מדורת השבט: חוגגים ל"ג בעומר עם דור הפלמ"ח

מה אתם עושים בשבוע הבא, סביב המדורה של ל"ג בעומר? צולים תפוחי אדמה ומרשמלו? מכינים קפה שחור? שותים בירה ומרכלים קצת? בפורום "קול הדורות", הפועל בשיתוף ג'וינט ישראל-אשל לארגון מיזמים חברתיים בין-דוריים, מציעים להוסיף קצת תוכן לקומזיץ השנתי: לשחזר את מדורת השבט של תקופת הפלמ"ח, ולהאזין לסיפורים מהתקופה ממקור ראשון.

 שייכים לדור המייסדים? הצטרפו למיזם "מסביב למדורה", לחצו כאן לפרטים

מתנדבי הפורום החליטו השנה להחזיר עטרה ליושנה, ולהפוך את מדורות ל"ג בעומר לאירוע של שיח חברתי ומורשת. המתנדבים מגבשים קבוצות של בני 18-40, ומפגישים אותם עם בני דור המייסדים. "ל"ג בעומר, בהיסטוריה היהודית, הוא חג של גבורה, של ניצחון ושל מורשת", מסביר ניר יששכר, מנהל "פורום קול הדורות". "התנועה הציונית חידשה בארץ את מנהג המדורות בחג, כדי לקשר בין מרד בר כוכבא לבין המאבק שלה לחירות לאומית.

"בימינו מהות החג פחות ברורה לאנשים, ואנחנו מנסים להמציא אותו מחדש ברוח חדשה-ישנה. לחזור לתקופה שבה אחרי יום עבודה לא היו מדליקים טלוויזיה בבית אלא מדורה, יושבים סביבה יחד ומשוחחים". 

הפלמ"חניקית חסידה פעיל: "אם הסיפור יסופר נכון, אנשים יקשיבו"

חסידה פעיל במגוון תמונות מהתקופה. צילום: באדיבות פעיל

"המעמד של 'מסביב למדורה' היה מוקד של פעילות תרבותית-רעיונית-חברתית", כתב ההיסטוריון, חבר הכנסת והפלמ"חניק מאיר פעיל ז"ל, בספרו האוטוביוגרפי "מאירק'ה". "שרו בו בצוותא ולמדו שירים עבריים חדשים. שם נערכו פגישות עם סופרים, עם משוררים, עם מלחינים, עם שחקנים ועם זמרים. מסביב למדורה נאספו הפלמ"חניקים כדי לשמוע דברים מפי אישים פוליטיים ומפקדים, ולהתווכח על ענייני דיומא".

עוד הסביר פעיל, כי מסביב למדורה היה גם המקום לספר צ'יזבאטים - סיפורי מעשיות אמיתיים ודמיוניים. כך הפכה התרבות של מסביב למדורה לחוויה מלכדת, שטיפחה ערכים משותפים של רעות, ציונות, אהבת מולדת ויחסי אנוש.

חסידה, אלמנתו של מאיר פעיל ופלמ"חניקית בעצמה, תהיה מהוותיקים שישתתפו במיזם ויספרו את סיפורם. כשהיא נשאלת האם מפגש כזה יכול לקרב בין הלבבות של צעירים ומבוגרים, היא עונה בספקנות. "אני לא יודעת, זה תלוי מאוד ביכולת הסיפורית של המספר", היא אומרת. "תיאור העובדות בלבד זה לא מעניין. אם זה יסופר נכון, אנשים יקשיבו".

חסידה גם לא משוכנעת שהקונספט של 'מסביב למדורה', כפי שהיה בימיה בפלמ"ח, יכול לקום לתחייה. "תלוי מאוד מי החבר'ה שבאים להקשיב", היא אומרת, "כי היום רוצים בקומזיץ רק לאכול ולשתות, מקסימום לשיר".

"לא כולם התנדבו, היו גם מי שדאגו לעצמם"

 חסידה פעיל וניר יששכר. "מקווים שיתפתח דיון בנושא מדינת ישראל אז והיום". צילום: יח"צ

חסידה פעיל נולדה ב-1930 בירושלים והתגייסה לפלמ"ח ב-1947. היא שירתה בחטיבת הנגב בתפקיד אלחוטאית מורס, והשתתפה בכמה וכמה מבצעים במלחמת העצמאות. לאחר פירוק הפלמ"ח, שימשה כאלחוטאית מורס וטלפרינטר במפקדת חזית הדרום. באזרחות עבדה בעיקר בתחום החינוך, כגננת-מורה וכמורה לאמנות ובהמשך - כמפעילת תיאטרון בובות, סופרת ילדים ופעילה בטלוויזיה הקהילתית.

"התפקיד שלי כאלחוטאית בפלמ"ח היה כרוך בסכנה", היא נזכרת. "זה היה גם תפקיד מאוד אחראי, כי המורס היה הקשר היחיד בין מטה החטיבה בנגב למטה בתל אביב מצד אחד, ולכל היישובים בנגב מהצד השני. לקראת התפקיד עברנו קורס של כמה חודשים בתל אביב".

