שותפות לטיול: הלאה מקדוניה

אירית בן צבי (77) מעולם לא שיערה לעצמה שתחלוק חדר במלונות במקדוניה ואלבניה עם מישהי שהיא לא מכירה  ואפילו מעולם לא ראתה. בכל זאת כבר כמה שנים היא שייכת לקבוצה גדולה של כ- 25 נשים באירגון הגמלאים מילב (תאגיד עירוני המתמחה ומפעיל מגוון פעילויות פנאי לגמלאים). הן נפגשות כמה פעמים בשבוע, במרכז הקהילתי בבת גלים בחיפה, וחלק מהן יוצאות פעמיים בשנה בערך לטיול בחו"ל. על פניו, לאף אחת מהן אין צורך בשותפה לטיול מחוץ לקבוצה. אבל רגע, נגיע גם לזה.

"הטיול הראשון היה לפסטיבל מסכות במלטה", היא מספרת, "פשוט אמרתי שאני נוסעת ומי שרוצה מוזמנת להצטרף. הצטרפו 17. מאז אני מתכננת לנו טולים. אני עושה את זה עם חברת נסיעות שמוסיפה מדריך ועוד כמה אנשים שמצטרפים לחבורה שלנו. אני משתדלת תמיד למצוא טיולים נחמדים לא יקרים מדי  ושהטיסה לא תיהיה ארוכה מדי".

 
אירית בן צבי באחד מטיוליה, צילום: באדיבות המצולמת

פניה ספקטרמן, בת 68 מקרית ביאליק, היא גרושה, אם לבן וסבתא לשלושה נכדים. היא הייתה חשבת אגף בעיריית חיפה וכיום היא מתנדבת פעם בשבוע בבית חולים רמב"ם, והולכת באופן קבוע למועדון. 

אז איך הן מצאו אחת את השנייה? האם בלוח מודעות למציאות טיולים במוטק'ה? שאלנו והנה התשובה:

פניה: "כמה שבועות לפני הטיול למקדוניה, ידידה משותפת שמתנדבת גם היא ברמב"ם הראתה לי תמונה בווטסאפ מתוך אירוע ואירית הייתה גם היא בתצלום. היא מצאה חן בעיני. הייתה לי הרגשה שאנחנו יכולות להיות חברות טובות, התחלתי לשאול עליה, צלצלתי, התחלנו לדבר בטלפון, וגילינו שיש לנו שפה משותפת, ונעים לנו לשוחח אחת עם השנייה. היא בדיוק כמו שחשבתי אדם חיובי ומעניין".

הטיול למקדוניה ואלבניה לשבעה ימים, החל להתרקם באוקטובר שנה שעברה. פניה רצתה להצטרף, אבל הבנות כבר היו מאורגנות לזוגות החולקות חדר במלון, פניה שלא הכירה אף אחת מקבוצת הנשים מלבד את אירית, העדיפה לקחת חדר לבד.

"הטיול כבר היה מאורגן מבחינת חלוקת החדרים", מספרת אירית, "אבל יש לנו בקבוצה מישהי חולת סרטן שקיבלה אישור לנסוע רק יום לפני הטיסה, ולא הייתה לה בת זוג לחדר. הצעתי לפניה להצטרף אליה, אבל היא התעקשה שאם לא איתי היא מעדיפה לבד בחדר, התחלפנו כדי שפניה, ואני נחלוק חדר". השתיים נפגשות לראשונה בשדה התעופה, מוכנות לניסיון ראשון בחיים של שותפה לא מוכרת בחדר.

 
אירית ופניה. נסעו למקדוניה למרות שלא נפגשו קודם. צילום באדיבותן

אז איך היה הניסיון?

אירית: "זה מצחיק, לא ידעתי אפילו איך היא נראית! אבל היה יוצא מן הכלל כי קלטנו אחת את השנייה מיד. גם באוטובוס ישבנו ביחד, היה פשוט נהדר".

פניה: "זאת הייתה פעם ראשונה שהייתי בחדר עם מישהי שאני לא מכירה. היה לי חשוב שהיא תהיה בן אדם נקי ומסודר. שיהיה עם מי לדבר, שתיהיה פחות או יותר בגילי שתיהיה שפה משותפת. ידעתי שעם אירית זה מה שיהיה".

היו דברים שהיה חשוב לכן לדעת לפני הטיול?

אירית: "לא. תשמעי  צריך לקחת את הדברים בפרופורציות, זה לא נישואין, את בסך הכל צריכה לבלות עם מישהי שישה ימים. אני שמעתי עליה, ידעתי שהיא מסודרת. אני נותנת  רגע מחמאה לעצמי - אני מסתדרת עם כל אחד".

פניה: "חשוב שתיהיה מסודרת ונקיה, אבל ידעתי שהיא כזאת. דיברנו מספיק בטלפון וגם סיפרו לי עליה".

היו לכן חששות כלשהם?

