים, לרבות שחמת הכבד ואף סרטן הכבד.

תסמיני המחלה החריפה כוללים לרוב שתן כהה בגוון צהוב, הקאות ובחילות, חולשה, חום בעור ולחמיות העיניים. המחלה הכרונית שעלולה להתפתח מלווה בכאבי בטן, נפיחות בטנית ודימומים במערכת העיכול.

לפי נתוני האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, בשנת 2021 אובחנו בישראל 13 מקרים של דלקת כבד נגיפית מסוג B.

נגיף ה-HBV מדבק בעיקר באמצעות יחסי מין לא מוגנים, בהעברה מאם לתינוק בהיריון, בלידה או בהנקה ובאמצעות שימוש במזרקים שהיו חשופים לדם נגוע.

 

מהם סוגי החיסונים לדלקת כבד נגיפית B?

 

בישראל רשומים שני תרכיבים לחיסון פעיל כנגד הפטיטיס B המיועדים למבוגרים – Energix B ו-SciBVac.

שני התכשירים הם חיסונים רקומביננטים המכילים מקטעים של המטען הגנטי (הדי.אנ.איי) של הנגיף במטרה להוביל את המערכת החיסונית ליצירת נוגדנים כנגדו.

 

מתי מומלץ להתחסן נגד דלקת כבד נגיפית B? ולמי מומלץ החיסון?

 

החיסונים לדלקת כבד נגיפית B ניתנים בשגרה לתינוקות בישראל במסגרת תוכנית החיסונים בילדות בשלוש מנות – מיד לאחר הלידה ובגילי חודש ושישה חודשים.

בישראל החיסון לא ניתן בשגרה למבוגרים בריאים שקיבלו סידרה מלאה של חיסון בילדותם, מאחר ומחקרים הראו כי קיימת הגנה מפני המחלה שנמשכת עם השנים, בעקבות 'זיכרון אימונולוגי' של המערכת החיסונית לחשיפה במסגרת החיסונים בגיל הינקות.

עם זאת, לפי תדריך החיסונים של משרד הבריאות, שעודכן לאחרונה בפברואר 2022 מומלץ על מתן החיסון במנה אחת או שתי מנות לאוכלוסיות בסיכון להידבקות בנגיף ההפטיטיס B, לרבות עובדי מערכת הבריאות; עובדים בסיכון עקב מגע עם הפרשות אדם (סוהרים ושוטרים מסוימים ואנשי חברה קדישא); צוותים ומטופלים במוסדות לבעלי מוגבלות שכלית והתפתחותית; מטופלי דיאליזה; חולים המקבלים עירוי דם לעתים קרובות – לרבות מאובחנים עם המופיליה ותלסמיה; משתמשים בסמים בהזרקה; גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים; נשאי HIV; מאובחנים בעבר עם מחלת מין; אנשים שהיו להם יותר משותף מיני אחד בששת החודשים האחרונים; אנשים במגע משותף בבית ו/או ביחס ימין עם אנשים חיוביים לנגיף; נפגעי פיגוע המוני; עצירים ואסירים; נפגעי תקיפה מינית; מאובחנים עם מחלות כבד – לרבות נשאי הפטיטיס C והמאובחנים עם מחלת כבד אלכוהולית, כבד שומני, שחמת הכבד, דלקת כבד אוטואימונית ורמות חריגות במיוחד של אנזימי כבד מסוג AST ו-ALT; וחלק מהנוסעים לחו"ל לפי המלצות משרד הבריאות.

 

איך ניתנים החיסונים לדלקת כבד נגיפית B?

 

החיסונים ניתנים לבוגרים בזריקה לשריר הדלטואיד בזרוע.

 

מי משלם על החיסון לדלקת כבד נגיפית B?

 

למבוגרים החיסון לדלקת כבד נגיפית B כלול בסל רק לקבוצות סיכון מוגדרות: עובדי מערכת הבריאות, שירותי הצלה, אנשי מחקר וסוהרים זכאים לקבל את החיסון במרפאה התעסוקתית וכן סטודנטים לרפואה ומקצועות הבריאות זכאים לקבלה במרפאות החיסונים.

 

מהן תופעות הלוואי האפשריות של חיסונים לדלקת כבד נגיפית B?

 

תופעות הלוואי של החיסונים להפטיטיס B כוללות תופעות מקומיות לרבות אודם, כאב ונפיחות במקום ההזרקה, תופעות כלליות כגון חום גבוה, צמרמורות, כאבי ראש, כאבי שרירים ומפרקים, סחרחורות, ירידה בתיאבון, בחילות, כאבי בטן, הפרעות בתפקודי כבד ובמקרים חריגים פריחה עורית. במקרים חריגים תועדו דלקות מפרקים ותגובות אלרגיות חמורות כתוצאה מהחיסון.