את סיפורי הקרב שלה סיפרה כבר לילדיה ולנכדיה, ואף לילדי הגן שבו לימדה, וזכתה לדבריה להתעניינות ולהקשבה מלאה. "סיפרתי על הנסיעה המסוכנת מהמטה בנגב לבקר את הוריי בירושלים הנצורה, על האווירה של אותה תקופה. אני אוהבת וגם יודעת לספר סיפור. זה כישרון טבעי".

- מעבר לסיפורים עצמם, יש לדור הצעיר מה ללמוד מהדור שלך?

"הדור שלי לא היה מקשה אחת. הוא היה מורכב מהרבה אנשים ומהרבה דעות. יצאו מהם אחר כך אנשי שמאל כמו בעלי, וכאלה שהגיעו לימין ואפילו לימין הקיצוני. כל אחד לפי השקפת עולמו. המשותף לכולם היה הנכונות להתנדב ולסכן את החיים כדי לגרש את הבריטים מהארץ ולהקים מדינה. מובן שגם אז, לא כולם התנדבו והיו גם כאלה שישבו בבית ודאגו לעצמם".

"תמיד היינו ביחד, בנים ובנות, ולא הרגשנו את ההבדל"

- למה את החלטת להתנדב?

"אני הייתי בתנועת הנוער 'מכבי צעיר' ושם חינכו אותנו לזה. היו הרצאות, פעולות, טיולים, מחנות עבודה. בשבילי היה מאוד חשוב לצאת אחר כך ולהתנדב לפלמ"ח. מובן שגם בתנועות נוער אחרות קיבלו את אותו חינוך".  

- היה חשוב לך כאישה לתרום כמו הגברים?

"אפילו לא חשבתי על זה. תמיד היינו ביחד, בנים ובנות, ולא הרגשנו את ההבדל. היו גם בנות שלא התנדבו, אולי בבית לא נתנו להן. גם אצלי ההורים לא היו מוכנים לשמוע על זה, הם מאוד פחדו, אבל לא שמעתי בקולם. הייתי ילדה מרדנית. גם לתנועת הנוער ולכל המסעות יצאתי בניגוד לדעתם".

- איך את רואה היום את תקופת הפלמ"ח ממרחק השנים?

"אני אישית מאוד נהניתי מהתקופה. האווירה היתה אחרת. אם אנחנו מדברים על קומזיצים, זאת אחת החוויות הנעימות הזכורות לי. היינו יושבים סביב האש, שרים יחד ומדברים על כל נושא שבעולם. לא היו לנו מדים ולא דרגות, וישבנו ביחד עם המפקדים שלנו כמו שווים. אני זוכרת את זה בהרבה נוסטלגיה. בעיקר את העובדה שהרגשתי שאני עושה דברים חשובים".

"המושג מייסדים מתקשר ליוצאי אשכנז, אבל הוא רחב יותר"

  הזדמנות לשמוע את הסיפורים ממקור ראשון. מתוך מפגש של פורום "קול הדורות", צילום: מעיין בוכניק

אירועי "מסביב למדורה" יתקיימו השנה ב-3 במאי. לצד ותיקי הפלמ"ח - של"ג בעומר הוא במקרה גם יום ההולדת שלו - ישתתפו במיזם ותיקי האצ"ל והלח"י, וגם מי שהשתתפו בהגנה על יישובים מבודדים במלחמת העצמאות, והקימו ישובים או סללו כבישים.

לדברי יששכר, חשוב למארגני המיזם לשמור גם על הגיוון העדתי של הוותיקים שישתתפו. "סבי וסבתי, למשל, היו ממוצא תימני ועיראקי וחשוב לנו להפנות גם אליהם את הזרקור. המושג 'מייסדים' מתקשר תמיד ליוצאי אשכנז, אבל הוא רחב הרבה יותר".

בנוסף לחיבור בין הקבוצות לבין הוותיקים, יספק הפורום מערך פעילות לערב, לקבוצות המעוניינות בכך, בנושא מלחמת העצמאות. "אנחנו מקווים שיתפתח דיון באירועים האלה בנושא מדינת ישראל אז והיום", אומר יששכר.

"ב-70 השנים האחרונות התרחקנו מרעיונות כור ההיתוך של דור המייסדים, לפעמים גם מהסיבות הנכונות, אבל יש מקום לשאול איך חוזרים אחורה ולוקחים את הדברים הטובים מהסיפור של הקולקטיביות ושל הערבות ההדדית של אז.

"חשוב מאוד לשמוע את האנשים האלה, שעוד מעט לא יהיו פה. הסיפורים שלהם נוגעים במקומות ובאתרים שהם חלק מהחיים שלנו. הארץ רווית היסטוריה שאנחנו לא תמיד מכירים. כאן יש לנו הזדמנות לשמוע את הסיפור ממקור ראשון". 

 שייכים לדור המייסדים? הצטרפו למיזם "מסביב למדורה", לחצו כאן לפרטים

סיפורה של הכרזה שמכריזה על קום המדינה

מסע בזמן: הנוסטלגיה של הגלויות הישראליות

מחברים את הדור הצעיר לתושבים הוותיקים

אומרים שהיה פה שמח: משחקים משנות ה-60 

 הצטרפו לקהילת פנאי ותרבות של מוטק'ה