כל מה שצריך לדעת על סרטן השד בגיל השלישי

בשנים האחרונות גדל מספרם של חולי הסרטן בגיל המבוגר בעקבות העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה וכן על רקע זמינותן של בדיקות לאבחון מוקדם של סרטן. לפי הערכות, כיום מעל לחמישית מהמקרים החדשים של סרטן השד מאובחנים אצל נשים מעל לגיל 70.

ההתמודדות עם סרטן השד עלולה להיות מורכבת, ובגיל המבוגר באופנים שונים היא עלולה להיות מורכבת במיוחד. עם זאת, לדברי פרופ' תמר פרץ, אונקולוגית בכירה בבית החולים הדסה עין כרם ולשעבר מנהלת מכון שרת לאונקולוגיה במרכז הרפואי, "גם בגיל המבוגר, מאובחנות רבות עם סרטן השד מצליחות בתגובה לטיפולים מוצלחים להשיג דיכוי של הפעילות הממאירה בגוף ולהחלים".

סוגים ושלבים של סרטן השד בגיל המבוגר

סוגי סרטן השד השכיחים בגיל המבוגר הם בעיקר גידולים לא חודרניים מסוג 'דוקטל קרצינומה' (DCIS) – שהוא כיום הסוג הנפוץ ביותר של סרטן שד לא פולשני גם באוכלוסייה הכללית, ובהמשך סרטן שד חודרני מסוג 'לובולר קרצינומה' (ILC) שתחילתו בבלוטות החלב, אשר פחות שכיח בקרב צעירות.

גידולי סרטן השד של נשים מבוגרות נוטים להיות פחות אגרסיביים. בגיל המבוגר רבים מגידולי סרטן השד חיוביים לקולטנים הורמונים אסטרוגן (ER+) ו/או פרוגסטרון (PR+) – גידולים אשר מאופיינים בהתקדמות איטית יותר ויש להם טיפולים יעילים (טיפולים הורמונאליים), מה שמגדיל את הסיכויים להחלים מהמחלה. יש גם מספר לא מבוטל של נשים עם סרטן השד שמאובחנות עם גידולים עם ביטוי יתר לחלבון HER-2, שיש עבורם טיפולים ביולוגיים ייעודיים ואפשרות ריאלית לטיפול יעיל. לעומת זאת, מקרים של סרטן שד אגרסיבי יותר כמו 'טריפל נגטיב' – מאובחנים יותר אצל צעירות.

עם זאת, בגיל המבוגר גוברת הנטייה לאבחון הגידול הסרטני בשלבים מתקדמים יותר, בהשוואה לצעירות. הסיבה למגמה מדאיגה זו, לפי החוקרים, עשויה להיות נעוצה בהגבלה של תוכנית בדיקות הממוגרפיה לאבחון מוקדם של סרטן השד עד גיל 75 בלבד, וכן עשויות להיות לה סיבות נוספות, לרבות שינויים ביחס לגוף ולבריאות בגיל המבוגר שמובילים לירידה בבדיקות העצמיות לגושים בשד, עלייה בסיכון לירידה קוגניטיבית וכן שינויים ביולוגיים ברקמת השד שעשויים להאיץ התפתחות גרורות.

בנוסף לאבחון המאוחר, בגיל המבוגר ההיענות לטיפולים נוטה לרדת – מה שפוגע בסיכויי ההחלמה.

אבחון של סרטן השד בגיל השלישי

גידולי סרטן השד של נשים מבוגרות נוטים להיות פחות אגרסיביים. צילום: Shutterstock

בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד מבוצעות כיום במסגרת סל הבריאות באופן שגרתי אחת לשנתיים לנשים מגיל 50 ועד גיל 75 בלבד.

