נעים מאוד: אילנה פנר-כהן

שם:
אילנה פנר-כהן.
גיל:
60 פלוס.
מקום מגורים:
רעננה.
מצב משפחתי:
גרושה ואמא לסיוון ודולב.
מקצוע בעבר:
סיימתי תואר ראשון בסטטיסטיקה ובסוציולוגיה ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן שימשתי כמנהלת הדרכה ושיווק בתעשייה האווירית ובהמשך כמנהלת שיווק בחברת היי-טק. בשנת 1997 הקמתי ביחד עם הסופרת בלהה קלישר-הזז, אתר אינטרנט לנשים בשם נש"ר - נשים ברשת. הבנו כבר אז את הפוטנציאל של האינטרנט והחלטנו שגם נשים צריכות להשתמש בו כדי להתקדם. מטרת האתר הייתה, והיא עדיין, לתת במה לנשים, לקדם אותן ולרכז את הכוח הצרכני שלהן. האינטרנט היה אז בתחילת דרכו ולכן ערכנו קורסי גלישה לנשים במסגרת ארגוני הנשים. שנתיים אחר כך הוצאנו בלהה ואני ספר על הומוריסטי על היכרויות ושידוכים ברשת, נושא שהיה אז גם כן בחיתוליו.
עיסוקים:
כיום אני מנהלת את האתר וכותבת בו. במקביל אני משמשת כיועצת מטעם מט"י (המרכז לטיפוח יזמות עסקית), בעיקר לעולים חדשים שמבקשים להקים עסק. אני מייעצת להם בנושאי שיווק, יחסי ציבור, בניית תדמית לעסק, שיתופי פעולה, חיפוש משקיעים ועוד. בנוסף אני פעילה כבר כמה שנים בארגון של נשים מכל העולם למען השלום. אנחנו מנסות לקדם חוקים ולהשפיע על חברי פרלמנטים בעולם בנושאים של קידום השלום ושיתוף נשים. חלק מהפעילות הזאת אני מתעדת בסרטים קצרים לערוץ המקומי בכבלים. בימים אלה, אני עובדת גם על ערב לזכר סבי, הסופר היידי יצחק פאנער, ששימש גם כעיתונאי בעיתון ביידיש "לאצטה נייעס". אני רוצה שיזכרו את הצוואה הרוחנית שלו ואת המאבק שניהל לצד סופרי יידיש אחרים להמשיך ולכתוב בשפה הזאת גם בארץ ישראל.
סדר יום:
אני קמה בבוקר ושותה קפה. אחר כך בודקת דואר, מעדכנת כתבות באתר, יוצאת לפגישות ולהכנת כתבות. שלוש פעמים בשבוע אני עושה טאי צ'י ויוגה, וכמובן מבררת מה שלום הילדים ואמא שלי. לא משעמם, תמיד יש מה לעשות.
בילויים מועדפים:
אני אוהבת לראות סרטים, לטייל, להיפגש עם חברים. אני גם משחקת ברידג', אבל אין לי כל כך זמן לצאת ולשחק, אז אני עושה את זה בעיקר במחשב.
יעד מועדף לחופשה:
הייתי רוצה לנסוע ליפן, כי המזרח תמיד קסם לי. הייתי בסין ומאוד מעניינת אותי התרבות שלהם. יש עכשיו אמנם ביפן פחד מקרינה, אבל אני מקווה שיתגברו עליו. הדהים אותי לראות איך היפנים לא בוכים ולא מביעים רגשות, גם כשקורה להם אסון כל כך גדול. התרבות שלהם מושכת, אבל גם מפחידה בנוקשות שלה.
המלצה:
מאוד אהבתי את הספר של צבי ינאי "שלך, סנדרו" על ילדותו. ספר מדהים בעיני. אבל הכי אני ממליצה על "סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז. כמי שהייתה ילדת חוץ בקיבוץ של עוז, חולדה, מאוד הזדהיתי עם קשיי ההסתגלות שהוא חווה שם בתוך סיר הלחץ של החברה הקיבוצית.
גולשים המעוניינים להופיע במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל: [email protected]

עוד על עשייה ויצירה בגיל מבוגר:

נעים מאוד: רוני סזיר

נעים מאוד: אראלה תלמי

נעים מאוד: ד"ר מולי יורמן

נעים מאוד: לאה ברק

נעים מאוד: שלומית ליפשיץ