מלנומה ממאירה: מניעה ואבחון

(צילום: Shutterstock)

לאורך ההיסטוריה הייתה השמש כוח מניע לתרבויות ולדתות שונות. בזמנים העתיקים הימנעות ממנה וחיוורון של העור שויכו למעמד גבוה. הפועלים או נחותי העם לעומת זאת עבדו בעבודות חקלאות וגינון ובאופן כללי נאלצו להיחשף לשמש והיו בעלי עור כהה או שזוף.

בימי רומא העתיקה, נהגו נשות האצילים להלבין את עורן עם אבקה המכילה עופרת (מנהג שעלה להן בבריאות. רבות מהן מתו מהרעלה). במאה העשירית ניסו את השימוש באבקה המכילה ארסניק להבהרת העור. ואילו בתקופת המלכה ויקטוריה השתמשו באבקה לבנה לאיפור ואף משחו פס כחלחל לרוחב המצח על מנת להעניק אשליית שקיפות ולובן לעור. נשות האצולה לא יצאו ללא כובע, שמשייה ושמלות ארוכות. 

בשנות ה-20 של המאה העשרים העניקה אייקון האופנה קוקו שאנל הילת סטייל לאמבטיית השמש כשהשתזפה בדרום צרפת. בשנות ה-30 וה-40 שיקפו כוכבניות הוליוודיות סגנון חיים נינוח וזוהר כאשר הצטלמו בחוף ובבריכה. נעשו סרטים הוליוודיים עם תרבות חופים, בגדי הים הלכו וקטנו, הופיעו הביקיני ולהקות כמו נערי החוף, שחקנים שזופים (זוכרים את ג'ורג' המילטון?) - כולם חלק מתרבות הסגידה לשמש, והשיזוף נתפס כסמל לאיכות חיים, לשפע, לפנאי ולמעמד כלכלי המאפשר זאת. 

העליות שהגיעו ארצה מאירופה הביאו עימן את התפיסות התרבותיות של הערצת השיזוף, חופשות קיץ ארוכות ותפיסת השמש כבריאה. בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת היו ההורים בארץ לוקחים את הצאצאים לים וחושפים אותם לשמש קיצים שלמים, לעתים עד כדי הופעת שלפוחיות. קרם שיזוף מטרתו הייתה בימים ההם לקדם שיזוף: השתמשו בחמאת קקאו, בשמן תינוקות או בקרם גזר.


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


ובכן, ניקח את הרגלי העבר, נוסיף לזה את העובדה שישראל היא ארץ שופעת שמש, את הנזק שגרמנו בייצור חומרים הפוגעים בשכבת האוזון במשך שנים רבות ואת מגמת ההתחממות הגלובלית שגם אנחנו חלק ממנה ונקבל את הנתון הבא: ישראל היא השלישית בעולם אחרי אוסטרליה וניו זילנד מבחינת היארעות מלנומה ממאירה, אותו סרטן עור אשר מסכן חיים ושולח גרורות יותר מכל סרטן עור אחר הנגרם משמש. מלנומה אמנם שכיחה יותר ביהודים אשכנזים, אולם מופיעה גם ביהודים יוצאי ספרד, ואז עלולה להיות אלימה יותר.

מגיע המטופל הטיפוסי למרפאת העור כשהוא בשנות החמישים ואילך לחייו, וכאשר רופא העור מעיר לו שהוא ניזוק משמש, הוא מוחה: "כבר עשרות שנים שאינני נחשף לשמש". עובדה: העור "זוכר" את הנזק משמש אשר נגרם לו במשך עשרות שנים. הנזק למבנה הגנטי של תאי העור נגרם בילדות ובנעורים ומתבטא עשרות שנים מאוחר יותר. כמו כן יש משמעות לרקע גנטי ולמינון קרינה מצטבר לאורך החיים. חטאי הנעורים ניכרים על העור כבר משנות השלושים ואילך בצורת כתמים חומים למיניהם, נמשים, שומות, כתמים לבנים על האמות והשוקים (המאובחנים תדיר בטעות כפטרייה), גידולי עור וקמטים.

נזק משמש הוא בר תיקון עד לגבול מסוים. לרפואה האסתטית כלים רבים לטיפול בנזקי שמש: קילופי עור, טיפולי לייזר, טיפולים במכשירי IPL ו-RF, קרמים מבהירים ומצעירים (במרשם מרופא עור) ועוד לא רק מצליחים כיום להעלים את הנזק הקיים, אלא אף מחזירים נעורים לעור ומשקמים ממש את תאי העור המזדקנים.

במקביל מומלץ להימנע מנזק נוסף. כל יציאה מהבית בין השעות תשע לחמש כרוכה בחשיפה לשמש קופחת. חשוב למרוח קרם הגנה משמש בעל מקדם הגנה גבוה ככל האפשר. (המלצה: SPF 50, עם חסימה של קרני UVA ו-UVB). חשוב לרענן את קרם ההגנה במהלך היום אם חוזרים ונחשפים לשמש. נשים המשתמשות גם במייק-אפ ייהנו משכבת הגנה נוספת.

לא מספיק למרוח את הפנים. חשוב לשים לב גם לצוואר, לאוזניים, לעורף ולכל אזור חשוף אחר. ובגברים: הקרחת. וטיפ אחרון: שימו לב לעורכם. שינוי בנגעים, התכהות, גרד או דמם שלהם צריכים לעורר חשד, ויש לפנות לבדיקה. וגם ללא סימנים מחשידים - היבדקו אחת לשנה אצל רופא העור שלכם, בתקווה שנצליח להידרדר סטטיסטית מבחינת המיקום העולמי שלנו בדירוג שכיחות המלנומה.

לדברי ד"ר אילת רשפון, מנהלת המרפאה לגילוי מוקדם של סרטן העור במרכז הרפואי תל אביב, ישנם ארבעה כללים לפיהם ניתן לזהות נגע עורי מסכן חיים המחייב בדיקת רופא:

1. כל נגע עורי הגדל או משתנה בגודלו, בצורתו או בצבעו במהלך הזמן.
2. כל נגע עורי מדמם בקלות וכל פצע שאינו מתרפא תוך ארבעה שבועות.
3. כל נגע עורי בעל קוטר הגדול מ-5 מ"מ, בעל צבע לא אחיד, צורה לא סימטרית וגבולות לא סדירים.
4. לבעלי שומות ונמשים מרובים, נגע כהה או שונה בצורתו או בגודלו מן האחרים.
5. ככלל, מומלץ לכל האוכלוסייה להיבדק על ידי רופא עור אחת לשנה לפחות. 

המרכז הרפואי תל אביב, בשיתוף חברת ד"ר פישר, יקיים ב-31.5.12, בין השעות 08:30-13:30 בבניין סמי עופר שבבית החולים מרתון של בדיקות עור, לאיתור מוקדם ומניעה של סרטן העור. הבדיקות ייערכו על ידי רופאי עור של המרכז הרפואי ת"א, ללא כל תשלום וללא צורך בהרשמה מראש




להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

לקהילת בריאות לחצו