לדברי טלי רוזין, מנכ"לית עמותת "אחת מתשע", "במסגרת התוכנית לגילוי מוקדם של סרטן השד, הקופות נוהגות לזמן מבוטחות באופן יזום לממוגרפיה, וזה כמובן צעד מבורך, כי יש נשים שלא מנהלות את בריאותן באחריות מספקת. אך לאחר גיל 75 – מופסקת הפנייה מצד הקופות, ובעיניי מדובר בסוג של אפליה על רקע גיל. נכון שקורע הלב לראות נשים צעירות שחולות בסרטן השד, אך אופי המחלה הוא כזה שהסיכון להתפתחותה עולה עם הגיל, ולכן לא הגיוני להפסיק לזמן נשים מגיל 75. אמנם בתחילת שנות ה-90, כשהחלה התוכנית הלאומית לאבחון מוקדם של סרטן השד, ייתכן שתוחלת החיים של נשים הייתה נמוכה יותר, אבל היום גיל 74 לא נחשב למופלג, ונשים חיות בממוצע לפחות עשר שנים יותר, ויש להן עיסוקים וחיים מלאים, ואני מאמינה שחשוב לשלוח גם להן זימון יזום לממוגרפיה. אני מניחה שאישה מבוגרת מעל גיל 75 שתתעקש מול הרופא על ממוגרפיה – תקבל הפנייה לבדיקה גם היום, אך חשוב להמשיך בפניות היזומות לנשים גם בגיל המבוגר".

המתנגדים להרחבת בדיקות הממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד מעבר לגיל 75 טוענים כי בדיקות אלו עשויות להוביל למצבים של אבחון יתר של ממצאים בשד שהטיפול בהם אינו נדרש בגיל מבוגר.

הקווים המנחים העדכניים של החברה הבינלאומית לגריאטריה אונקולוגית משנת 2021 קובעים כי בהתאמת ממוגרפיה לנשים מבוגרות, "יש להימנע משימוש יתר בשירותי בריאות אצל מטופלות מגיל 80 ומעלה עם תחלואה נלווית נרחבת או תוחלת חיים צפויה של פחות מחמש שנים".

לדברי פרופ' פרץ, לנשים ללא מחלות רקע עם תוחלת חיים גבוהה צפויה וללא גורם שמאיים על חייהן – יש מקום להמליץ על המשך בדיקות ממוגרפיה גם מעבר לגיל 75, אולם יש לשקול את ההמלצה בהתאם למחלות הרקע של המטופלת. "למשל, לאישה עם מחלת לב קשה, שיש לה צפי לתוחלת חיים קצרה יחסית – צריך לבחון מה התועלת שתקבל מביצוע ממוגרפיה שתאתר ממצאים בשד ועשויה להוביל לטיפולים שעשויים לקצר עוד יותר את תוחלת חייה ולהשפיע על איכותם", אומרת פרופ' פרץ.

איך מתאימים את הטיפול לסרטן השד בגיל המבוגר?

כיום מתחדדת ההבנה בדבר הצורך להתאים את הטיפול בסרטן השד בגיל המבוגר לגיל המטופלות, ולנקוט בגישה טיפולית שונה מזו שמקובלת אצל חולות צעירות, משום שהן מגיבות לטיפולים באופן שונה.

התאמת הטיפול צריכה להתבצע תוך התייחסות לגורמים נוספים שמשפיעים בגיל המבוגר, לרבות מצב תפקודי ותמיכה חברתית, באופן שכרוך במצבים מסוימים בוויתור על טיפולים מורכבים שעשויים להוביל לתופעות לוואי וסיבוכים, למשל טיפולי כימותרפיה והקרנות (רדיותרפיה).

לדברי פרופ' פרץ, "בגיל המבוגר, בהתאמת הטיפול לסרטן השד נכנסים שיקולים נוספים של תוחלת חיים ורעילות הטיפולים". כך, למשל, חולות סרטן מבוגרות שנדרשות לטיפולי כימותרפיה מצויות בסיכון גבוה יותר להתפתחות סיבוכים מהטיפול, לרבות אוסטיאופורוזיס ואי ספיקת לב, וכן בסיכון גבוה יותר לתסמינים שפוגעים באיכות החיים כמו בחילות והקאות.