 

חיסון לדלקת כבד נגיפית A

 

למה חשוב להתחסן נגד דלקת כבד נגיפית A?

 

דלקת כבד נגיפית (צהבת) מסוג A (המכונה 'הפטיטיס A', Hepatitis A) היא מחלה זיהומית של הכבד הנגרמת על ידי נגיף ה-HAV, מחלת כבד זו שכיחה באזורים ומדינות בעולם המאופיינים בתנאי היגיינה ירודים. המחלה לרוב גורמת לדלקת כבד אקוטית שחולפת מאליה, אשר מאופיינת בהפרעות בתפקודי כבד, כאבי ראש ובטן, בחילות, הקאות, חום גבוה, עייפות, חוסר תאבון וצהבת בעור, ובמקרים חריגים עלולה לפגוע באופן בלתי הפיך בתפקודי הכבד.

נגיף הפטיטיס נחשב למדבק ביותר ועלול לעבור במגע עם צואה נגועה או במגע ידני עם חולה או עם חפצים מזוהמים או בצריכת מזון או מים נגועים בנגיף וכן במגע ביחסי מין.

לפי נתוני האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, בשנת 2021 אובחנו בישראל 39 מקרים של דלקת כבד נגיפית מסוג A.

החיסון למחלה נחשב לאחד מסיפורי ההצלחה של חיסוני הילדות בישראל: בשנת 1999 הוכנס החיסון נגד דלקת כבד A לתוכנית החיסונים השגרתית. בעוד שעד אותה שנה היה מדווח על 2,500 עד 4,000 מקרי תחלואה בשנה בארץ, זו ירדה ב-90% בעקבות החיסון, וכיום מדווח על עשרות מקרים בלבד לשנה.

 

מהם סוגי החיסונים לדלקת כבד נגיפית A?

 

החיסון לדלקת נגיפית מסוג A הניתן למבוגרים בישראל קרוי Havrix 1440. אותו חיסון במינון נמוך יותר ניתן במסגרת חיסוני הילדות לפעוטות בשתי מנות בגיל שנה וחצי ושנתיים.

 

מתי מומלץ להתחסן נגד דלקת כבד נגיפית A? ולמי מומלץ החיסון?

 

לפי תדריך החיסונים של משרד הבריאות, החיסון מומלץ למבוגרים בקבוצת סיכון להידבקות בנגיף, לרבות משתמשי סמים; גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים; חולים במחלות כבד ממושכות, לרבות מאובחנים עם מחלות כבד – לרבות נשאי נגיפי הפטיטיס B ו-C נוטלי תרופות שמשפיעות על תפקודי כבד ואנשים לקראת השתלת כבד ומושתלי כבד; מטופלים בהזרקות של גורמי קרישה (פקטורים); אנשים עם סיכון תעסוקתי להידבקות בנגיף – לרבות עובדי מעבדות ועובדי גני חיות; חסרי בית; וכן מטיילים לארצות אנדמיות לנגיף, לפי המלצות משרד הבריאות.

 

איך ניתנים החיסונים לדלקת כבד נגיפית A?

 

החיסון לדלקת כבד נגיפית A ניתן למבוגרים בהזרקה לשריר גדול, למשל שריר הגלוטאוס (שריר העכוז הגדול).

 

מי משלם על החיסון לדלקת כבד נגיפית A?

 

החיסון לדלקת כבד נגיפית A כלול בסל הבריאות הממלכתי לתינוקות וילדים, וכן למבוגרים רק בקבוצות סיכון מוגדרות: עובדי מערכת הבריאות, שירותי הצלה, אנשי מחקר וסוהרים זכאים לקבל את החיסון במרפאה התעסוקתית וכן סטודנטים לרפואה ומקצועות הבריאות זכאים לקבלה במרפאות החיסונים.

 

מהן תופעות הלוואי האפשריות של חיסונים לדלקת כבד נגיפית A?

 

תופעות הלוואי העיקריות של החיסון כוללות רגישות מקומית במקום ההזרקה, אודם, נפיחות והתקשות, ותופעות כלליות לרבות כאבי ראש, עליית חום, עייפות, כאבי שרירים, ירידה בתאבון, שלשולים, בחילות ובמקרים חריגים – הקאות, ובמצבים נדירים במיוחד תגובות אלרגיות חמורות להזרקה.

 

* פרופ' אבישי אליס הוא מנהל מחלקה פנימית ג' בבית החולים בילינסון מקבוצת הכללית ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית