תחביב להיט חדש: פנסיונרים דואים ברוח

אני גולש עם מרי המונד-טוק לרוחב פאמליקו סאונד, לשון ים בשטח 500 קמ"ר של מים עמוקים הנתחמת בחופי צפון קרוליינה. מרי, מיילדת לשעבר בת 63, מחוברת למצנח רחיפה כחול-לבן ענקי המגמד אותה נוכח מוטת כנפיו המגיעה ל-8 מטרים. טכניקת הרחיפה שלה זהירה: תנועה שגויה אחת ? והמצנח שלה עלול להסתבך, או להטיח אותה במים. אבל מרי מנווטת אותו ביד בטוחה, והמיתרים באורך כ-30 מ' נמתחים ושולחים את מפרש הניילון לגלישה חזקה עם הרוח. היא נשענת לאחור ומטילה את כל כובד משקלה על ירכיה, בעוד הגלשן שלה חותר בעוז במים ומותיר אחריו שובל גבוה של קצף לבן. היא חותכת את המים הרוגעים בדיוק של בלרינה ובמהירות של כ-50 קמ"ש ? די מהר בהתייחס לעובדה שמרי החלה את העיסוק בתחביבה הזה רק לפני שנה, מה שנקרא ירוקה לגמרי. "אני אוהבת את המהירות, הריגוש של תנועה עם הרוח," אומרת מרי - כחושה וגמישה, עם גוף של אצנית למרחקים ארוכים ? "זה גורם לי לחוש מלאת חיים". לאחר עשרים דקות רחיפה אני קולט את החיוך שאינה יכולה להדחיק ? האדרנלין עושה את שלו. המהירות של רחיפת הגלים הזו גבוהה ומביאה אותך לגבהים הגורמים לשרירים להימתח עד לקצה גבול היכולת ולעייפות להיעלם. ריחפתי במשך חמש שעות ובקושי הרגשתי עייפות. הגעתי לצפון קרוליינה כדי ללמוד מדוע בני ה-50 פלוס התאהבו בגלישת הגלים יותר מאשר בכל ספורט ימי אחר בהיסטוריה. מתברר שהספורט הזה נולד במאוי לפני כעשור שנים, וכיום מוערך מספר הגולשים בכ-300 אלף ברחבי העולם. למרות שהיא צומחת במהירות, קהילת הגולשים נותרה כת סגורה המקבלת בברכה את המצטרפים החדשים ? רבים מהם אמריקנים מבוגרים וגימלאים שוחרי הרפתקאות.


אחד מהם הוא ג'ון לאובי (64), וטרינר מפאייטוויל, צפון קרוליינה. הוא מגיע מדי סוף שבוע בקביעות לאאוטר בנקס. מרחפת אחרת הגולשת כאן בקביעות היא סוזן רייטר (68), אמנית וסבתא לשמונה שהחלה לעסוק בתחביב הזה לפני כשנה. חוף מבוקש נוסף לגלישה הזו נמצא בדיואי, דלאוור, שם פגשתי את וולט מקקאן (75), לשעבר מהנדס טיסה בחיל האוויר, ואת ג'ני פולר עם בעלה, וורן, שניהם בני 63, גימלאים של הביטוח הלאומי האמריקני. וורן, המחזיק בעיטור צלב הטיסה על שירותו בווייטנאם (המסוק שלו הופל שלוש פעמים), סוגר כבר כ-350 שעות דאייה ובכוונתו לעבור את ה-500 עד סוף השנה. ובסנטה ברברה, קליפורניה, ג'רי שלהוב (65), מעסקי הבשר, מרחף מתי שהוא רק יכול. כשאני משוחח איתו בסלולר שלו, הוא נמצא בדיוק בעיצומה של גלישה בחוף אורגון. "כל פעם שיש רוח ? אני במים", הוא מספר. רוב הגולשים הללו הם חיות חופים ותיקות, שבעורקיהם זורמים מים מלוחים במקום דם. "גדלתי בקליפורניה, והייתי רטובה כל חיי", אומרת מרי. "למדתי לגלוש בכיתה ח'. שחיתי. עשיתי סקי מים. אני פשוט אוהבת את המים." אחרים הם גולשי-רוח בדימוס, שגילו כי דאיית הגלים קלה ללימוד ופשוטה יותר גם מבחינת המאמץ הגופני. עוד כתבות על גמלאים מעניינים

נעצר זוג הפנסיונרים ששיגע את אמריקה



מסע הפנסיה סביב העולם



מתנה ליום ההולדת ה-101 - רישיון נהיגה



הפנסיונרים ששיגעו את אמריקה



כוכבים בגיל השלישי: כובשים את העולם מחדש



ברברה סטרייסנד בת 65: שוברת את כל השיאים



יפני בן 75 בדרך לכיבוש האוורסט

"דאייה היא משהו שאתה יכול ללמוד ביום אחד", אומר וורן. "גלישת גלים, לעומת זאת, דורשת מאמץ ארוך ושנים כדי להגיע לשלמות. הציוד כבד מדי, ואין לי שליטה עליו כשם שיש לי בדאייה". אבל לדברי מרי, וורן נוטה להגזים בהגדרת הדאייה כקלה. "הלימוד יכול להיות די קשה בשלבים הראשונים", היא מספרת. "הרוח מושכת אותך וגוררת אותך על המים או אל החוף, ואז אתה נשרט ונחבל." עם זאת, הספיקו לה מספר שיעורים (וכמה חבטות טובות) כדי להישאר באוויר די זמן לתפוס את הרוח. האטרקציה המיוחדת הם תרגילי הכושר הנדרשים לדואים ? אחר צהריים אחד יעשה לרגליים, לישבן ולגב מה שמכון כושר יעשה אולי בשבוע. "זה שומר אותך בכושר מצויין", אומרת ג'ני, "ואני בדרך כלל סמרטוט אמיתי". קשה לדמיין את תרגילי ההיאבקות הנדרשים כדי לקפל את העפיפון הענק הזה, אבל הדגמים החדשים, עם ארבעת המיתרים שלהם, עושים את העבודה לקלה יותר יחסית לדגמים המיושנים, ודאי קלה יותר לזרועות מאשר המאמץ הנדרש בסקי מים. שני מיתרי כוח קשורים לריתמה המחוברת למותניים, מעניקה כוח עילוי לגוף הגולש ומאפשרת לו לווסת את כוח המשיכה והמהירות. שני המיתרים הנותרים מחברים בין מוט ההיגוי שהגולש אוחז בידיו למצנח ומשמשים להטיות ולסיבובים בתנועת גוף קלה. "הנכדים שלי מסתכלים עלי מרחפת ואומרים: וואו! תראו מה סבתא עושה!" ? אומרת סוזן רייטר ? "והחברים שלי חושבים שאני מטורפת. אבל אם אתה פעיל בגילי, אתה חייב ספורט כמו זה. אחרת, מה עוד תוכל לעשות?"
מייקל בהר - AARP מגזין




לסרט על מרי המונד-טוק וחבריה הגולשים -
לחצו