נעים מאוד: אלי צרפתי

שם:
אלי צרפתי.
גיל:
80
מקום מגורים:
רמת גן.
מצב משפחתי:
נשוי לעליזה, אבא למיקי ויורם וסבא לאיה ועמוס (בני 20 פלוס).
עיסוקים ותחביבים:
אני מתנדב שלוש פעמים בשבוע בבית החולים איכילוב. אני יליד סופיה, בולגריה ועליתי ארצה בגיל 18 עם קבוצה של השומר הצעיר. גרתי בתחילה בקיבוץ עברון ואחר כך ברמת גן. עד שיצאתי לפנסיה עבדתי 42 שנה בבזק כטכנאי, מתוכן 30 שנה כמנהל מרכזת. כשהתחלתי לעבוד בבזק כל האזור של רחוב אנטוקולסקי בתל אביב, שבו היה הבניין, היה ריק לגמרי. היום כמובן זה נראה אחרת לגמרי. למדתי את המקצוע תוך כדי עבודה ובהמשך עשיתי גם קורסים. תמיד, גם כשעבדתי, ידעתי שאני רוצה להתנדב בבית חולים. רציתי לטפל באנשים ולעזור להם, אבל למרות שבסופו של דבר אני עושה עבודה משרדית, אני מאוד נהנה. אני הכי זקן שם, ושמח לפגוש כל יום אנשים צעירים. זה נותן לי תעסוקה והזמן עובר מהר, למרות שגם בימים שאני לא שם, תמיד יש מה לעשות.
סדר יום:
אני ואשתי עליזה קמים בשלוש לפנות בוקר. אשתי עושה לנו כוס קפה ואנחנו יושבים יחד וקוראים ספר. בערך בחמש וחצי אנחנו יוצאים לצעדה בפארק ראש ציפור ליד הירקון. אנחנו צועדים כחצי שעה. פעם היינו צועדים שעה. אחר כך אנחנו חוזרים הביתה, מתקלחים ומכינים ארוחת בוקר. סלט, לבן, לחם עם משהו. בשעה תשע אני מגיע לאיכילוב. אני עובד בהתנדבות במחלקת תזונה ודיאטה. יש לנו שם 25 דיאטניות שנותנות ייעוץ לאנשים שסובלים ממחלות וזקוקים לתזונה מיוחדת. אני עונה לטלפונים, מקבל פקסים ממחלקות שזקוקות לדיאטנית ורושם את הפניות, מסדר את הדואר ומבצע עוד כמה עבודות משרדיות. בסביבות 11 וחצי אני הולך הביתה. רוחץ כלים, אוכל צהריים עם אשתי ואנחנו קוראים קצת והולכים לנוח. אחר הצהריים אנחנו שותים כוס קפה ואוכלים פרי, קוראים או רואים טלוויזיה, מאזינים למוזיקה קלאסית שאנחנו מאוד אוהבים. בערב אנחנו רואים לפעמים את "מונית הכסף", ותמיד נדהמים לראות איך לאנשים אין מושג משום דבר. לא שמעו על מאורעות תרפ"ט, לא יודעים מי זה זובין מהטה. אנחנו אוהבים לראות גם את "אחד נגד מאה", ו"כוכב נולד".
בילויים:
הבילוי שלנו הוא בעיקר ללכת לסרטים ולהצגות. לא מזמן ראינו את ההצגה "אמא מאוהבת" בבית ליסין.
יעד מועדף לחופשה:
אנחנו מאוד אוהבים לנסוע. היינו בסין, בתאילנד, בסקנדינביה ובמקומות אחרים באירופה, אבל הארצות הכי אהובות עלי הן שוויץ ואוסטריה. הנוף יפה, העצים, הכול ירוק. לא כמו פה. אנחנו נוסעים לרוב בטיולים מאורגנים, אבל טיילנו גם לבד.
המלצה:
מאוד אהבתי את הספר "כופרת" של אייאן חירסי עלי. מחברת הספר נולדה בסומליה, התגלגלה לכל מיני ארצות, הגיעה להולנד והפכה לחברת פרלמנט. היא מתארת את הדיכוי של נשים בארצות המוסלמיות ואת המאבק שלה נגד החברה השמרנית. אהבתי את הספר בגלל האומץ של האישה הזאת למרוד במוסכמות.
גולשים המעוניינים להופיע במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל: [email protected]

לקהילת התנדבות למען הקהילה:

לחצו

עוד על פעילות ויצירה בגיל מבוגר:

נעים מאוד: לני רביץ

נעים מאוד: נינה רודין

נעים מאוד: לוסי מנדלשטם

רנה לי: חצויה

יוסי גרבר: העיקר להמשיך לעשות