אחת הבעיות בהתמודדות עם סרטן השד בגיל המבוגר נוגעת לפרוטוקולים הטיפוליים במחלה, שמבוססים בעיקר על מחקרים שבוצעו בהשתתפות מאובחנות צעירות, אם כי בשנים האחרונות מנסים מדענים ורופאים לבחון ספציפית את יעילותם של הטיפולים לסרטן השד אצל נשים מבוגרות.

הטיפול בסרטן השד הוא רב תחומי, ובשנים האחרונות מתחדדת גם החשיבות של שילוב מספר אנשי מקצוע בבניית התוכנית הטיפולית גם לחולות בגיל המבוגר. הקווים המנחים העדכניים של החברה הבינלאומית לאונקולוגיה גריאטרית שפורסמו בשנת 2021 מדגישים את הצורך לבצע התאמה ייחודית של הטיפול לחולות מבוגרות, תוך שילוב של הערכה גריאטרית. המלצה זו מבוססת על תחום מתפתח ברפואה של "גריאטריה אונקולוגית". לפי גישה זו, התאמת הטיפול בגיל השלישי צריכה לשלב גם מומחה לרפואה גריאטרית, שיתייחס למחלות רקע, מצב תפקודי ותוחלת חיים צפויה, תוך דגש משמעותי על איכות החיים, וכן העדפות המטופלת והמשאבים העומדים לרשותה לתמיכה בטיפול בבית.

לפי הקווים המנחים מומלץ בין השאר לבצע הערכה ל"שבריריות" של המטופלת, המאופיינת בחולשה וירידה בתיאבון ובמשקל, ולהתבסס בהחלטה גם על הסיכון לתמותה מגורמים רפואיים נוספים.

ההנחיות הקליניות מדגישות כי מאחר שהאוכלוסייה המבוגרת חשופה יותר לשינויים בתמהיל הטיפול התרופתי, ירידה בהיענות לטיפולים, בלבול בין תרופות, ואינטראקציות בעייתיות בין תרופות – וכתוצאה מכך גם נוטה יותר לפתח תופעות לוואי וסיבוכים ולסבול מירידה בתועלת הטיפול – חשוב לתמוך במבוגרות עם סרטן השד ולפקח כי הן נוטלות את התרופות שהותאמו להן.

עצות להתמודדות עם סרטן השד בגיל המבוגר:

אורח חיים בריא, תמיכה חברתית וכלכלית וזהירות משילובים תרופתיים מסוכנים הם רק חלק מההמלצות. צילום: Shutterstock

למבוגרות שאובחנו עם סרטן השד חשוב לנסות ולבצע התאמות שעשויות להקל בחיי היומיום ואף לשפר את סיכויי ההצלחה של הטיפולים:

אורח חיים בריא: חשוב להקפיד על אורח חיים בריא, הכולל תזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה והקפדה על איכות השינה.

תמיכה: חשוב לדאוג לתמיכה חברתית וכלכלית במהלך הטיפולים, ובין השאר להסעות מסודרות לכל הטיפולים הנדרשים ולבדיקות המעקב. היענות לטיפולים היא חיונית ביותר לשיפור סיכויי ההחלמה. ירידה בהיענות לטיפולים לסרטן בגיל המבוגר מהווה גורם מרכזי לכישלון טיפולי ועלייה בסיכון לתמותה מסרטן השד.

תיאום: חשוב לבצע תיאום בין המטפלים השונים, בעיקר במצבים של מחלות רקע/ תחלואה נלווית, ולוודא שהרופאים האונקולוגים שמטפלים בסרטן מתייעצים עם רופאי המשפחה ורופאים מומחים, כדי לקבל את תמונת המצב הכוללת באשר למטופלת.

