עונת הנדידה: בעקבות העופות והיונקים

לא מתחשק לכם לארוז את המיטלטלים בימים קרים אלה ולנדוד לארץ חמה יותר עד בוא האביב? רובנו לא יכולים לאפשר לעצמנו את התענוג, אבל בעלי חיים רבים דווקא עושים את זה. הטעמים הם הישרדותיים. מזון, מים, אור שמש או אפשרות להתרבות הקיימים במקום אחר על פני כדור הארץ לא מותירים מקום להיסוסים. גבולות מדיניים ופיזיים או הבדלי שפה ותרבות באזורי העולם השונים אינם מהווים שיקול או מגבלה בעבורם. למרות שגם יונקים נודדים, ועל כך בהמשך, בעלי הכנף הם נושאי הדגל ככל שמדובר בנדידה. בעונה זו של השנה מגיעים אלינו כחצי מיליון עופות נודדים, מאחר שישראל היא ציר מרכזי במסלול נדידת העופות מאירופה ומאסיה לאפריקה ובחזרה. מרבית העופות בוחרים במסדרון יבשתי צר ברוחב של פחות מ-100 ק"מ, כדי שלא לעבור מעל לים התיכון שבו אין מקורות מי שתייה. נושא הנדידה עומד במרכזן של שתי הרצאות שייערכו בקרוב, ביוזמת חוות הבריאות מצפה הימים, מרכז הצפרות הישראלי ואגמון החולה. הזואולוג וחוקר העופות הדורסים ד"ר עופר בהט ירצה על הקונפליקט בין חיל האוויר לנשרים, וצלם הטבע אייל ברטוב, שיצר בין השאר סרטים עבור ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק העולמי, ידבר על נדידה בטבע בכלל. מתברר שהחיפוש אחר איכות חיים טובה יותר בהתאם לעונה אינו נחלתם הבלעדית של הציפורים. לדברי ברטוב אין חיה שלא נודדת. "הנדידה היא חלק מהותי בקיום של כדור הארץ. יש נדידה של איילים, של עטלפים, של פילים, של לווייתנים, של פרפרים. גם מכות הארבה הן חלק מתופעת הנדידה". הנדידה, אצל כל המינים, נעשית בחיפוש אחר מזון, בכפוף לשינויים העונתיים. את המרחקים הגדולים ביותר גומאים כמובן בעלי הכנף ויצורי המים, המוגבלים פחות על ידי מכשולים יבשתיים וכאלה שיצר האדם. "השחפית הארקטית, למשל, מקיפה את העולם מקוטב לקוטב פעמיים בשנה, מהלך 42 אלף ק"מ ביחד. גם דגים ויצורי מים נודדים מרחקים גדולים, לרוב בשל תנאי אקלים שאינם מאפשרים מציאת מזון, אבל גם כדי להגיע לאזורי הרבייה שלהם. דגי הסלמון ידועים בכך, וגם צבי המים".


אבל גם ההולכים על ארבע, נודדים כדי לשרוד. הפרסתניים באפריקה, הם ה"בדואים" של משפחת היונקים. "עדרים של אנטילופות, תאואים, זברות ובעיקר גנו נודדים בהמוניהם בעקבות משטר הגשמים וצמיחת העשב", מספר ברטוב. "הם עוברים מקניה לטנזניה ובחזרה, במסלול טבעתי שאורכו כ-400 ק"מ. בעקבותיהם, נודדים גם הטורפים הגדולים. "מי שמטייל באפריקה יכול להתרשם מהמספר המדהים של גנו בנדידה. הם דוהרים או פוסעים בעדרים, מעלים ענני אבק עצומים ומחסלים כל אניץ עשב שצומח בדרכם. הנקבות ממליטות תוך כדי תנועה, והוולדות שזה עתה באו לעולם קמים מרבצם תוך כמה דקות ומצטרפים לצעדה. נקבות הגנו כל כך מותאמות לחיי הנדודים, שהן מסוגלות לשאוב את העובר בחזרה לרחם תוך כדי המלטה כדי לברוח מטורפים". מובן שחלק מחברי העדרים הללו לא מצליחים להגיע ליעדם. "האריות ושאר הטורפים הגדולים שמזנבים בעדר והתנינים הרעבים שמצפים להם בביצות, בבריכות המים או בנהר המרה המתפתל בין קניה לטנזניה, לוקחים את שלהם. את החלשים והחולים שכושלים מאחור טורפים הצבועים והתנים. הנשרים ניזונים מהשיירים, ומה שנשאר אחרי הסעודה שלהם הופך למינרלים שמדשנים את האדמה ומאפשרים צמיחת עשב חדש. תועלת נוספת שמביאה הנדידה היא זרעי צמחים שנאכלו על ידי עדרי הגנו, הזברות והאנטילופות שמתפזרים לאורך הדרך ונובטים לצמחים חדשים". למרבה הצער, מסלולי הנדידה מוגבלים כיום על ידי שטחי חקלאות ומגורי האדם. "כל זה גורם לכך, שבעלי החיים מגיעים לא פעם בנתיב הנדידה לאזורים מיושבים או מעובדים, שם יורים בהם המקומיים ללא רחם. התופעה מוכרת גם אצל פילים, שמגיעים לכפרים בחיפוש אחר מזון ומושמדים. במקומות שונים באפריקה, בדרום אפריקה למשל, הושמדו הפילים לחלוטין, כי לא היה להם יותר לאן לנדוד. בעל חיים שלא מתאפשר לו לנדוד, נגזרת עליו כליה". ההרצאות יתקיימו בחוות מצפה הימים ב-20-21 בדצמבר. המחיר להרצאה: 100 שקל, בהרשמה מראש בטלפון: 6994555 04 www.mizpe-hayamim.com
עוד על טבע וסביבה:

האי שפיצברגן: גן עדן למטיילים

גינה להשכיר: גם אם אתם גרים בעיר

טיולים אקולוגיים: מתיידדים עם הסביבה

מחזירים את הפרפרים

בעקבות הזנבנים: סיורים בערבה