אין כניסה לנשים: פסטיבל לגברים בלבד

"לפני שבע שנים חבר הזמין אותי לפסטיבל לגברים בלבד, שנקרא שיווה. הוא אמר לי: 'תבוא, כדאי לך'. אמרתי לעצמי: 'מה אני הולך לעשות שלושה ימים עם קבוצת גברים בלי אף אישה בסביבה?'. לדעתי זו המחשבה שכל גבר ישראלי חושב כשהוא שומע על שיווה", אומר נאור קפלן, בן 58 מפרדס חנה, גרוש פעמיים, אב וסב, שיפוצניק ומפיק האירוע "שיווה חורף" שיתקיים בין ה-2-4 בינואר, בחאן ניצנה שעל גבול מצרים.

"הגעתי לפסטיבל ולקח לי חצי יום רק להבין מה קורה שם", הוא מספר. "נשים לא תמיד מבינות את זה, אבל בכל פעם שגברים נפגשים ביחד ומגיעה אישה בטווח של קילומטר, אנחנו נכנסים להלך רוח של קרב, כמו תרנגולים שחייבים לנצח אחד את השני, לראות מי ישיג את הנקבה. זה לא משהו שאנחנו מודעים אליו, זה משהו מאוד קדמוני, מאוד בסיסי. ופתאום אני מגיע למקום שאין בו נשים, והנה אנחנו לא בקרב, ולפתע יורד ממני כל כך הרבה מתח ולחץ. זה כמו שאני נמצא בחדר שדולק בו מזגן ומישהו מכבה את המזגן ואני אומר: 'יואו, איזה שקט'. לא הבנתי לפני רגע שהיה לי רועש אבל פתאום יש כזה שקט. וואו".

מדובר כפי שכבר הבנתם בפסטיבל שנועד לגברים בלבד וקרוי על שם שיווה - אל ההרס והבריאה ההודי. הפסטיבל נוסד על ידי רפיק ידידיה (במקור תמיר קמחי), לשעבר איש תקשורת וכיום איש רוח ומדריך מדיטציות. הוא ייסד את הפסטיבל לפני 15 שנה, כתגובה הגברית לפסטיבל שאקטי המיועד לנשים בלבד. לדבריו, בשנים האחרונות משתתפים בפסטיבל בגרסת הקיץ שלו כ-300 גברים, ואילו בפסטיבל שמתקיים בחורף משתתפים כ-150 גברים. ואם חשבתם שמדובר ברוחניקים בלבד, חשבו שוב - לצד אנשי רוח נמצאים בפסטיבל גם אנשי היי-טק, נשואים לצד רווקים, ואפילו אבות וסבים.

"בלי שיפוטיות נשית ובלי תחרות גברית אפשר להיות בשקט"

רואה בפסטיבל מרחב ריפוי גברי, זכרי קולקטיבי. רפיק ידידיה, צילום: אלי אלוני

רפיק, נשיא עמותת "דרך גבר" שמארגנת את שיווה, בן 52 מפרדס חנה, נשוי ואב לשלושה ילדים, מספר על ה"אני מאמין" מאחורי הפסטיבל: "לגברים יש אמת מסוימת שהם לא מסוגלים לומר ליד נשים. יש לנו איזה סוג של סוד או כאב או בושה שרק בחברת גברים יכול לצאת. הרעיון של שיווה התחיל מסדנאות גברים. ישבנו ודיברנו ושיתפנו, ועם הזמן התחלנו להביא דרבוקות ומוזיקה ונוצרה חגיגה, וככה זה גדל לאט לאט. אבל הבסיס זה לשבת ולדבר עם אח שלך, חבר שלך, ולשמוע  מה יושב עליו. חונכנו להיות חזקים ושותקים, יש לנו בהחלט אתגר בלהגיד: 'שמע, אני מרגיש כישלון בעבודה שלי', או 'הבת שלי לא מדברת איתי ואני לא יודע מה לעשות', או 'אני מרגיש שהזקפה לא מה שהייתה'. עם מי תדבר על זה, עם החבר'ה בעבודה? על הטריבונה במשחק כדורגל? אני רואה בשיווה מרחב ריפוי גברי, זכרי קולקטיבי. לדאבון הלב רוב הגברים רואים במרחב הזה משהו מאיים. אין שם נשים, מתחבקים, יש פחד מאוד גדול מפני אינטימיות גברית. אבל האמת היא שזה מאוד מרחב של הילינג".