זהירות משילובים תרופתיים מסוכנים: בגיל מבוגר פעמים רבות נדרש טיפול בתרופות רבות במקביל, מעבר לטיפול בסרטן. יש לבדוק עם הרופאים המטפלים/ הרוקחים שכלל התרופות שהמטופלת לוקחת אינן מייצרות שילובים בעייתיים.

הערכה גריאטרית: לאחר האבחנה, מומלץ לדאוג להערכה גריאטרית (אצל מומחה לגריאטריה) לצד ההערכה האונקולוגית – שבאפשרותה להתאים טוב יותר את הטיפול לפי הנתונים האישיים של המטופלת ומצבה ולסייע בתמיכה במצבים רפואיים נוספים, כמו מצוקה נפשית וכאבים.

איסוף מידע: חשוב לאסוף מידע על המחלה ועל כלל האפשרויות הטיפוליות במטרה להפוך למטופלות מעורבות יותר בתהליך התאמת הטיפול. במקרה של אי בהירות – אין צורך לחשוש וחשוב לברר את הפרטים המלאים עם הצוות המטפל.

זכויות של נשים עם סרטן השד בגיל השלישי

למאובחנות בסרטן השד מומלץ להיות מודעות לשירותים והטבות להם הן זכאיות, אשר עשויים לשפר משמעותית את איכות חייהן וחיי משפחותיהן ולהקל במעמסה שנלווית למחלה.

מבוגרות עם סרטן השד בישראל עדיין סובלות מעוולות בכל הקשור לזכויות רפואיות, כפי שמסבירה עו"ד בר חן-לוי, אחראית תחום מיצוי זכויות בעמותת "אחת מתשע" – עמותה העוסקת בהעלאת מודעות לסרטן השד וקידום בריאות השד בישראל ומסייעת לחולות סרטן השד ומשפחותיהן:

נשים מגיל הפרישה (בין גיל 62 לגיל 65, בהתאם לתאריך הלידה) ועד גיל 70 נותרות לרוב ללא סיוע מביטוח לאומי רק בשל גילן. זאת מאחר שקצבת נכות ניתנת רק עד גיל הפרישה, ואילו קצבת זקנה ניתנת בישראל אוטומטית רק מגיל 70.

ניתן לקבל קצבת זקנה כבר החל מגיל פרישה ועוד בטרם גיל 70, אולם הקריטריונים לזכאות מורכבים מאוד, וכוללים בעיקר מבחן הכנסות מחמיר, וכך נוצר מצב בו מרבית הנשים בטווח הגילים הזה לא זכאיות לקצבה ונותרות לאחר הטיפולים ללא כל הכנסה. במצב הקיים, דווקא עם הגעה לגיל פרישה, נשים רבות נותרות ללא סיוע.

גם נשים שנמצאות זכאיות לקצבת זקנה סובלות מירידה משמעותית בהכנסה, מאחר שסכום קצבת הזקנה ליחיד עומד על 1,596 ש"ח לחודש עד גיל 80 ו-1,686 ש"ח לחודש מעל גיל 80, לעומת קצבת נכות שעומדת על כ-3,700 ש"ח לחודש.

״המצב הנוכחי היום, לפיו נשים אחרי גיל פרישה לא זכאיות לקצבת נכות, הוא מצב אבסורדי ומקומם. נשים הן העיקריות שנפגעות, כי גיל הפרישה שלהן נכון להיום צעיר יותר מאשר גיל הפרישה של גברים", אומרת חן-לוי. "אנחנו סבורות שיש מקום לפעול בנושא זה ולא להותיר נשים חולות ללא כל סיוע אך בשל גילן, במיוחד לאור העובדה שלצערנו מרבית הנשים שמאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד הן בטווח גילים זה".

לקריאת המדריך המלא באתר כמוני אנא לחצו כאן