אירית:  "לא פחדתי משום דבר. הכל תלוי בנקודת ההסתכלות שלך. גם אני לא יודעת גם מה אני עושה בשינה, אולי אני מדברת, אולי אני נוחרת.  כל ערב אחרי אחרי הטיול  של אותו יום, ישבנו ודיברנו. אין מה לומר,  רכשתי לי עוד חברה".

פניה: "אני זורמת. אם הבן אדם מעניין אותי אני אזרום איתו. ממש לא היו לי קשיים. בסוף הטיול אירית אמרה לי 'אני מרגישה שאני מכירה אותך חיים שלמים'. גם אני מרגישה ככה".

איך היה הטיול?

אירית: "נפלא אבל הבדל של שמים וארץ בין מקדוניה ואלבניה.  מקדוניה מדהימה. מצד אחד  ארכיטקטורה מרשימה, מצד שני נופים נפלאים, מים בשפע ופריחה. אלבניה לעומת זאת יותר מסכנה ועניה. היא יותר מוסלמית".

פניה: "מקדוניה נפלאה מאד קטנה ומאד יפה היחס כלפי הישראלים היה למופת. כל הקבוצה הרגישה את זה, לא רק אני. אלבניה זאת מדינה מאד עניה הם ממש מסכנים".

 
פניה ספקטרמן בטיול בחו"ל. צילום באדיבותה

יש לכן עצה לנשים שרוצות לצאת עם שותפה שהן לא מכירות וחוששות?

אירית: "צריך שניים לטנגו. יש אנשים שרוצים קודם להיפגש להכיר, אני יותר זורמת. עדיף פשוט להיות בסדר, ולא לבוא בדרישות תחשבי שמדובר בכמה ימים ובעצם רק ישנים ביחד. אפשר להיות נחמדים שישה ימים, גם ככה כל היום אתם מטיילים.

כשהיינו בטיול במקדוניה צירפו לנו קבוצה אחרת שגם שם הכל היה בסדר. נכון שיותר נעים להיכנס לחדר עם מישהו שמכירים, אבל הנה הכל היה בסדר. יכול להיות שאם זאת לא הייתה פניה הייתי מדברת אחרת. צריך להרפות ולוותר. לא הכל צריך להיות כמו שאת רוצה,  זה כמו נישואים חדשים כל אחד לומד את השני".

משמאל: אירית ופניה. צילום: באדיבותן

פניה: "מדברים קודם בטלפון, אם היא נשמעת לא אכפתית וחסרת סבלנות, זה כניראה מישהי שאי אפשר לחלוק אתה חדר אפילו ליום. כשאנשים הם חסרי סבלנות הם מהר מאד מתחילים לדבר בתוקפנות, ומתחילות האשמות הדדיות והכל הופך לא נעים. חפשו מישהי סבלנית ומכובדת.

לי יש אינטואיציה ואני מרגישה מה מאד את הבן אדם. עובדה שלא טעיתי עם אירית. ואנחנו כבר מחכות לטיול הבא. אנשים הם שונים וצריך לדעת לבחור שותף. לפני כמה שנים הייתי במשלחת לברלין מטעם העבודה, ושידכו לי לחדר אשה, שהכרתי אותה רק במראה. היינו משני עולמות, וחוץ מזה שישנו באותו חדר לא הייתה לנו שפה משותפת. זאת אמנם הייתה סיטואציה לגמרי אחרת אבל זה היה שיעור. עם אירית דיברתי בטלפון וידעתי שיהיה לנו מעניין, שיהיה לנו על מה לדבר ולא רק נישן באותו חדר".

הן כבר הספיקו לעשות טיול נוסף בארץ, ממשיכות לדבר בטלפון ומתכננות את הטיול הבא לסוצ'י, עיר השוכנת לחוף הים השחור. ב-2014 נערכה שם האולימפיאדה וזו הייתה הפעם הראשונה שבה אירחה הפדרציה הרוסית את המשחקים האולימפיים. "סוצ'י היא בעיקר עיר ספא וקיץ, במרחק שעתיים טיסה בלבד מהארץ", מספרת אירית, "העיר קטנה ונחמדה ואנחנו נוסעות רק כמה בנות לארבעה ימים. זה לא נחשב טיול של הקבוצה, ואני כבר מתכננת ובודקת טיולים לתאילנד. לא בטוחה שזה יקרה, כי זה טיול מתיש עם 11 וחצי שעות טיסה אם אני אמצא משהו אחר בינתיים אני חורשת על המחשב".

ורדה ונוגה - שותפות לטיול

איך מוצאים שותפים לטיול?

בני ה-50 פלוס שחורשים את שביל ישראל

הטיול הגדול: לא רק אחרי צבא 

הגשימה חלום: תרמילאית בת 64

האישה שיצאה למסע מלכת המדבר 

 הצטרפו לקהילת הטיולים של מוטק׳ה