נאור קפלן מסכים ומוסיף: "לנשים יש צורך לשלוט בגברים, בייחוד בגברים שלהם הן נשואות. 'תעשה ככה, למה לא עשית? למה לא שם? למה לא פה? אל פה ואל שם'. אני קורא לזה 'אל-טיזאכן'. והנה אני מגיע למקום שיש בו קבוצה של גברים ולאף אחד לא אכפת איך אני נראה, איך אני מתלבש, איך אני מתנהג ואם אני מנשנש מהסירים. כולם באים לנשנש בתוך הסיר אפילו יש שולחן לנשנושים. במקום הזה, בלי השיפוטיות של נשים ובלי הקרבות והתחרותיות עם גברים אחרים אני יכול להיות בשקט, להוריד מחסומים, לשחרר פחדים ולהכיר ולראות את הפחדים שלי בסביבה אוהבת ותומכת".

"בהתחלה חשבתי 'מה אני הולך לעשות שלושה ימים עם קבוצת גברים בלי אף אישה בסביבה?'". נאור קפלן, צילום: רון זאבי

קבוצת הגיל של חמישים פלוס יכולה למצוא את עצמה בשיווה?

רפיק: "גברים צעירים לא כל כך מגיעים לשיווה כי הם עדיין לא הבינו. הם עדיין באשליה שהכל יהיה בסדר. יש משהו בגיל 45-50 שגבר מתחיל להבין שהוא לא יכול להמשיך לספר לעצמו סיפורים, הוא מתפכח והרבה פעמים הוא מגיע לכאן. העבודה הגברית הזו דורשת בשלות".

נאור: "שיווה חורף מתקיים בחאן של אירוח מדברי. המשתתפים מתחלקים לשש קבוצות, כשכל קבוצה עוברת תהליך שונה. במסלול 'שומרי האש' למשל לומדים שאמניות, להתחבר לטבע ולמהות שלך, ולשמור על אש שלושה ימים. במסלול 'להיזכר מי אתה באמת' נכנסים לעומק העצמי ומבררים במדיטציות ובשיחות מי אנחנו. במסלול 'מרעיון למיליון' עוברים התפתחות עצמית דרך המסלול המקצועי שיש וזה שרוצים שיהיה. במסלול 'התמודדות עם פחד' לומדים להכיר את הפחדים ולהבין אותם, ועוד ועוד. אגב כל העובדים באירוע עושים זאת בהתנדבות והכסף מועבר לקיום הפסטיבל הבא".

הגברים שהחליטו על חודש גמילה מפורנו

"העבודה הגברית הזו על עצמך דורשת בשלות". מתוך הפסטיבל, צילום: אופיר אורן

תארו חוויה מיוחדת שחוויתם בפסטיבל?

נאור: "הייתה לנו סדנת דמיון מודרך. שכבנו על מזרונים על גדות הכנרת והמנחה שאל אותנו  איפה אתה רואה את עצמך בעוד שנה, מאושר. ההנחיה הזו אפשרה לי להוציא את החלומות והדמיונות שלי ולמצוא את החלום שלי. החלום שלי היה ועדיין - לעוף. בהפסקה ישבנו ליד שולחן פיקניק, והחבר'ה אמרו לי: 'מה זאת אומרת לעוף?', עליתי על השולחן ואמרתי להם: 'זאת אומרת שאתה עומד על צוק, פותח ידיים ועף'. אמרו לו 'אוקיי תירגע, שכחת את הכדורים שלך', אבל אני הגשמתי את החלום שלי. ארגנתי לעצמי קורס מצנחי רחיפה במקדוניה וריחפתי".

רפיק: "באחד מאירועי החורף לפני כעשר שנים עשיתי מעגל התמכרויות, 'מה ההתמכרות שלך גבר'. הרבה גברים חשפו את ההתמכרות שלהם לאלכוהול ולסיגריות, ויצא שהרבה גברים גם התוודו על התמכרות לפורנו. אחרי שסיימנו המשתתפים נשארו לשבת, ובקבלת שבת קם אחד מהם והצהיר שכל החבר'ה במעגל החליטו על חודש גמילה מפורנו וכולם מחאו להם כפיים. לא מזמן פגשתי את אחד הגברים מהמעגל והוא אמר לי: 'אתה יודע, מאז אני נקי'. זה היה מאוד מרגש כי הוא לא הלך לגמילה, הוא כולה היה צריך לשבת עם גברים ולהחליט החלטה. והוא אמר לי: 'אתה לא יודע איזה הבדל זה בזוגיות ובאינטימיות ואיזה מזל שבאתי לכאן".

* מחיר הכניסה לפסטיבל הוא 840 שקלים במכירה מוקדמת (1000 שקלים בהרשמה במקום). לגברים גולשי מוטק'ה הנחה מיוחדת של 50 שקלים (קוד ההנחה: גבר100).

פרטים נוספים באתר הפסטיבל.

גירלס פאוור: מהפכת הנשים המבוגרות

טורפות את החיים: קהילת נשים מעל 50

הפרלמנט הגברי של חבורת האופנוענים