קורס חדש: אחריות סביבתית בראי הדתות

מייסדי הדתות הגדולות בוודאי לא התכוונו לכל העוולות שבוצעו ושעדיין מבוצעות בשמם. הכוונות המקוריות היו טובות, אם בנושא היחסים שבין אדם לחברו ואם לגבי שמירת הסביבה שבה אנו חיים. הבעיה היא ביישום. קורס חדש שייפתח בתחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע חושף את הנושא הלא מאוד מוכר של "אתיקה ופרקטיקה סביבתית בראי הדתות השונות". מלבד ציטוטים סביבתיים מהמקורות ביהדות, באיסלאם, בנצרות, בבודהיזם ובדת הבהאית, ידובר בקורס על פרויקטים סביבתיים המשויכים למסורות הדתיות, על הדרכים לשמירת הטבע ועל האפשרות לשיתוף פעולה סביבתי-דתי. את הקורס יעביר ד"ר משה טרדימן, מזרחן ומומחה לאיסלאם מאוניברסיטת בן גוריון, העומד בראש "גרין קומפס ריסרץ'", ארגון העוסק באיכות הסביבה בעולם הערבי והמוסלמי ובשיתוף פעולה סביבתי בין-דתי. אנחנו רגילים, לדבריו, לראות בדתות בעיקר גורם לשנאה בין דתית ולמלחמות, אבל הוא מתכוון להדגיש את המשותף. "יש הרבה דברים שמאחדים בין דתות, אלה ערכים אוניברסליים, שמופיעים בשינוי של ניואנסים בכולן. "בין הנושאים המשותפים שהדתות מחנכות לגביהן את המאמינים נמצא תחום האחריות הסביבתית. הנושא של ניקיון, של חיסכון במשאבי טבע, של נטיעת עצים, של הגנה על בעלי חיים. הקורס נועד לחדד את הדברים שכיום אינם מוכרים ולספר על שיתוף פעולה סביבתי בין-דתי". טרדימן חוקר בשנים האחרונות את נושא איכות הסביבה בעולם הערבי והמוסלמי. למרות שאנחנו שומעים על מדינות מוסלמיות בעיקר סביב משטרים דיקטטוריים, מהפכות והקצנה דתית, לדבריו נושא איכות הסביבה נמצא כיום, גם במדינות האלה, על סדר היום. "באינדונזיה, למשל, הוציאו פסקי הלכה בנושאים סביבתיים. יש ארגונים איסלאמיים סביבתיים בבריטניה. הפעילות היא לא חדשה, אנחנו רק לא ערים לה". הפעילות הסביבתית המוסלמית התפתחה כחלק מהתרבות העולמית העכשווית, בהובלת מוסלמים החיים במערב, אך לדברי טרדימן גם בהשפעת מורשת האיסלאם. "פעילי הסביבה המוסלמים רצו לבוא עם פתרונות משלהם מתוך הקוראן, כריאקציה לכל מה שהתפתח בנושא במערב. הם מצאו פרשנויות שונות לפסוקים, כמו שנעשה גם ביהדות, שמעבירות מסר של דאגה סביבה". במהלך הקורס יוצגו יוזמות סביבתיות במדינות מוסלמיות. "יש למשל תוכנית ללימודי איכות סביבה בבתי ספר תיכוניים איסלאמיים באינדונזיה שכוללת עבודה בשמורות טבע. גם ברשות הפלסטינית יש עשייה סביבתית, אם כי קטנה, המתרכזת באוניברסיטת 'פוליטכניק' בחברון. קיימים גם שיתופי פעולה ישראליים-פלסטיניים בנושאים סביבתיים, כמו שיקום נהר הירדן הדרומי, ניהול מקורות המים, המגוון הביולוגי באזור ועוד. "בנגב יש פרויקט סביבתי של הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית, בצומת שוקת בוואדי יתיר, במימון קק"ל וממשלת ישראל. מדובר בחווה חקלאית ותחנת כוח סולארית שמטרתה לייצר ידע למדינות השכנות על אנרגיה חלופית וחקלאות מדברית. זה פרויקט שבהחלט יש מאחוריו גם מניעים דתיים, ומבחינת העוסקים בו הוא פרויקט סביבתי-דתי. "המטרה שלנו היא לגייס את המסורות הדתיות כדי לשמור על הסביבה. בארץ נושא שמירת טבע בראי היהדות קיים בתוכנית הלימודים של משרד החינוך. מביאים בשיעורים הללו פסוקים מהתנ"ך שמצביעים על העקרונות הסביבתיים של היהדות, מדברי הרב קוק שהיה אגב צמחוני, מהרמב"ם. אבל עדיין, אין מספיק ידע בנושא. "אם נתייחס לנושא אקטואלי, אחד הציוויים החשובים ביהדות ובאיסלאם הוא האיסור על כריתת ועקירת עצים. אם המתנחלים שעוקרים עצי זית של פלסטינים בשטחים היו יודעים שהתורה אוסרת על עקירת עצים, ובעיקר עצי פרי, אולי הם היו נמנעים מזה. הזית כשלעצמו הוא עץ קדוש גם בתנ"ך וגם בקוראן. במזרח התיכון, שמקצין מבחינה דתית, כדאי לרתום את הפן הדתי כדי להכניס אנשים נוספים למעגל שמירת הסביבה ולשפר את הדו-קיום".
אורך הקורס עשרה מפגשים, הוא יתקיים בתאריכים 3.1.2012-6.3.2012 ומחירו 500 שקל. בתחנה לחקר ציפורי ירושלים ייפתחו במהלך ינואר גם קורס צילום טבע, קורס צפרות למתחילים (בעברית ובאנגלית) וקורס טיבוע ציפורים. לפרטים ולהרשמה: 6537374 02, [email protected]

עוד על איכות הסביבה:

ספר חדש: המדריך לחיים על כדור הארץ

חיים ירוקים: משנים את תרבות הצריכה

גינה אקולוגית: הצמחים מתחשבים בסביבה

קומפוסט: הופכים את האשפה לדשן

גינה פורחת וחסכונית במים

לקהילת אקולוגיה ואיכות הסביבה:

לחצו