נעים מאוד: רחל איצקוביץ

שם:
רחל איצקוביץ.
גיל:
74.
מקום מגורים:
מושב חניאל.
מצב משפחתי:
אלמנה ואמא לחביבה, עתליה (תלי) ודורון. סבתא לשי, ענבל, רז, חן, עמית, הדר, דרור, אור, עדי, דקל ורותם, וגם לאסף, בנה מנישואים קודמים של הכלה ענת. סבתא רבה לבר, טל, שקד, זיו, רוני ורבקה.
עיסוקים:
אני מנהלת את הספריות של מושב מגוריי, חניאל, ושל מושב בורגתה הסמוך. עובדת חמישה ימים בשבוע, 12 שעות שבועיות בכל ספרייה. בעיר כבר מזמן היו אומרים לי לשבת בבית בגילי. כאן לא בועטים אותי, ואני עובדת ופעילה וזה מאוד עוזר לי להיות עצמאית. העבודה שלי מאוד רגועה ואני קובעת לעצמי מה אני עושה. החלטתי, למשל, לקדם את קריאת הספרים אצל ילדים במושב, ואני יוזמת אירועים ליד הספרייה בשבוע הספר, נותנת תעודת קורא לילדים שקראו הרבה, מתעדכנת ברשימות הקריאה שנותנים בבתי הספר ודואגת שהכול יהיה בספריה. אני עוזרת לילדים שמגיעים לספרייה כדי לעשות עבודות לבית הספר, ובין השאר יצרתי עבורם שעשועונים שיעזרו להתמצא באגף העיון. אני מפעילה כאן בני נוער שבאים להתנדב בספרייה במסגרת מעורבות אישית.
מקצוע לפני הפנסיה:
למדתי הוראה ושימשתי במשך כמה שנים כמורה בבית ספר יסודי. כשעברתי לחניאל ב-1957 הפריע לי שהאווירה מאוד גלותית. זה היה מושב של יוצאי רומניה שהגיעו ארצה רק כמה שנים קודם לכן, והתנדבתי לשמש כמדריכה לילדים מטעם תנועת בני המושבים. הוצאתי את ילדי המושב לפעולות, לא"ש לילה, למחנות קיץ. כיוון שהייתי מבאי הספרייה, הציעה לי לפני 23 שנה מי שניהלה אותה אז, להחליף אותה. יצאתי ללמוד את הנושא בסמינר לעובדי ספרייה של ההתיישבות העובדת, ובמקביל עבדתי איתה בחפיפה במשך שנה. מאז אני כאן. במשך השנים שימשתי כספרנית גם בבית הספר היסודי בבית יצחק, ואחר כך לקחתי על עצמי גם את ספריית בורגתה.
סדר יום:
אני קמה בשש בבוקר, מוציאה את הכלבה שלי בובה לחצר לעשות צרכים, מסדרת את הבית ואז יוצאת לעבוד בגינה במשך שעתיים. הגינה זו התרפיה שלי. כבר שנים שאני מטפחת אותה בעצמי, עוד כשבעלי שמוליק ז"ל היה בחיים, אבל היה מוגבל בשנים האחרונות. אחר כך אני יוצאת לסידורים. אם אני צריכה לנסוע לנתניה, העיר הקרובה, אני לוקחת אוטובוס. אין לי רישיון לרכב, רק לטרקטור. בצהריים אני נחה ואחר הצהריים הולכת לספרייה, שם אני נמצאת עד הערב. אחר כך אני מסתובבת קצת עם הכלבה ובערב אני קוראת.
בילויים ותחביבים:
בילוי עם המשפחה הוא במקום הראשון. בנוסף, אני משתתפת בטיולים ובנופשונים של אגודת גמלאי עמק חפר ופעם בחודש יש לנו סרט והרצאה במסגרת מועדון הסרט הטוב. כשאני לבד אני אוהבת לקרוא ולעסוק בעבודות יד. אני מציירת בשמן ואני אוהבת כל הזמן ללמוד. הקריאה והאמנות הן מזון רוחני בשבילי.
יעד מועדף לחופשה:
החלום שלי היה תמיד לנסוע למזרח הרחוק, בעיקר בגלל העניין שלי באמנות. שמוליק ידע שזה מה שאני רוצה וארגן לי, זמן קצר לפני מותו, נסיעה בהפתעה לבייג'ין. החלום שלי עכשיו זה לנסוע לחופשה עם המשפחה, לאו דווקא לחו"ל. העיקר שנהיה ביחד.
המלצה:
אהבתי את הספר "איזון עדין" של מיסטרי, שמספר על הודו בשנות השמונים של המאה הקודמת. היה לי קשה להאמין שאנשים חיים כך עדיין. אנחנו, עם כל הצרות והמלחמות וכל המרירות שלנו, חיים בגן עדן. גם הספר "זיכרונות אחרי מותי" של יאיר לפיד מאוד דיבר אלי בזמן האחרון. אהבתי את מערכת היחסים בין האב לבן ואת ההבנה ההדדית. אהבתי להתוודע לאווירה בבית, למפגש בין שולמית לפיד, הישראלית השורשית, לטומי לפיד, ניצול השואה, ולמשפחתיות ולארצישראליות שהם יצרו.
גולשים המעוניינים להופיע במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל: [email protected]

עוד על עשייה ויצירה בגיל מבוגר:

נעים מאוד: ד"ר צלינה כהן

נעים מאוד: אלי צרפתי

נעים מאוד: לני רביץ

נעים מאוד: נינה רודין

נעים מאוד: לוסי מנדלשטם