היורדים הישראליים -ו הנוער של שנות ה-60

איש אינו יודע כמה ישראלים עזבו את המדינה לפני מלחמת ששת הימים, מספר היורדים עלה על מספר העולים. מחציתם ירדו להשתקע בארה"ב רבים יצאו ללימודים ולא חזרו.

כמו המיתון והמצב הכלכלי מכת הירידה לא הוסיפה נחת. ממשלת ישראל היתה חייבת להתמודד עם העובדה, שאנשים מרצונם מעדיפים גלות על מולדת.

בסידני אשר באוסטרליה אמר הקונסול יורדים מבקשים סיוע, הם מוגדרים כמבקשי מקלט. כמה מעליב. גם בצרפת מתקשים לעמוד בעומס היורדים המבקשים סיוע. הממשלה נרעשה וניסתה להבין מה ניתן לעשות כדי לבלום את הירידה.

נערך סקר מטעם הממשלה, מספר הרופאים הצעירים היורדים עלה מ-9% ל-40%, הציעו בממשלה להתנות  כל מי שמסיים לימודי רפואה, עליו לא לעזוב את הארץ מספר שנים, לאחר תם לימודיו. אולי להעניק ליורדים הטבות כמקובל לגבי עולים חדשים זה ימריץ אותם לחזור.

הצנזורה הטילה על עתון ידיעות אחרונות לא לפרסם, שעולים מברית המועצות מבקשיפ לחזור לארצם  בגלל קשיי קליטה.
היו ויכוחים בין משרדי הממשלה, האופוזיציה אמרה יש להדיח את הממשלה, כי הם מפרקים את המדינה, הירידה נובעת מהחלטות הממשלה.

אשכול אמר רבים מן היורדים הם עריקים, אין שום הסבר מלבד, הנטייה הצוענית שעדיין נטועה בתוכנו לנדוד מארץ לארץ. העתונים תיארו את היורדים כנפולת. חיים גורי אמר כל ירידה היא בגידה. דבר כתב הם עוזבים את הוריהם המזדקנים, חלוצי הצדינה ומקימיה, חסרה להם תחושת המולדת. אחד מקוראי העתון אמר זה מה שמבדיל בין אדם לבין בהמה.

לדברי העתונאי שמואל שניצר, היהודיות של הטפיליות, חוסר יכולת להתקשר למכורה.הכתב אליעזר ליבנה אמר,ההכנסה החומרית ותוספת הרווח היא מולדתם, ידיעות אחרונות גינה בעיקר את היורדים לגרמניה, לגור בשכנותם של פריץ ואדולף, שאך 20 שנה קודם שלחו אותם אל המשרפות. בזיון למדינה.כותרת בעתון הארץ ישראל דוחפת אמריקה מושכת.

נאמר גם שאחד הגורמים לייאוש בקרב העולים, הוא רמיסה יומיומית של הכבוד ושל הגאווה, אין אנו קולטים את הבא בתוכנו כתב הארץ. היחס בין מה שעולה מקווה למצוא כאן לבין המציאות הוא גדול.

סבתאי טבת צוטט בהארץ, ראיינו 3 צעירים בכיתות י"ב  אמרו שאינם יודעים מדוע עליהם להישאר בישראל,אין לנו נגדה, אנחנו אוהבים אותה, אבל אין הם מרגישים כיהודים, ואם יש מקום טוב יותר ללמוד בו ולחיות בו מדוע לא יסעו אליו?
העתון הציג אותם כנציגיו של דור, בני הורים אמידים בצפון תל אביב, נשלחו תגובותלכאן ולכאן, רבים הצדיקו את הירידה. דמותו של הנוער עמדה במרכז השיח גם בכנסת, לא היה נושא שהדאיג את הישראלים יותר מזה.המנהיגים המזדקנים התקשו לחיות עם ילדי הסיקסטיז, שחדלו להתייחס אל המדינה כאילו היתה נס היסטורי.
שר החינוך תיאר אותם כאנשים מעשיים, ולא סנטימנטליים, תכליתיים וקרייריסטים ציניים תלושים קמעא. גורי כתב קשה להלביש עליהם את העולם שלנו.

הנוער והחברה הסלונית

הארץ דיווח בכיתות אחרונות של ביה"ס היסודי, הם מתגבשים לחברה סלונית, כבר קורה שנערות הולכות למספרת גברות, רבות מהן משתמשות באיפור, ומתלבשות בסגנון האופנה האחרונה.הנערים לובשים למסיבה הסלונית, מכנסי ערב העשויים מאריג של חליפה, הם כבר מתרגלים ללבוש חליפה ועניבה, מקצים למסיבה בערך 30 לירות, לכיבוד.הדירות היו קטנות ולכן המציאו את הגג, רבים מהשכנים מתלוננים על הרעש, ועל כן הקימה המדינה מועדוני ריקודים לנוער.

ריקודים סלוניים סימלו בעיני רבים מהדור הקודם,סטייה נועזת כמעט מופקרת.....
אכן פגע השידפון בנוער כתב דבר,פיחות חל במעמדן של תנועות הנוער האידיאולוגיות, וייחס זאת להשפה הקלוקלת של הקולנוע, צינור לוולגריזציה, מקור לניאוף וזנות, רמאות ואלימות, רעל נורא ומשתלה עיקרית לפשע.
שתאי טבת דיווח בהארץ על ביקור בדיסקוטק, כאילו ביקר בפלנטה אחרת, או ביקור אצל איזה שבט נידח, הנוער גבוה יותר, רזה יותר, מסורק יותר וגמיש יותר מכלל בני ישראל.

הנערות מקדימות להתבגר, המקום איכלס 300 אנשים, עיקר הפעילות לילות שבת, להקת הגשש החיוור ואריק אינשטיין נמנו עם מעצבי התרבות, היה גם ג'ז פעם בשבוע עם וויסקי. טבת כתב כאילו נקלעתי לעולם אחר, למראה הצעירים, במכנסיים הנראים כצינורות, ולמראה הנערות בחצאי חצאיות, ותסרוקות מגדלים. חשבתי שהזדמנתי לסטוקהולם או לפריז....דבר נזף בסטודנטים על רמת תודעה רוחנית מוסרית ירודה, צעירים רבים נסעו ללונדון כדי לספוג קני מידה מוסריים חדשים.

זו תרבות בה שולטים ייאוש פחד בדידות וניכור, אין עוד אצלנו תנועה גדולה של ביטניקים, אך רבים מטובי הנוער נמשכים למעגל שתרבות האבסורד מקרינה.  

בכל העולם קיימת תופעת הביטניקים, אך פרחחיות זו כקצף על פני מים אדירים, (זוכרת אני שהביטלס רצו לעשות סיבוב הופעות בישראל אך הממשלה התנגדה שלא חלילה יקלקלו את הנוער....) תופעה זו יכולה לערער את היסודות בירידה וחידלון
כמעט שכחתי כמה היתה ישראל מדינה שמרנית בשנות השישים

סוציולוגים הסבירו זה לא יכול לההפך למהפכה, כל עוד נמשכת המהפכה הציונית והמלחמה בין ישראל ומדינות ערב. דור האבות הגיב כאילו התייתם.

לסיכות כתב שניצר, הישראלים יחיו ללא ייחוד, ספק אירלנד ספק הונג קונג, ארץ קטנה שאין לה מה לתת לעולם, אם כך הדבר אנחנו החיים במדינת ישראל איננו ראויים לקורבנם של אלו שנפלו למענה.